אנו מאמינים כי הרבנות המסורתית, המסורה ליצירתן של קהילות ומפעלים חינוכיים ורוחניים, יכולה לשמש מנוף חשוב בשינוי התודעה הציבורית הישראלית ובהפיכתה אחראית כלפי האומה ורגישה כלפי הפרט. דרך זו עשויה להוביל את החברה הישראלית במסלול חשיבה חיובי, שיחזיר אותה אל ערכי היסוד עליה היא הושתתה. יכולתם של רבנים מסורתיים להתמודד עם הניכור הרווח בחברה הישראלית נובעת מתפיסתם את המסורת היהודית לגווניה כתודעה המתייחסת למגוון התופעות האנושיות והתרבותיות היהודיות, המציבה גבולות ומקרבת לבבות, ומחברת בין יחידים, משפחות, קהילות ועמים. להנחלת התודעה הזו לרבנים בדרכים שונות יש אפוא, ערך תרבותי, מוסרי ולאומי גם יחד.
התנועה המסורתית
“התנועה המסורתית” היא תנועה דתית המחויבת לרוח ההלכה תוך התמודדות לעומק עם המשמעות והמורכבות של ערכי החירות והשוויון בעת החדשה.
המכנה המשותף לכל התופעות הפרושות תחת מניפת ‘היהדות המסורתית’ או ‘היהדות הקונסרבטיבית’ (הגות, פסקי הלכה, מחקרים, קהילות, תנועת נוער, ועוד) הוא התהליך המשלב כוחות מנוגדים של שימור ושינוי ההלכה והמסורת מתוך שאיפה מתמדת לקדש שם שמים בתוככי החברה המודרנית.
בדרך זו נוצרת תנועה, המשלבת את שני הכיוונים כשמעת לעת היא נוטה לכיוון המתאים לאותו מקרה וזמן, כפי שהוא מתגבש בדיאלוג מתמיד ומתוך גישה סובלנית לדעות שונות.
מסקנות ההתמודדות המורכבת הזו משתנות מרב אחד לחברו ומאדם אחד לרעהו, אולם במישור של הפרהסיה ושל המדיניות הציבורית, התנועתית והקהילתית, המסגרת ההלכתית מכוונת ומותווית בידי ועדי ההלכה של התנועה, היושבים בירושלים ובניו יורק (הכוונה היא לכללים ההלכתיים המנחים את בית המדרש לרבנים, את תבנית ההתנהגות ההלכתית בקהילה ואת תנועת הנוער).
על פי דרכה של היהדות המסורתית, אפשר להשפיע על עם ישראל ועל תושבי מדינת ישראל ולהביאם לידי חשיבה ואורח חיים מוסריים ורוחניים המשקפים את ‘דרך האמצע’ היהודית, בין שמרנות לבין חדשנות. כל זאת באמצעות אמונה דתית פתוחה הרואה את שפת התפילה העתיקה, את המצוות ואת גבולות הקהילה באור חיובי.
