חדש מבית המדרש

מאמרים וטורי דעה

הכול
אמונה
אקטואליה
דת ומדינה
טקסים
לוח השנה העברי
מעגל החיים
משפחה
פרשת השבוע
צדק חברתי
קהילה
שאלות ותשובות
פרשת לך לך: בין שני ציוויי לך לך.

מה היחס בין שני ציוויי לך לך בהם מצווה אברהם בפרשתנו ומאוחר יותר בפרשת העקדה? האם עקירת אדם ממולדתו היא הכרח או משהו לשאוף אליו? הרב אבי נוביס-דויטש על פרשת לך לך.

פרשת נח: איך מונעים את המבול הבא?

לפי הנאמר בתורה, הסיבה שבגינה מופיע המבול הוא חמס. מה זה חמס? כיצד נמנעים מחמס בימינו ומונעים את המבול הבא? הרב אבי נוביס דויטש מעיין בפרשת נח.

פרשת פנחס: למלא את הרווח באהבה

בפרשת פנחס אנו מוצאים ו"ו קטועה בספר התורה שאינה פוסלת את הספר. על מה היא מרמזת לנו? מעיין בלדינג-צידון בעיון מיוחד בפרשה לימי בין המצרים.

פרשת בהעלותך: כיצד יוצאים למסע חיינו?

המשכן מפורק ומורכב בכל נסיעה של בני ישראל במדבר. מה אנו למדים מטקסיות זו? כיצד מלווה אותנו הקב"ה במסע בחיינו? תיאו הוץ, תלמיד תוכנית הרבנות, מעיין בפרשת בהעלותך.

פרשות בהר-בחוקתי: ללמוד ולעשות או נעשה ונשמע?

האם עלינו להבין את המצוות לפני שאנו מקיימים אותן? או שמא עלינו להכריז כאבותינו נעשה ונשמע? יצחק הוץ, תלמיד הרבנות מעיין בפרשת השבוע, ובוחן את הסתירה בין תשובתם המפורסמת של בני ישראל במעמד הר סיני לפרשה.

פרשות אחרי-מות קדושים: האחריות שבקדושה

בפרשות אחרי מות קדושים אנו מצווים על ידי השם להיות קדושים. איתן קרול מעיין במשמעות ובאחריות המתלווה לציווי להיות קדושים.

פרשת שמיני: מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות?

מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות? דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות מזמין אותנו למהלך מרתק בין יום הזכרון, יום העצמאות ופרשת שמיני.

פסח: לחלוק את החירות

בפסח אנו הופכים ללילה אחד לאדונים וגבירות. אך בה בעת שאנו מרגישים את החירות עלינו ללמוד לחלוק אותה עם שותפינו. הרב אבי משוחח על חירות ובחירות.

פרשת ויקרא: איך ממשיכים מכאן?

איך ממשיכה התורה רגע אחרי שהאל נכנס אל משכנו החדש? עבודת הקורבנות נראית טכנית, אך מלמדת אותנו על החשיבות להתמיד, גם אחרי שחשבנו שהגענו אל היעד. אדם ברמן, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מסתכל על המעבר בין החומשים בעין רעננה.

פרשות ויקהל-פקודי: פרשה בשידור חוזר

פרשות ויקהל-פקודי מציעות שידור חוזר כמעט מושלם של הפרשות הקודמות. מה אנו למדים מחזרתיות כזו על המסורת היהודית? יצחק,תלמיד הרבנות מעיין בפרשה.

פרשת כי תשא: איך מגייסים משאבים?

איך מגייסים משאבים בתורה? דויד פרלמן פארן מציג את המודלים השונים ובוחן מה ניתן ללמוד מההבדלים בין התרומה למשכן, למחצית השקל ולבניית עגל הזהב.

פרשת כי תשא: בין עגל הזהב והקורונה

עגל הזהב נוצר בשעת משבר בו העם מחכה למשה שלא יורד מהר סיני. אלו לקחים ניתן ללמוד מהמשבר לימי הקורונה? הרב אבי נוביס דוישט מתבונן בפרשת כי תשא

פרשת תצוה: הבגד שעושה את האדם

האם הבגד הוא שעושה את האדם או התוכן שהאדם יוצק לתפקיד בשעה שהוא לובש את הבגד? נאוה ב. מאירסדורף מזמינה אותנו לעיון בפרשת בגדי הכהונה, ועל האחריות שמוטלת על הלובש אותם.

למה צמים בתענית אסתר?

י"ג באדר נקבע לדורות כיום צום. אולם, הסיבה לצום המוכרת לנו, צומה של אסתר המלכה, אינו מסתדר עם התאריך. הרבה חיה רואן בקר, מצוות בית המדרש מעיינת בהיסטוריה ובסיבות לתענית.

נאומו של הרב עודד פלס בטקס ההסמכה לרבנות

הרב עודד פלס הוסמך לרבנות ביום י"א באדר תשפ"א (24.02.2021) בבית המדרש לרבנים על שם שכטר. בנאומו הרב עודד משתף אותנו במסעו הייחודי בדרך לרבנות

פרשת תרומה: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בשלום

עם ישראל מתוארים במדרש כאומה ששלום העולמים דר בתוכה. לקראת יום העגונה, הרב דיאנה וילה לומדת מהמדרש בפרשת תרומה, ומבקשת מאיתנו להאיר פנים לעגונות ולסייע לשחררן על מנת שהשלום ישכון גם על בני הזוג המבקשים לסיים פרק זה בחייהם בכבוד הדדי ובשלום.

פרשת משפטים: בן חורין אמיתי

לאורך ההיסטוריה העולם ניסה להתמודד עם שאלת העבדות בדרכים שונות על מנת ליצור בן חורין אמיתי. יהודה שוורץ, תלמיד הרבנות מעיין בשאלת העבדות בפרשה ובהיסטוריה, ומנסה להבין מיהו בן חורין אמיתי ואיזה מנגנון חברתי מאפשר זאת.

פרשת יתרו: לעצור לפני העליה

רגע לפני מעמד הר סיני, מתבקשים בני ישראל לעצור בתחתית ההר. מה בין העצירה הזו, לסגר השלישי, ואיך לומדים לעצור ולשמור על הגבולות? דני וינינגר, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש מבקש ללמוד לימינו מפרשת יתרו.

פרשת בשלח: כיצד מתמודדים עם הספק?

הספק המחלחל באדם הוא נחלת כולם. אנו מתרפקים על העבר וחוששים מהשינוי שמביא העתיד. שרינה חן, תלמידת תוכנית הרבנות מתבוננת בספקנות של בני ישראל, המשתקפת בפרשה ובהתמודדות מול עמלק בסופה.

פרשת וארא: משה ואהרון, אהרון ומשה

כמו בספורים אחרים בתורה, הצעיר נבחר לשליחות על פני הבכור. מה ניתן ללמוד מהאופן שבה התורה מתייחסת ליחסים בין האחים?יהודה שוורץ, תלמיד בית המדרש לרבנים, מעיין בפרשת וארא ומוצא תיקון לסיפורי אחים אחרים בתורה.

פרשת שמות: איך מגיבים לבלתי צפוי

המגפה שכבר איתנו חודשים רבים מהווה אירוע משנה חיים לרבים מאיתנו. היא נפלה עלינו כמו משום מקום וקשה לדעת לאן היא תקח אותנו. משה זכה מפני שהסתיר את פניו ונמנע מלהביט מפני היראה לכבוד הקדוש ברוך הוא, נקווה שאף אנחנו נזכה בזכות הכבוד שאנחנו מראים לכל בני האדם בכך שאנו מסתירים את פנינו מהם במסכה ומביטים בחלקם רק דרך מסך מפני היראה לחיי בני אדם.

פרשת ויחי: אמת לשעתה ואמת לדורות

לעת זקנתו, יעקב הופך להיות "איש אמת". באמירתה לבניו יאפשר גם להם לצמוח. רמי תמם, תלמיד רבנות, מזמין אותנו ללוות את יעקב ברגעיו האחרונים.

פרשת ויגש: "יוסף הצדיק"

יוסף עובר בפרשה הזו שינוי, מהאח הנראה כמחפש נקמה, ליוסף הצדיק, ועל מנת להישאר צדיק נדרש מאמץ יומיומי. יצחק הוץ, תלמיד רבנות, מעיין בפרשת השבוע ומבקש ללמוד מיוסף איך להביט קדימה ולהניח לעבר.

פרשת מקץ: מאפלה לאור גדול

הסיפור של יוסף בבית האסורים הוא סיפור של ציפיה לצאת מאפלה לאורה. דווקא כשהאורות בחנוכיה דולקים כולם, זו התזכורת הגדולה מכולם לתקווה. דני וייננגר, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מזמין אותנו להנות מנקודות האור.

פרשת וישב: לא חולמים רק פעם אחת

פרשת וישב והפרשה אחריה, מקץ, שזורות בחלומותיהם של אנשים. על מה חולמים האנשים? אדם ברמן, תלמיד בתוכנית הרבנות בבית המדרש מעיין בחלומות בתורה.

פרשת וישלח: לחזור אל האוהל

דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות, מזמין אותנו להתבונן בהכנות של יעקב לקראת החזרה שלו ושל משפחתו לבית אל, המקום שממנו החל את מסעו.

פרשת ויצא: מסע אמוני בליווי אלוהי

גילוי אלהים בחלום יעקב, מול אברהם, המבין כי אלוהים קיים מהתבוננות בעולם, מציבים לנו שני מודלים של אמונה. הרבה חיה רואן בקר מעיינת בפרשת ויצא

פרשת תולדות: איזהו הגיבור?

נאווה, תלמידת תוכנית הרבנות, מעיינת בפרשת השבוע ובוחרת ללמוד מהי גבורה מיצחק: לא פעם נדמה לנו שרק אנחנו יודעים מה הדרך הנכונה, לפעמים היא יכולה לכלול גם שינויים מרחיקי לכת. מיצחק נוכל ללמוד השבת שאפשר להיות גיבור או גיבורה, גם בדרך שקטה יותר. מנהיגות היא לא בהכרח קריאה חזקה. לפעמים הגבורה האמיתית בנקודות של כח היא ללמוד מאחרים, היא לכבוש את ״היצר״. להקשיב, ללמוד, ולשמוח בכך.

פרשת חיי שרה: למלא את החלל באהבה

פרשת חיי שרה עוסקת בחיים שאחרי מותה של שרה ובהתמודדות עם האבדן והאופן שבו מנסים הנשארים למלא את החלל באהבה. יובל כץ-ויפינג, תלמיד תוכנית הרבנות המתגורר באוסטריה, מזמין אתכם לעיון בפרשה.

פרשת וירא: הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות

בין אם במשתה גדול או פשוט בכוס מים קטנה, כל מעשה טוב נחשב, כל מחווה קטנה משנה את החיים. יצחק הוץ, תלמיד בית המדרש מעיין בפרשת השבוע ובהכנסת האורחים של אברהם אבינו, בתקופה שבה האורחים פחות מגיעים אלינו הביתה.

פרשת לך לך: הולכים אל הלא-נודע

כדי להמשיך בדרכו של אברהם אבינו, צריך להיות מוכנים לעזוב את מה שמוכר לנו וללכת אל הלא-נודע, כשנקבל את הקריאה מאלוהים. רק במסע, נגלה מה אלוהים מייעד לנו בחיים האלו. תלמידת תוכנית הרבנות, מעיין בלדינג צידון קוראת בפרשת השבוע, פרשת לך לך.

חגים בכרם

המניין השוויוני בעין כרם מורכב מזוגות צעירים ובוגרים, רווקות ורווקים ומשפחות עם ילדים, ומה שמאחד אותם זה האהבה למסורת היהודית, לתפילות, לשירה ולרוחניות. אבל איך משמרים את כל החוויה המאחדת הזו במציאות של קורונה? תלמידת תוכנית הרבנות, נאוה ב. מאירסדורף, ממייסדות המניין השוויוני בעין כרם, משתפת בחווית חגי תשרי בכרם.

פרשת נח: הטוב, הרע והמבול

פרשת נח מחזיקה בתוכה שני סיפורים שכבר בגן הילדים זוכים ילדי ישראל להיפגש עימם סיפור המבול וסיפור מגדל בבל , סיפורים דומים להם נמצאים גם בתרבויות אחרות , אבל הצמדתם יחד ובניית דמותו של אברהם בסוף הפרשה מספרות סיפור נוסף. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש ע"ש שכטר, מזמין אתכם לעיון מחודש בפרשת נח.

פרשת בראשית: האם אלוהים היה בא לקונגרס הציוני?

בתקופה שבה אנו דנים שוב ושוב בקיצוץ המצוות של הזמן, ובימים בהם הזמן מאבד משמעות, פרח הרבנות, רמי תמם, חוזר לרש"י הראשון על התורה, לחפש משמעויות חדשות-ישנות.

יותר מסתם סיפור מעניין: מה המשמעות של ספר יונה?

יום הכיפורים עומד בפתח, אבל נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת בית המדרש בתוכנית הרבנות, כבר חושבת על השעות האחרונות של הצום, ומזמינה אותנו יחד איתה בסיפור יונה.

הנחיות ליום כיפור בימי קורונה

כאשר אנו ניצבים רגע לפני סגר מלא, עם מתווה תפילות לא ברור, דיקן בית המדרש לרבנים, הרב אבי נוביס דויטש, עם שורת הנחיות והצעות לתפילות יום הכיפורים בעידן של קורונה ובידוד חברתי. גמר חתימה טובה לכל עם ישראל.

פרשת כי תבוא: ביכורי הראשון בספטמבר

פרשת כי תבוא מגיעה השנה בראשית שנת הלימודים, ומביאה אותנו לתהות על הקשר בין הביכורים לבין ליווי הילדים למסגרות החינוך. ד"ר גילה וכמן מעיינת בפרשה.

פרשת עקב: עקב בצד אגודל

פרח הרבנות, רחמים (רמי) תמם, מדבר על ה"עקב" שלו, בפרשת השבוע:
התנועה הנדרשת מעם ישראל היא עקבית, עקב בצד אגודל, עקב בקרקע, יציב, החותר להמשך התנועה אלפי שנים, להתקדמות, להפצת הבשורה, כל יום מחדש. זו בעצם מהות קיומנו, ושליחותנו.

פרשת דברים ושבת חזון: לשאוף לתיקון מוסרי

תשעה באב הוא הזדמנות לתקן את החורבן באמצעות התבוננות על העם, על החברה, על ההנהגה וכמובן כל אחד על עצמו. נאוה ב. מאירסדורף מזמינה אותנו לבנות עולם באהבת חינם

פרשת מטות-מסעי: אחריות על המילה

האם המילים שיוצאות מפינו הן באחריותנו האישית, או שמא לקהילה יש ערבות הדדית על האמירות של חבריה? אדם ברמן,תלמיד רבנות,מזמין אותנו ללימוד משותף על פרשת השבוע.

פרשת פנחס: בפניה הבאה - שימו לב אל הנשמה

סיפורן של האחיות לבית צלפחד הביא את נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת רבנות בבית המדרש לחשוב לא רק על הזכויות המגיעות לאשה, אלא גם לשים לב אל אופן הפניה בשפה.

שלוש מחשבות על פרשת בלק

בין פי האתון שנבראה בערב שבת בין השמשות, לאביר שחור ואביר לבן הניצבים זה מול זה בלי בכלל לדעת על כך, רמי תמם, פרח רבנות, מזמין אתכם ללימוד על פרשת בלק.

פרשת קורח: להפוך את הלימון ללימונדה

איתן קרול, תלמיד רבנות בבית המדרש, מבקש מאיתנו לזכור שכאשר אנחנו קוראים את פרשת קורח, נלמד כיצד לפקפק בעצמנו פחות ולהאמין בכך שאנו ראויים למעמד בו אנו נמצאים.

בין סליחה, כפרה ונחמה – בין החטא והציצית.

פרשת שלח עוסקת שוב ושוב ברצף של סליחה, מחילה וכפרה. לעם ישראל נסלח בעקבות חטא המרגלים, אך לא נמחל, ודור החטא לא נכנס לארץ. אולם, הם זכאים לכפרה - בניהם יכנסו לארץ. בסופה של הפרשה טמונה נחמה גדולה, בפרשת הציצית, אשר תזכיר לנו את מצוות ה' כדי שלא נחטא. ובסופו של דבר אנו זוכים לכפרה - הציצית קושרת אותנו לקב"ה שהוציאנו ממצרים ומבטיח שנשאר "אני ה' אלהיכם". לאה אפשתין-שטיינמיץ על פרשת ציצית.

פרשת בהעלותך: להעלות את האור

מתוך רצף הסיפורים המובאים בפרשת בהעלותך, מבקש דויד פרלמן-פארן להציע את מנהיגותו של משה כקו המחבר בין האירועים, ואת הקשר למנורה המופיעה בראשית הפרשה.

איך נחגוג שבועות ביחד ולבד לאחר הקורונה

תלמידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מזמינים אתכם ללימוד שבועות. כאן תוכלו למצוא רעיונות כיצד לחגוג את שבועות כקהילה ביחד ולחוד, וכן דפי מקורות ללימוד עצמי לשבועות על פי נושאים.

לקראת מתן תורה: לצאת מהתיבה והמדבר

היהדות שלנו כמו הסיפור הישראלי שלנו, חסרים אם אנו מותירים מאחור חלק מן הקהילה, אם איננו משכילים לבנות את הפסיפס שנותן לצבע ולגוון של כל מרכיב בקהילה להיות חלק מן הסיפור. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מתכונן לקראת מתן תורה.

פרשות בהר-בחוקותיי: כיצד מודדים ערך

תלמידת תוכנית הרבנות, לאה אפשטיין-שטיינמץ מבקשת ללמוד מפרשיות בהר-בחוקותיי, על האופן בו אנו מצווים להתייחס לסובב אותנו, וכיצד יחס זה משפיע על ערכנו שלנו.

פרשת אמור - מידה כנגד מידה?!

בפרשת אמור, אנו מוצאים בפעם השניה בתורה את העיסוק של מידה כנגד מידה. חז"ל עשו שמיניות באוויר כדי להראות שאין מדובר במידה כנגד מידה ממש. נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת רבנות בבית המדרש מבקשת מאיתנו ללמוד מכאן לקבל באהבה את השוני שבין אדם לאדם.

פרשות תזריע-מצורע: טמא טמא

דווקא בימים אלו כדאי לחפש באחר את הפגמים שלנו, ומבלי להוציא לשון הרע, ללכת רגע מחוץ למחנה, לתקן את עצמנו,ולשוב טובים יותר. רמי תמם, תלמיד רבנות בבית המדרש, מציע ללמוד מדיני המצורע.

פרשת שמיני: קשה להיכשל היכן שלא ניתן לטעות

הגבלת אפשרויות גורמת לנוחות והגנה מסוימות. אי אפשר להיכשל כשאין במה לטעות. לכן נוצרת הזדמנות לאפס התנהגות בזהירות ובכוונה. בזמן שאנחנו בפנים אנו יכולים להתבונן ולהחליט לאילו מקומות לא נרצה לחזור, גם כשנוכל. תלמיד תוכנית הרבנות, אדם ברמן, מבקש ללמוד מפרשת שמיני על אופטימיות ועל כוונה לעתיד לבוא.

פרשת צו: להידבק בדברים הנכונים

בתקופה זו שבין אלכוג'ל לנייר כסף, מציע לנו אדם ברמן לעיין בפרשת צו וללמוד להידבק בדברים הנכונים, כמו החיוך והחוסן והאופטימיות, ולהימנע מהמזיק.

פרשת ויקרא: הגעגוע אל החוץ

ה' קורא אל משה מתוך אוהל מועד. אמירית רוזן מציעה לנו קוראת במדרש על ראשית ספר ויקרא, כי דווקא בימי הבידוד, לאפשר וירטואלית לחלק מהחוץ להיכנס אלינו הביתה.

דאגה בלב איש ישיחנה... בזום.

אנו חיים בתקופה מרתקת שבה אנו לומדים על ההישגים המדהימים של הטכנולוגיה המאפשרת לנו לא רק לעבוד מהבית, אלא גם לחוות תרבות פנאי מפותחת באמצעות הרשת ולהעסיק את בני המשפחה שספונים בבית איתנו.זוהי ההזדמנות של כולנו להיות קהילתיים יותר וקשובים יותר ולא פחות מכך ללמוד, לשוחח על דאגותינו עם אחרים, ולהיעזר באחרים כדי לא להיות עסוקים כל הזמן רק באתגרים שלנו. הרב אבי נוביס-דויטש מהרהר על ההשלכות הטכנולוגיות והקהילתיות של מגיפת הקורונה.

הטקס הפשוט של נטילת הידיים - פרשת

בימים בהם ניקיון הידים עומד בראש מעייננו, פרשת ויקהל-פקודי מחזירה אותנו אל הכיור חומרי הבניה ומקורות ההשראה של יצירתו. רמי תמם מבקש לשוב אל החכמה הפשוטה של נטילת הידים.

עמלק שלי - הרהורים בעקבות פורים

המלחמה האישית בעמלק ששוכן בתוך כל אחד מאיתנו, מעולם לא היתה יותר רלוונטית, טוען רחמים (רמי) תמם, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש. בימים של אובדן ערכים, של התבססות במלחמות אגו, פירוד וחולשה, נראה כי עמלק שוב מרים את ראשו. הרהורים בעקבות פורים.

האם אדם הנמצא בבידוד יכול להקשיב לקריאת מגילה באינטרנט, ברדיו או בטלוויזיה וכך לצאת ידי חובה?

רצוי לקרוא את המגילה בציבור, אבל מותר לקרוא את המגילה גם בבית. לפיכך, אם למישהו בבידוד יש מגילה כשרה, מותר לו או לה לקרוא את המגילה בבית. ומה קורה אם אין לו?

משכן, מקדש או בית

בשבוע שבו מציינים את יום המשפחה ולקראת סוף השבוע בו נקרא בתורה את פרשת תרומה, הרבה חיה רואן-בקר, מציעה לנו כמה קווי יסוד לבניית בית אותם לומדים מהפרשה.

ברית הגנה

איתן קרול, תלמיד בתוכנית לימודי הרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר, בוחן את הברית החותמת את פרשת משפטים ואת כל מעמד קבלת התורה. ברית זו הנתחמת בין בני ישראל לבין האלוהים מבטאת ברית להגנה בין אלוהים לבין עם ישראל ובין עם ישראל לבין האנשים המוחלשים בחברה.

5 עצות על איך לתת עצות

הצעה לסדר טו בשבט

יש הנוהגים לערוך סדר ט"ו בשבט, ובו דברי תורה בשבחה של ארץ ישראל ופירותיה. מקורות המנהג מיוחסים לחכמי צפת במאה השבע עשרה. אמירית רוזן, מבית המדרש לרבנות, ודוד גודמן מגישים הצעה לסדר ט"ו בשבט משלהם.

סוד הנראות - מי מהלך בעולם ומספר את סיפורכם?

מתי בפעם האחרונה שמעתם מישהו שמספר את הסיפור שלכם בנוכחותכם? סיפור שאתם רגילים לספר על עצמכם? "סיפור מכונן", שבעזרתו אתם מעצבים את תפיסתכם העצמית? את חוויתכם הקיומית? סיפור שמסתובב לכם בראש כבר שנים רבות ללא שינוי ומענה? כיצד הסיפור שלכם נשמע כאשר אתם שומעים אותו "מבחוץ", בקולו של האחר, ולא "מבפנים" בקול הפנימי שלכם?

למה החלטתי להיות רב מסורתי בישראל?

דוד אריאס נולד בצ'ילה למשפחה מסורתית והוא נכד לסבא וסבתא ניצולי שואה. לישראל עלה בינואר 2014 מתוך אמונה ביהדות ובציונות כאחד, ומתוך הבנה כי ניצול מלוא הפוטנציאל הגלום בו יכול היה להתאפשר רק בארץ. בשנת 2007 התנדב בקיבוץ קטורה במסגרת שנת הכשרה של תנועת הנוער "נוע״ם דרום אמריקה" ושם פגש את דיאנה, מי שתהיה אשתו לעתיד שעלתה לארץ מארגנטינה בסוף שנת 97 ואשר התנדבה בקיבוץ עם תנועת נוע"ם ישראל.

פרשת האזינו: על כוחה של המוזיקה והתפילה

לאחר נאום פרידה ארוך שניתן לאורך כל ספר דברים ושפירט את מרכיבי הברית בין עם ישראל לה', מסיים משה את נאומו בפרשתנו. פרשת האזינו כתובה כמעט ככולה כשיר, והשימוש בטקסט שכתוב בשירה נועד לקשור את הברית לחוויה בלתי אמצעית.

הכל חייבין בראייה: ההלכה מורה על הכללה וכבוד לאנשים עם צרכים מיוחדים

באיזו מידה מתירה ההלכה לאדם עם צרכים מיוחדים להיספר למניין, לשמש כשליח/ת ציבור, לעלות לתורה או לקרוא בהפטרה או במגילה, לשמור מצוות (כגון לימוד תורה, קיום מצוות ועשיית מעשי צדקה), ולהוציא אחרים ידי חובת קיום מצווה. שומה עלינו לברר לפרטים את  האפשרות להימנות עם קהל ישראל כבר-מצווה או כבת-מצווה ואת האפשרויות לציון המעמד בפומבי.

ברכה וקללה: מדוע בחירות הן מתנה?

פרשת ראה נפתחת בשתי הדרכים המונחות לבחירה בפני עם ישראל • גם כיום לעם ישראל יש אפשרויות לבחירה, והן ממש לא מובנות מאליהן.

תגובה לדבריו של שר החינוך באשר לנישואים בין־דתיים

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

איך פרשת קרח תעזור לנו לפתור מחלוקות?

איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר על פרשת קורח מאת נאוה ב.מאירסדורף.

על החירות, המסגרת והגבול

ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

"היום השמיני": למצוא את הממד הנוסף

פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?

לחיות בין כמה עולמות שכולם בעולם אחד

בראש חודש אדר ב' (וביום האישה הבינ"ל) הייתה נאוה בכותל. אירועי היום הותירו אותה כאובה ועל החוויה היא כותבת כאן.

מה בין בגדי הכוהן הגדול לבחירות תשע"ט?

אחד הנושאים שבהם עוסקת פרשת תצווה היא בגדי הכהונה שאותם לובשים הכוהנים בעת מילוי תפקידם. למעשה, בכל רגע נתון הבגדים שלנו הם מעין מסכה שמדגישה חלק מאישיותנו ושמצניעה חלקים אחרים. מהי המסכה שאותה בגדי הכהונה מבקשים לשרת?

ברית החיים, בעקבות הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג

בנובמבר 2014 נכחתי בהלווייתו של זידאן סייף, שוטר דרוזי מיאנוח שנהרג תוך כדי מאבק במחבלים שטבחו במתפללי בית הכנסת בטבח הקשה שאירע בהר נוף בירושלים.

יוס ברוך, סטודנט לרבנות, כותב על פרשת נוח רגע לפני חתונתו

נח היא פרשת בר המצווה שלי. כשעליתי לתורה בבית הכנסת הספרדי ברחוב ביאליק בהדר, איי אז בשנת 1988, ליווה אותי החכם חזן יעקב לוי.

תובנות מפרשת נוח

הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על שני בריונים שגרו בשכונה של רבי מאיר ושגרמו לו צער, ולכן רבי מאיר ביקש בתפילתו שהם ימותו. אשתו ברוריה שמעה אותו מתפלל ורמזה לו כי אינו מבין שהפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" – נכון.

שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ לִשְׁלוֹם אֲבֵלַיִךְ הַמִּתְאַוִּים שְׁכֹן בַּחֲצַר זְבֻלָיִךְ

במילים אלו פתח ר' מאיר מרוטנבורג את קינתו על שריפת התלמוד בפריס בשנת 1204. מילים אלו מהדהדות בי מאז שראיתי את תמונת סידורן של נשות הכותל שנשרף בראש חודש אב ברחבת הכותל המערבי.

עוד סיבה למה צריך לשנות את "חוק נישואין וגירושין 1953"

די אירוני בעיניי שהרב דובי חיון נעצר היום בשעה חמש בבוקר ממש לפני תשעה באב, מועד אשר מציין בין השאר את חורבן בית שני אשר נחרב בגלל "שנאת חינם".

מהיום יש לי תיק מוכן למקרה שיעצרו אותי על עריכת חופה שאינה רשומה ברבנות

לפני חמש עשרה שנה ערכתי את החופה הראשונה שלי: זה היה מרגש מאוד ומלחיץ. נפגשתי עם הזוג כמה פעמים ובנינו יחד את הטקס שלהם על פי מגבלות ההלכה.

לא הייתה פה טיפת רציונליות

בבוקר קראתי את הפוסט של הרב דובי חיון בפליאה. זה אמיתי? זה באמת קורה? המשטרה השתגעה? להוציא מהמיטה בחמש בבוקר ולהוביל אותו לחקירה בניידת מאחורי סורג ובריח? רב של קהילה שלנו בחיפה כאילו הוא איזה עבריין מועד?

"כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי"

בסוף פרשת מטות מסופר לנו שהשבטים גד, ראובן וחצי שבט מנשה מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן. משה מסכים, אך הוא מתנה את הדבר.

גיור אינו מושג של הזרם האורתודוכסי אלא כלל יהודי

כנות אני מבקש – חדשנות מתוך מחויבות בפסיקת הלכה

כנות אני מבקש. ישאל כל אדם הבא להציע שינויים בהלכה את עצמו מהם מניעיו. האם כשהוא ניגש לחדש בהלכה הוא ניגש ביושר ומתוך תחושת אחריות?

פרשת "במדבר": שלושה כתרים להם לישראל

אחד הנושאים בהם עוסקת פרשת במדבר הוא פיקודי בני ישראל – משה ואהרון מצווים לקחת את מנהיגי השבטים ולמנות את בני ישראל. הכתוב מתחיל בספירת בני ראובן, מסיים בנפתלי ומחסיר את לוי.

מה יש לאנשי בית המדרש לומר על פתיחת תפקיד רב הכנסת בפני נשים?

בעקבות פרסום הכתבה בידיעות אחרונות לפיה נשים תוכלנה להגיש מועמדות לתפקיד רב הכנסת, ביקשנו מכמה בוגרי בית המדרש לשתף אותנו בתחושותיהם ודעותיהם. 

פלורליזם בכנסת

רב הכנסת עוסק בעיקר בענייני כשרות, קביעת מזוזות וניהול בית הכנסת במשכן. אף אחד מן התחומים אינו דורש מיומנות גברית ואינו נועד לתת מענה דווקא לגברים. במזנוני הכנסת עובדים גברים ונשים, ובחדרים בהם נקבעות מזוזות משתמשים גברים ונשים.

האם יש חובה הלכתית לשפוט על פי "דין תורה" במשפט האזרחי והפלילי?

מדינת ישראל תחגוג השנה 70 שנים לקיומה, ולצד זאת 70 שנים של מחלוקת באשר למהו האיזון הנכון בין יהדות לדמוקרטיה. גם אילו שאינם מעוניינים במדינת הלכה, אך חשים מחויבים לתורה, עומדים בפני השאלה האם יש חובה הלכתית לשפוט על פי "דין תורה" במשפט האזרחי והפלילי?

לשחרר את הכבלים - על הקשר בין תענית אסתר ליום העגונה

אם נעקוב אחר התנהגותה של אסתר לאור פרשנות זאת, נשים לב שהיא דמות שנשים מסורבות גט יכולות להזדהות עמה. מדובר באישה שמתחילה את דרכה ככנועה ומושפלת, אך שבהמשך עוברת תפנית והופכת לדמות לחיקוי.

אתגר הכשרות בישראל

באופן קצת תמוה, דווקא במאה ה־21 בה מושג הקשיבות תופס יותר ויותר מקום, ההזדמנויות לאכילה מודעת הצטמצמו. אני תקווה שמיזם הכשרות של צֹהַר, כמו מיזמי השגחה אחרים, יובילו את הצרכן לפתח יותר מודעות למה הוא אוכל ולפי מה יש לבחור.

חוק המרכולים

אני שומר שבת, וסבור כי אסור לי לעשות קניות בשבת. אני גם סבור שאסור לי לנהוג בשבת או לנסוע בתחבורה ציבורית, ועדיין אני סבור שחוק המרכולים הוא חוק רע.

פרשת ויחי: מות יעקב מזווית אחרת

הדרמה של מות יעקב היא דרמה המתועדת לפרטיו. המערכות מסודרות בפרקים השונים, הכניסות והיציאות של השחקנים פרושים בהוראות הבימוי מפורטות.
האם פעם תהיתם מדוע יעקב מכונה כאן ישראל? ומדוע הוא קורא דווקא לבנו יוסף ולא ליתר בניו? מדוע הכפילות של גם בנו וגם יוסף?

מדוע כיסוי עיניו של יונתן רזאל הוא פסול ומתי זכות הבחירה עומדת למבחן?

האירוע הדתי שהגיע לעיתונים של יום שלישי היה הופעתו של יונתן רזאל בפסטיבל "צמאה". לא בגלל איכות השירים, אלא בגלל שיונתן בחר להופיע בפני נשים בלבד, וברגע שאלו התחילו לרקוד, הוא כיסה את עיניו בטייפ שחור.

כיצד הפכה הרבנות לגורם מפלג בעם בניגוד לתפקידה המקורי?

בדיון על מתווה הכותל שנערך לפני מספר חודשים בבג"ץ, טען בא כח הרבנות, כי מטרת הרבנות היא לאחד את העם – בתגובה פרץ הקהל בצחוק. ואכן, נדמה לי שרוב גדול באזרחי ישראל, רואה ברבנות הראשית גורם מפלג, מדיר, תובעני, ואולי אפילו מושחת.

עבודת הקודש של השפעה רוחנית

הקשר בין רבנים לתלמידים לובש צורות רבות במסורת שלנו. הזוהר (ח"ג, קנג.) מציג אותם כירח וכשמש – הבסיס של העולם. הרמב"ם (אבות א:ו) משווה קשר זה לחברות ברמה הגבוהה ביותר.

הציר המשולש של חודש אב

אתמול ציינתי את תשעה באב בצום, בקריאת איכה ובשאר מנהגי אבלות, וביום חמישי הקרוב אצעד במצעד הגאווה בירושלים.

ביקורת הכוחנות (המגדרית, האקולוגית והפוליטית) בארץ ישראל בראשית המאה העשרים

הגותו של אהרון דוד גורדון (1922-1856) זוכה להתעניינות מחודשת בשנים האחרונות. התעניינות זו מבטאת את ההכרה ההולכת ומתרחבת בכך, שהגותו של גורדון חורגת מעבר למקום ולזמן שבו היא נוצרה, ארץ ישראל של ראשית המאה העשרים.

אמונה באלוהים

כדי להבין את מושג האלוהים ביהדות ואת חשיבותו, עלינו לעמוד בקצרה על ראשיתו.

מהות התורה

בניגוד להתגלות, שהיא מונח תיאולוגי שבו אנו משתמשים לתאור מעשה ההתערבות של אלוהים בהיסטוריה האנושית, התערבות שנועדה להודיע את רצון האל לבני האדם, מתייחס המונח "תורה מן השמים" לתוכן של ספרי הקודש

העקרונות המנחים את רבני התנועה המסורתית בפסיקת הלכה

אין רשימה אחת מגובשת של עקרונות הלכתייים של התנועה המסורתית וכמובן יש גישות שונות אצל פוסקי התנועה. ברם, עיון בתשובות ובספרים שנכתבו על ידי רבני התנועה במשך שמונים שנה ומעלה, בין השאר את העקרונות הכלליים דלהלן.

איך איבד הצדיק הנסתר של העלייה השנייה את מעמדו המיתי - מתוך "הארץ"

ספרה של עינת רמון, "חיים חדשים: דת, אימהות ואהבה עליונה בהגותו של אהרן דוד גורדון", הוא הזדמנות טובה לחזור בעין מפוכחת לרעיונותיו.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.