בית המדרש מכשיר אנשים ונשים להסמכה לרבנות ע"י כנסת רבנים בישראל.
מטרת התוכנית להסמכת רבנים מסורתיים היא להצמיח אנשי חזון אשר יהיו מובילים בחברה הישראלית. לשם כך התוכנית כוללת שני פנים – הכשרה עיונית ואקדמית והכשרה מעשית – ומשלבת ככל הניתן בין השניים.
לימוד המקורות נעשה מנקודות מבט שונות: מנקודת מבט היסטורית, מנקודת מבט פילוסופית, מנקודת מבט פרשנית מסורתית, ומנקודת מבט אישית, המדגישה את משמעות הטקסטים לימינו. אנו סבורים שגישה מגוונת לטקסט, חיונית על מנת לאפשר המשכיות וציבוריות מחד גיסא וחידוש ופרטיות מאידך גיסא.
במערכת הלימודים של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר אנו מדגישים את תרומתן של דיסציפלינות חילוניות מודרניות (פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ואמנויות) כדי להעשיר את המסר והעשייה הרבנית בימינו. שלא כמו במסגרות אקדמיות רגילות, כל מורה, כל אחד/ת בדרכו/בדרכה, מקדיש זמן לדיון על משמעות הנושא הנלמד ועל השלכותיו האישיות. אך בדומה לבתי מדרש אקדמיים אחרים בעולם, לומדים תלמידי הרבנות בבית המדרש עם סטודנטים אחרים. אנו מאמינים, הן מטעמים יהודיים והן מטעמים דמוקרטיים, שתורה צריכה לעתים להילמד גם במחיצת אנשים שאינם מייעדים עצמם למנהיגות רוחנית ובאים משדרות העם השונות.
הייעוד של מוסמכי ומוסמכות בית המדרש הוא לשרת בקהילות של התנועה המסורתית בישראל, ביזמות יהודית-חברתית ערכית, במוסדות חינוך ובמוסדות לתמיכה רוחנית בחברה הישראלית. לאורך הכשרת הסטודנטים מושם דגש חזק על היכרות עם ה"שטח" הישראלי, כולל על נושאים של תרבות וזהות. הסטודנטים נדרשים בתקופת לימודיהם לעבוד בעבודה מעשית בקהילה, באופן שהכשרתם תהיה מותאמת לצורכי החברה הישראלית. ההכשרה כוללת קורסים, סדנאות, סמינרים, ימי עיון והתנסויות בנושאים שיכשירו אותם לייעודם.
תוכנית הלימודים מבוססת על ארבעה תחומים. היא משלבת לימוד אקדמי רוחני מעמיק של היהדות על רבדיה ומקצועותיה עם הקניית כלי פרשנות מודרניים והפנמתם בשימת דגש על קהילתיות, חינוך, יזמות חברתית תמיכה רוחנית ויכולת תקשורתית גבוהה.
היקף כל אחד מהתחומים ומבחר הקורסים הניתנים בתוכנית זו נתון לשינויים על פי החלטת המועצה האקדמית של בית המדרש לרבנים*.
התוכנית בנויה מכמה מרכיבים:
לקראת סוף סמסטר האביב (לסטודנטים ותיקים) או בקיץ לפני שנת הלימודים האקדמית (לסטודנטים חדשים) הסטודנטים יבנו עם הדיקן את תוכנית הלימודים שלהם בהתאם למסגרת המופיעה מטה. כל תוכנית טעונה אישור בכתב של הדיקן, המשמש כיו"ר המועצה האקדמית.
אנו מאמינים שכדי להפוך למנהיג/ה רוחני/ת-דתי/ת, על הלומד/ת:
* המועצה האקדמית היא הגוף האקדמי העליון של בית המדרש. מועצה זו מורכבת ממורים, פרופסורים בעלי שם, נציג/ה כנסת הרבנים בישראל, נציג ועד המנהל של בית המדרש ונציג הסטודנטים. הדיקן משמש כיו"ר של המועצה האקדמית.
רכישת בסיס איתן של ידע במקורות המכוננים של היהדות.
לימודי תלמוד והלכה הם עיקר הלימוד, כולל זמן הכנה בסדרים. ההחלטה להקדיש לתחום זה מספר שעות גדול, נובעת מההכרה שפרשנות חז"ל לחוק המקראי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלמודים ובהלכה, היא המעצבת את אורחות החיים של העם היהודי. ומכך שספרות זו היוותה את הבסיס העיקרי ללימוד היהודי לאורך הדורות. הכרעה חינוכית זו אופיינית ליהדות המסורתית-קונסרבטיבית, אשר רואה עצמה כממשיכת המסורת הבית מדרשית, ואשר רואה ברוח ההלכה היהודית את הבסיס היומיום המעשי של ההוויה הדתית היהודית.
היכרות לעומק עם הפרשנות המסורתית וההגות היהודית לתולדותיה, כולל לימוד מדרשי אגדה, פרשנות התורה בימי הביניים, ביקורת המקרא, קבלה, פילוסופיה יהודית, תיאולוגיה ועוד.
התורה שבכתב כפי שהתפרשה על ידי חז"ל, היא הטקסט המכונן של המסורת היהודית. טקסט זה התפרש לאורך ההיסטוריה היהודית בעבר וממשיך להתפרש גם בהווה בדרכים מגוונות ביותר – החל ממדרשי האגדה וההלכה, דרך פרשנות המקרא המסורתית, הקבלה והפילוסופיה היהודית לדורותיה, ביקורת המקרא, הספרות העברית המודרנית וכלה במחשבה הציונית ובהגות יהודית פמיניסטית.
על הרב המסורתי להכיר את דרכי הקריאה המגוונות הללו של התורה, הנביאים והכתובים, את הפולמוסים החיצוניים והפנימיים העולים מתוך מקורות אלו ואת המשמעויות התיאולוגיות העולות מתוכם. היכרות עמם מעניקה לרב כלים הנחוצים לדרשנות ולמתן משמעות דתית עבור הקהל המשתתף בפעילויות הדתיות, החינוכיות והתרבותיות שאותו הוא מנהיג.
הכשרת רבנים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מטרתה בראש ובראשונה להכין רבנים שייצאו לשטח מוכנים מבחינה מקצועית לעבוד עם יהודים מכל עדות ישראל ולהשפיע על החברה הישראלית.
בוגרי ביה"מ יעבדו במגוון רחב של מסגרות הכוללות קהילות , מיזמים חברתיים, שדה החינוך הלא פורמלי והפורמלי, לווי רוחני ועוד. על מנת להגשים ייעוד הזה על הרבנים להצטייד במיומנויות מקצועיות כמפורט להלן:
על הרבנים להיות בעלי יכולת תקשורתית גבוהה ובעלי מידות אישיות המאפשרות להם לעבוד עם מגוון רחב של אוכלוסיות. דבר הבא לידי ביטוי ביחסי אנוש טובים ובמידות טובות כגון, כבוד הבריות, יכולת עבודה עם אנשים, יושר, אמירת אמת ועוד. הסטודנטים יידרשו להיות מעורבים בתהליך של התפתחות אישית בתחומים אלו במשך כל שנות הלימודים בביה"מ. בנוסף הרב משמש כמנהיג ולכן מצופה מהסטודנטים ללמוד לדרוש ברבים, ליזום ולקחת אחריות על פרויקטים, להביע את עצמם בפורמים ציבוריים ובשיעורים ולהשתתף בוועדות של ביה"מ בנושאים מגוונים.
הסטודנטים ירכשו כישורים בתחום של הובלת תפילות ישראל, בניית טקסים באירועי מעגל השנה, קריאת התורה הפטרות, מנגינות למגילות ועוד.
הסטודנטים יבקרו בקהילות של התנועה המסורתית וישוחחו עם רבניה ופעילי התנועה.
הסטודנטים יעסקו בעבודה מעשית מודרכת בקהילות, בבתי הספר, בבתי חולים ועוד, כמפורט בתיאור עבודה מעשית.
(תוכנית הלימודים כוללת פעילויות בתוך ומחוץ לכתלי ביה"מ בימי חול, בשבתות וחגים).
לימוד היסטוריה של עם ישראל כולל הקשר של עם ישראל עם עמים אחרים ודתות אחרות. לימוד טקסט נעשה תוך שימת דגש לתקופה בה נכתב הטקסט ולהתפתחותו מבחינה היסטורית. כמעט בכל קורס תהייה התייחסות לכלים אינטלקטואליים השייכים לתחום של לימוד ההיסטוריה.
בוגר תוכנית להסמכה של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר חייב ללמוד קורסי מבוא של לפחות שלוש תקופות מרכזיות בתולדות עם ישראל –ימי הבית השני ותקופת חז"ל, ימי הביניים, העת החדשה והמפעל הציוני. סטודנטים שיתקבלו לתוכנית להסמכה אשר לא למדו תקופות אלו יידרשו ללמוד אותן במשך תוכנית ההסמכה. בד בבד, בקורסים העוסקים בטקסטים תעשה הלמידה גם מתוך מודעות לנסיבות ההיסטוריות שבהן נוצרו ומתוך שאיפה להבין את משמעותם לימינו אנו.
היקף התחומים בתוכנית הלימודים נקבע ונתון לשינוי על ידי המועצה האקדמית של בית המדרש.
קורסים ומחויבות אקדמיות נוספות עם היבט ישראלי ייחודי:
התמודדות אישית ומקצועית:
הסטודנטים יידרשו להתמודד עם המשמעות האישית, החינוכית והמקצועית של הלימודים בביה"מ, של החוויות ושל המקורות שהם חווים ולומדים בתוכנית הלימודים. לשם כך, המורים יתבקשו לייחד זמן לשיחות ולתרגילים שיעזרו לסטודנטים למצוא את המשמעות והשייכות של החומר הנלמד לחייהם האישיים ולעבודתם המקצועית בהווה ובעתיד. המטרה היא לעזור לסטודנטים ליצור סינתזה אישית המשקפת את המפגש של הסטודנט עם תוכנית הלימודים. לשם כך ובנוסף לנאמר לעיל, ייקבעו בלוח השנה פעילויות מיוחדות שמטרתן לאפשר חשיבה אישית ומקצועית ולהביא בסופו של דבר ליישומם.
אנו מחפשים מועמדים ומועמדות בעלי כושר מנהיגות ונכונות לקחת חלק במפעל רוחני־חלוצי המחויבים לטוהר המידות ומזדהים עם עקרונות היהדות המסורתית.
הדבר בא לידי ביטוי באורחות חיים ובהוויה הרוחנית והמוסרית הכללית כמפורט להלן:
דרישות אקדמיות ומקצועיות אחרות:
שלבי המיון וקבלה לתוכנית להסמכה:
תהליך המיון מתנהל בחודשים ינואר–אוגוסט.
כל סטודנט המתראיין לפני ועדת קבלה יקבל תשובה בכתב.
סטודנטים המתקבלים לתוכנית להסמכה לרבנות יידרשו לחתום על חוזה ויהיו זכאים לבקש מלגת מחייה בהתאם לאמור בחוזה. לסטודנטים זכאים שלא למדו בתוכנית משל"י אך יש להם תואר שני ממוסד אקדמי אחר המוכר מטעם מכון שכטר למדעי היהדות, תינתן מלגת מחיה רטרואקטיבית לפי התנאים המפורטים בחוזה.
