מאמרים וטורי דעה

פרשת תצוה: הבגד שעושה את האדם

נאוה ב. מאירסדורף | פברואר 25, 2021

פרשת השבוע ״תצווה״ פותחת בציווי אל משה על העם להביא שמן זית לטובת נר התמיד, ומיד ממשיכה בציווי על אהרון להדליק את הנר.
״וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת.יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר״ (כ״ז, כ׳-כ״א). אם נדייק מתוך הפסוקים נראה שהציווי הוא על עם ישראל והאחריות לביצוע היא על הכוהן וכך גם על בגדי הכוהן. הפרשה ממשיכה להוראות כיצד לבוש קדוש נראה ונוצר, ״תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ–לְכַהֲנוֹ-לִי״(כ״ח, ג׳) ועל אהרון – האחריות ללבוש את הבגדים אשר נוצרו בשבילו.

חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט הם הבגדים המיועדים לאהרון, הכוהן הגדול. התורה מסבירה בפרוטרוט על כל שכבה ועל הדרך לעשייתם, וכמובן ללבישתם, ואז גם מפרטת לנו כיצד בני אהרון הכוהנים לובשים בגדי קודש:
״וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים; וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.״(כ״ח, מ׳)
פשטות אלגנטית, לכבוד ולתפארת. במסורת היהודית יש קשר ישיר בין לבוש לקדושה. כאשר אנו מדמיינים אדם קדוש, אנחנו מדמיינים אותו לרוב ב״מדים״ מסוימים. הוא מתלבש אחרת, אולי הוא עוטה על עצמו טלית ותפילין, אולי הוא לבוש בכתונת פשתן רחבה.
בתורה נראה שאהרון לא בחר בתפקיד אלא הוא נבחר למלאו וכן להקרבה ולקדושה הזאת. גם את הבגדים האלו הוא לא בחר ואף לא משלם עליהם. העם מחזיק את הכהונה של אהרון כולל הלבוש שלו והוא בעצם משתתף השתתפות פעילה בעבודתו של אהרון. כמו נר התמיד השייך לעם כולו, כך גם בגדי הקודש: אהרון הוא השליח והמבצע.
בפרשת תצווה נראה ברור מאוד שרק הכוהן הגדול יכול ללבוש את בגדי הקודש האלו. אבל בפתחו של חג שבו אנחנו שואלים ״למי אני רוצה להידמות?״ האם אפשר ללבוש לבוש קדוש על אף שאני לא מצווה עליו, אלא רק כי אני רוצה להתקרב לקודש?
למשל, האם מותר לילד להתחפש לאהרון הכוהן כי זו הדמות שהוא למד עליה בגן והוא רוצה להידמות לה? ומה קורה אם אישה שלא מצווה על התפילין רוצה להניח תפילין?
היום אין לנו בית מקדש, אנחנו לא מקריבים קורבנות, ואין לנו כהונה שיכולה לשמש כשליחים שלנו בקודש.
היום האחריות להתקרבות אל הקדושה מוטלת על כל אחד ואחת. אנחנו עושים זאת בתפילה, במצוות ובעבודת המידות. כך גם בגדי הקודש: בגדי הקודש תמיד היו שייכים לעם ישראל. הם מסייעים לנו בקדושה ומתקיימים כזיכרון חי למי שאנחנו כעם, יחד ולחוד.
בפתחו של פורים שבו אנחנו לובשים מדים המבטאים משאלות כמוסות של הלב, אני מזמינה אתכם לפתוח את לבכם למדי הקודש הקיימים במסורת היהודית כמו ציצית, תפילין, וגם כיסוי ראש. הבגדים האלו כאן בשבילנו כתזכורת חיה לעזור לנו לשמש בקודש.
בפעם הבאה כשנתכוננן למשימה רוחנית או לתפילה, שהיא דרך אחת לעבודת הקודש בימינו, איזה הבדל יהיה בחווית התפילה אם לרגע אחד נעצור, נניח את נרתיק הטלית ואת בתי התפילין, נתבונן בהם, ניזכר מהיכן הם הגיעו ונתעטף בטלית, נקשור את התפילין על הזרוע, נכוון את הלב, נניח תפילין על הראש. אנו נרגיש את המסורת סומכת עלינו, את האלוהות. אנו נרגיש את גודל האחריות, ונתחבר אל עם ישראל בלבוש.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

דרשה לשמחת תורה: ברכה הינה הגשר שמקשר בין סיום התורה לתחילת התורה

בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.