מאמרים וטורי דעה

פרשת נח: איך מונעים את המבול הבא?

הרב אבי נוביס־דויטש | אוקטובר 7, 2021

פרשת נח פותחת בפסוק ט', ולא בראשית הפרק. נראה שמי שחילק את התנ"ך לפרקים חשב שפרשת המבול מכילה גם את הסיפור על בני האלהים המסתיים בקביעה "כי רבה רעת האדם בארץ". מנגד, מי שחילק את התנ"ך לפרשות חשב שסיפור זה אינו מכיל את אותו סיפור. מהי אותה רעה?
בפרשת נח נאמר לנו כי הרע הוא חמס. ננסה להבין מה פירוש המושג חמס? מה עשו בני האדם שהיה כל כך רע, עד כדי כך שאלוהים מחליט להביא על העולם מבול.
אני רוצה להציע פירוש לחמס לפי שני מקורות:
בתהלים ל"ה, המזמור אומר כך: "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי".
הפסוק הראשון, מכיל תקבולת בחלקו השני. מצד אחד, ה' מציל את העני ממי שחזק ממנו, ומצד שני הוא מציל את העני והאביון מגזלו – כלומר אם התקבולת מלאה ה"החזק ממנו" הוא "גזלו".
מקור שני, אשר לטעמי מסייע לנו להבין את התקבולת הוא הגמרא במסכת בבא קמא: "אמר לו רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי: מה בין גזלן לחמסן? אמר לו: חמסן יהיב דמי (=משלם דמים), גזלן לא יהיב דמי. אמר לו: אי יהיב דמי, חמסן קרית ליה (=אם הוא משלם דמים, למה אתה קורא לו חמסן)? … הא דלא אמר רוצה אני." כלומר, החמסן לוקח משהו מאדם אחר בניגוד לרצונו – אבל משלם עליו. הוא אינו לוקח בלא כסף, אלא לוקח את הזכות של אדם לבחור להחזיק ברכושו.
נדמה שזה מאפשר לנו לחבר את הסיפור על בני האלהים עם החמס. בני האלהים אמנם באו אל בנות האדם – אך לא נראה שבנות האדם בחרו בכך. פעולת החמס היא ניצול הכוח שלך כדי לקחת משהו מאדם אחר – את הזכות לבחור, של האשה , של בעל הממון . ולכן גם התקבולת בתהילים מתחדדת: הגזל לא חייב להיות לקיחת רכוש. לעיתים, הוא ניצול של הכוח כדי לקבל מה שאינו שלך והתעלמות מזכותו של אדם על רכושו ועל גופו .
במקום אחר, החמס מופיע בגמרא כסיבה לבריאת האדם יחיד , שכן אפילו כשהוא יחיד הוא חמסן – אבל עוצמת החמס היתה גדולה יותר אם היו נבראים שניים . לפי זה חטא החמס וניצול הכוח הם בטבע האדם והוא מועד לו. ממילא כדי למנוע אותו, על האדם להיות מודע ולחשוש ממנו ולבלום אותו.
מפרשת נח אנו לומדים שאם לא נעקור את החמס מתוכנו – נהיה ראויים למבול נוסף.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת כי תשא: "כי ברע הוא"

הרב יוסף ברוך, רב הקהילה המסורתית בעומר ובוגר בית המדרש, מתבונן בחילופי ההאשמות בין אהרון ומשה לאחר מעשה העגל, בפרשת כי תישא, ומחפש איך אדם מוצא נחמה ללא עגל זהב - אמיתי או מודרני.

פרשת תרומה: איך בונים משכן בימינו?

מה חשוב בבניית המקדש? החומרים, התוצר הסופי, או שמא התהליך עצמו? הרב ארי חסיד מתבונן בבניית המשכן ומבקש להבין איך בונים מקדש בימינו?

פרשת משפטים: עין תחת עין - באמת?!

האם התורה באמת מצווה אותנו לעקור עין למי שפגע בעין שלנו? הרב דיאנה וילה מצוות בית המדרש כותבת על הסמכות של חז"ל לפרש את התורה, ומה עלינו ללמוד מהציווי "עין תחת עין"?

פרשת יתרו: מעמדן של עשרת הדיברות ביהדות

עשרת הדיברות הן טקסט יסודי בעולם היהודי, אך האם מעמדן גבוה יותר משל מרכיבים אחרים בדת? האם יש לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת? יובל כץ, תלמיד תוכנית ההסמכה לרבנות, מעיין בפרשת יתרו וביחס במקורות לעשרת הדברות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.