פרשת נח: איך מונעים את המבול הבא?

הרב אבי נוביס־דויטש | אוקטובר 7, 2021

פרשת נח פותחת בפסוק ט’, ולא בראשית הפרק. נראה שמי שחילק את התנ”ך לפרקים חשב שפרשת המבול מכילה גם את הסיפור על בני האלהים המסתיים בקביעה “כי רבה רעת האדם בארץ”. מנגד, מי שחילק את התנ”ך לפרשות חשב שסיפור זה אינו מכיל את אותו סיפור. מהי אותה רעה?
בפרשת נח נאמר לנו כי הרע הוא חמס. ננסה להבין מה פירוש המושג חמס? מה עשו בני האדם שהיה כל כך רע, עד כדי כך שאלוהים מחליט להביא על העולם מבול.
אני רוצה להציע פירוש לחמס לפי שני מקורות:
בתהלים ל”ה, המזמור אומר כך: “כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה’ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי”.
הפסוק הראשון, מכיל תקבולת בחלקו השני. מצד אחד, ה’ מציל את העני ממי שחזק ממנו, ומצד שני הוא מציל את העני והאביון מגזלו – כלומר אם התקבולת מלאה ה”החזק ממנו” הוא “גזלו”.
מקור שני, אשר לטעמי מסייע לנו להבין את התקבולת הוא הגמרא במסכת בבא קמא: “אמר לו רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי: מה בין גזלן לחמסן? אמר לו: חמסן יהיב דמי (=משלם דמים), גזלן לא יהיב דמי. אמר לו: אי יהיב דמי, חמסן קרית ליה (=אם הוא משלם דמים, למה אתה קורא לו חמסן)? … הא דלא אמר רוצה אני.” כלומר, החמסן לוקח משהו מאדם אחר בניגוד לרצונו – אבל משלם עליו. הוא אינו לוקח בלא כסף, אלא לוקח את הזכות של אדם לבחור להחזיק ברכושו.
נדמה שזה מאפשר לנו לחבר את הסיפור על בני האלהים עם החמס. בני האלהים אמנם באו אל בנות האדם – אך לא נראה שבנות האדם בחרו בכך. פעולת החמס היא ניצול הכוח שלך כדי לקחת משהו מאדם אחר – את הזכות לבחור, של האשה , של בעל הממון . ולכן גם התקבולת בתהילים מתחדדת: הגזל לא חייב להיות לקיחת רכוש. לעיתים, הוא ניצול של הכוח כדי לקבל מה שאינו שלך והתעלמות מזכותו של אדם על רכושו ועל גופו .
במקום אחר, החמס מופיע בגמרא כסיבה לבריאת האדם יחיד , שכן אפילו כשהוא יחיד הוא חמסן – אבל עוצמת החמס היתה גדולה יותר אם היו נבראים שניים . לפי זה חטא החמס וניצול הכוח הם בטבע האדם והוא מועד לו. ממילא כדי למנוע אותו, על האדם להיות מודע ולחשוש ממנו ולבלום אותו.
מפרשת נח אנו לומדים שאם לא נעקור את החמס מתוכנו – נהיה ראויים למבול נוסף.