יצחק הוץ | דצמבר 24, 2020
יוסף הוא הדמות המקראית היחידה המכונה כ"הצדיק" בספרות חז"ל, למרות שהתורה עצמה מתארת אותו כרכלן, אגוצנטרי, ויהיר. וגם אחרי כל כך שנים במצריים, בפוגשו שוב את אחיו הוא מתגלה עוד כחצוף ונקמן – כפי שאנו קוראים בפרשיות מקץ ובויגש.
בנקמתו, יוסף אפילו מערב את אחיו הצעיר בנימין, שאף לא השתתף בעלילה שתכננו נגדו בעבר האחים הגדולים. אחרי שציווה את משרתיו לשתול ראיה כוזבת בתרמיל גבו של בנימין, יוסף דורש שהוא ישעבד במצריים כעונש על ה"גניבה שביצע".
התנהלותם של האחים היא לא אותה התנהלות הצפוייה אם ניקח בחשבון את מה שעשו נגד יוסף לפני שנים רבות. אחיו הם לא אותם האחים ולא פועלים כמו אז, ומסרבים למסור את בנו הקטן של יעקב לידי ראש המצרים. אבל יוסף לא רואה שהם השתנו – עיניו עצומות.
"יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ" אומרים האחים. יוסף שומע, אבל לא מקשיב באמת – אוזניו נחרשו.
"וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ. וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה" טוען יהודה.
יהודה – מנטור התוכנית נגד יוסף בעבר – מבקש להיעצר במקומו של בנימין הנער, ומתחנן בפני מושל מצריים שיאפשר לילד לחזור לאביו הזקן, מתוך חשש שכאב אובדן של ילד אחר עלול לקחת אותו מהחיים.
שוב ושוב יהודה מדבר על יעקב עד שיוסף ירכך את ליבו ויוותר על נקמתו. ברגע הזה הוא סוף סוף מגלה את זהותו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?"
מה זאת אומרת, "הַעוֹד אָבִי חָי?" – הלא אמרו האחים כבר שלוש פעמים על סבל יעקב? אולי יוסף חשב שאחיו משקרים על העובדה שיעקב עוד בחיים? או אולי לא היה אפשר ליוסף לבטוח יותר באחיו.
אבל שם, ברגע הזה קורה הטרנספורמציה ביוסף. אוזניו נפתחו ועיניו נפקחו. "העוד אבי חי?" הוא הרגע שבו יוסף עוזב את העבר, רואה את ההווה ויכול להסתכל בעתיד. והעתיד הוא לא חלום שעליו לגלות. הוא גם מסתכל אחורה, ובפעם הראשונה בחייו הוא רואה בצורה חיובית את כל מה שקרה אז ביניהם.
הוא בוחר לראות את חייו באופן אחר, הוא בוחר להפוך את טבעו היהירי, הוא בוחר לוותר על נקמתו. כך הוא מוכן להסתכל באחר בצורה מלאה: האחים הם לא מושלמים, וגם הוא לא מושלם, אבל לכולם יש יכולת להפיכה.
כאן יוסף הופך לצדיק שאמרו חז"ל. "ומה זאת אומרת?" – שאל אלי ויזל, והוא עצמו נותן לנו את תשובתו: "זאת אומרת שאף אחד לא נולד צדיק. זאת אומרת שצריך להתאמץ להפוך לצדיק. וברגע שהופכים לצדיק, מאבק יומיומי נדרש להמשיך כך.
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.