מאמרים וטורי דעה

פרשת חיי שרה: למלא את החלל באהבה

יובל כץ ויפינג | נובמבר 13, 2020

פרשת חיי שרה מתחילה עם מותה של שרה ולכאורה לא עוסקת בכלל במפעל חייה של האם הראשונה. ולמרות זאת, שרה ניצבת במרכז הפרשה, או שמא נכון יותר לומר כי החוסר שלה בעיני הגברים שבחייה והגעגוע אליה עומדים במרכזה של הפרשה.

אברהם מבכה את אשתו והפרשה מתארת בפירוט רב כיצד הוא רוכש עבורה אחוזת קבר למרות כל הקשיים. את אחוזת הקבר, מערת המכפלה, שניתן לראותה כטאג' מאהל קדום,  אפשר לראות כסמל לאהבת אמת בין איש לשותפתו לחיים. זו אהבה יצוקה בסלע, שעליה ניתן לבנות קהילה קדושה.

משימתו של עבד אברהם גם היא נמשכת מאותו אובדן. רבקה הכלה הצעירה מוצגת על ידי המקרא כתרופה לכאב הגעגוע של הבן לאמו – "וינחם יצחק אחרי אמו". הרמב"ן דורש שיצחק כלל לא התקרב לאוהל של שרה עד שבאה רבקה למלא אותו מחדש.

שוב ושוב אנו רואים כיצד הפרשה סובבת סביב הגעגוע לשרה אמנו והחסר שמותה יצר. מתוך החסר של שרה נבנה קבר האבות ונמצאת רבקה אמנו שמאפשרת את המשך הסיפור היהודי.

לכולנו יש חוסרים בחיים, געגועים לדברים שאיבדנו. כישראלי שנקלע לגלות, אני מוצא את עצמי חש געגוע פעמים רבות – מהדברים הפשוטים והיום יומיים ועד לדברים היותר משמעותיים שהשארתי בישראל. גם אני כמו אברהם, מצאתי את עצמי אומר למקומיים "גר ותושב אנכי עמכם", מדגיש את זרותי לצד זכויותיי בארץ החדשה ומבקש את מה שחסר לי בגלל שאני זר.

רבים מהישראלים שנקלעו לגולה נשלחים על ידי אותו הגעגוע לאוהל אברהם, למסורת ולתורה. רבים מהם גם לא. אולם, אני חושב שהרבה שואלים את עצמם לשם מה אנחנו פה? אנחנו מחפשים שליחות ורוצים לומר כמו רבני בבל "אנן שליחותייהו קא עבדינן".

כמו אלעזר עבד אברהם, אנחנו מוצאים עצמנו בשליחות בארץ זרה, מחפשים משהו בלי שנדע בדיוק איך הוא נראה. רבי אלעזר, במסכת פסחים, כבר נתן לנו תשובה אחת לאותו חיפוש: "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים". מי הם אותם גרים, אותם אנחנו מחפשים? הסיפרא מקשר גרים להגדלת האהבה לאלוהים: "ואהבת את ה' אלהיך , אהבהו על כל הבריות כאברהם אביך . כענין שנאמר 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'… שהיה אברהם אבינו מגיירן".

לא גרים שיהפכו ליהודים אנחנו מחפשים, אלא להגביר אהבה לשם יתברך. אנחנו יכולים לקבל שליחות כמו שליחותו של אליעזר עבד אברהם, להרבות אהבה בעולם. אנחנו יכולים לקבל על עצמנו את השליחות להרבות אהבה לאלוהים ולתורה, אהבה בין עמים  שונים ובין דתות שונות.

יהי רצון שכמו שמתוך הגעגוע לשרה נבנה עם ישראל, מתוך געגועינו לארץ ירבו האהבה והשלום בעולם.

___

ד"ר יובל כץ-ווילפינג, הצטרף בשנת הלימודים תשפ"א לתוכנית הרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. הוא המנהל הכללי של הוועדה לשיתוף פעולה נוצרי יהודי באוסטריה, מרצה במחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת וינה וחוקר הבניית זהויות יהודיות ומוסלמיות עם האקדמיה האוסטרית למדעים .הוא גר ברובע השני בוינה עם אשתו ושלושת ילדיו. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת שמיני: מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות?

מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות? דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות מזמין אותנו למהלך מרתק בין יום הזכרון, יום העצמאות ופרשת שמיני.

פסח: לחלוק את החירות

בפסח אנו הופכים ללילה אחד לאדונים וגבירות. אך בה בעת שאנו מרגישים את החירות עלינו ללמוד לחלוק אותה עם שותפינו. הרב אבי משוחח על חירות ובחירות.

פרשת ויקרא: איך ממשיכים מכאן?

איך ממשיכה התורה רגע אחרי שהאל נכנס אל משכנו החדש? עבודת הקורבנות נראית טכנית, אך מלמדת אותנו על החשיבות להתמיד, גם אחרי שחשבנו שהגענו אל היעד. אדם ברמן, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מסתכל על המעבר בין החומשים בעין רעננה.

פרשות ויקהל-פקודי: פרשה בשידור חוזר

פרשות ויקהל-פקודי מציעות שידור חוזר כמעט מושלם של הפרשות הקודמות. מה אנו למדים מחזרתיות כזו על המסורת היהודית? יצחק,תלמיד הרבנות מעיין בפרשה.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.