אלה אזכרה
הקינה 'אלה אזכרה' נאמרת במנהג קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, ובמנהג הספרדים כקינה לתשעה באב. הפיוט מתאר בצורה מחורזת את עשרת הרוגי מלכות, חכמי ישראל שנהרגו בעינויים על ידי השלטון הרומי בתקופת התנאים.
דומה שבעת הזו, בלתי־אפשרי שלא להיזכר במוראות הטבח ביישובי העוטף, ולהציע חלופה זו ל'אלה אזכרה' המקורי, בתפילה לשובם המהיר והמלא של כל החטופים.
הפיוט החדש מאת זאב קינן.
אלה אזכרה – אסופוה ליום הכיפורים, תשפ"ו – גירסת הדפסה_A4
אלה אזכרה – אסופוה ליום הכיפורים, תשפ"ו – גירסת הדפסה מקצועית_A4
גילו ברעדה
את היום הראשון של ראש השנה ברור שראוי לחגוג – הלא זהו יום בריאת האדם. אולם… לפי הספירה הזאת, מדוע נחגוג את היום השני? ביום השני החל האדם הראשון את החיים מחוץ לגן העדן, שבהם יצירה היא במחיר כאב, והישרדות כרוכה בזיעה ובעִצָּבוֹן.
חגיגת שני ימי ראש השנה – גם ההתעלות של הבריאה וגם החיים שמחוץ לגן העדן – מעלה לדרגת אידאל את הייעוד האנושי, שאנו מכירים מקרוב: ליצור בכאב, לזרוע בדמעה, ולהאמין בטוב ובחיים למרות הכל.
הפצע האיום שנפער בעולמנו לפני שנתיים עודנו מדמם. יתכן שלא יתאחה בימי חיינו. סדוקי כוחות, אמון ואמונה, אנו מצווים – בראש השנה ובכל יום אחריו – לזרוע, לעבוד, לאהוב, ליצור, ולהאמין. זו משמעותו של כפל הימים א' ו-ב' בתשרי: צו האנושות, מורשת היהדות, ומצפן לדורשי תקווה וחיים.
הרבה חיה רואן בקר, דיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
גילו ברעדה – אסופות לימים הנוראים, תשפ"ו – גירסת הדפסה_A4
גילו ברעדה – אסופות לימים הנוראים, תשפ"ו – גירסת A3 להדפסה ביתית וקיפול
גילו ברעדה – אסופות לימים הנוראים, תשפ"ו – גירסת A3 להדפסה מקצועית וקיפול
ליצירת קשר rabschool@schechter.ac.il
