• כלי נגישות
  • גודל טקסט
  • קו תחתון לקישורים
  • ניגודיות עם רקע כהה
  • גווני שחור ולבן
  • פונט פשוט

מאמרים וטורי דעה

משכן, מקדש או בית

הרבה חיה רואן בקר | פברואר 27, 2020

השבוע ציינו את יום המשפחה, המזמין אותנו להרהר בבתים שלנו, בבתים בהם גדלנו ובבתים בהם אנו שוכנים במהלך חיינו.

פרשת תרומה נותנת כמה קווי יסוד מעניינים לבניית בית – למשפחה או לעבודה רוחנית.

בני ישראל מצווים לבנות משכן.  המבנה עצמו יהיה נייד, כלומר בהגדרה המבנה מהווה רק מסגרת מאפשרת, ולא קידוש מרחב מסויים.  הניידות מחייבת פשוטת יחסית, שמבטאת את החשיבות הפחותה של הצורה החיצונית.  ארעיות המבנה מחדדת גם את המשמעות המרכזית של מלאכת העשייה וההרכבה, שמשוחזרת מחדש בכל פעם שבני ישראל חונים במסעם; כי בית דורש עבודה, כל הזמן: לחלום ביחד, לתכנן, לדמיין; וגם לפצוע בפטיש את האצבע, לקבל קוץ מהעץ ולהיאבק בחיבור הלולאות – כל אלה צריכים להיות רכיב מתמשך, קבוע ועקבי של בניית בית כלשהו.

בניית המשכן מלמדת אותנו שהבית נבנה לא מקירותיו אלא מתוכו — גם בסדר הפעולות המתוארות בפרשה.  בדרך כלל נבנה קודם את הקירות ולאחר מכן נמלא את הבית בחפצים.  אולם לפי פרשת תרומה יש לבנות קודם כל את ארון העדות ואת הכרובים, את השולחן ואת כליו ואת המנורה ורק לאחר מכן ניתנות ההנחיות לבניית המשכן עצמו.  כמו לומר: בונים בית? דאגו קודם לתוכן, אחר כך לכלי שמחזיק אותו.  כך הכלי ישרת את התוך ולא להיפך.

מוקד המשכן הוא אוהל מועד, מן השורש וע”ד, שמשמעו מפגש.  המלה “בית” (שהיא ולא המלה “מקדש” מתארת את מקדש שלמה, בהפטרת פרשת תרומה) משמעה גם פְּנים, או תוך.  כך למשל בפסוק, המתייחס ליצירת ארון הברית: “וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ” (שמות כה:יא).  גם בביטוי “בית אלוהים” זהו הרעיון, לדעתי: יעקב אבינו, בבראשית כח:יז מתעורר מחלום הסולם, שבו קיבל הבטחה אלוהית, ומכריז: “…אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם”.  יעקב לא ראה פתאום מבנה או בנה מקדש.  הוא הבין שהוא זכה להתגלות.  הוא מצא את “בית אלוהים”: פגש את תוכו של אלוהים.

בית – אם זה בית מגורים או בית רוחני – אל לו להיות מקדש, מן השורש קד”ש – הפריש, הרחיק, בידל.  הוא צריך להיות משכן, אוהל מועד: מקום של מפגש, של היוועדות, של חשיפה פנימית; מקום שבו מתאפשרת קירבה ואינטימיות, מתוך ביטחון ואמון.

זה יכול לקרות אם הוא נבנה כמו המשכן: בדגש על הרכיבים הפנימיים שלו; בנכונות להרכיב מחדש שוב ושוב, ככל שיידרש; בשותפות, באהבה, במחשבה ובחכמת הלב.  הלוואי שנדע כך להתייחס לבתים שבהם אנחנו משתכנים ולמקומות בהם אנחנו מתפללים; ושנשמור בבחירות הקרובות על התוכן של צדק, שוויון ושלום שסביבם ראוי לנו לבנות את הבית הלאומי שלנו.

מאמרים נוספים שעשויים
לעניין אותך

פרשת שלח לך

המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.