פרשת ויקרא: איך ממשיכים מכאן?

אדם ברמן | מרץ 18, 2021

השבוע, נתחיל לקרוא את הספר השלישי של התורה, ספר ויקרא. עם זאת, אין בכלל ניתוק מהספר הקודם, ספר שמות. ההפסקה בין הספרים היא באמצע סצנה, כביכול. סיימנו את ספר שמות בתיאור הכנסת כבוד ה' לתוך אוהל מועד עם הקמת המשכן: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ':ל"ד-ל"ה). זכינו בסיום דרמטי ועוצמתי של ספר מרתק: לאחר יציאת מצרים, בני ישראל הקימו משכן במאמץ ובשיתוף פעולה מרשים במיוחד. אין סימן יותר מובהק של הצלחה מאשר הכנסת שכינת בורא העולם לתוך משכנו בקרב עמו. אפשר לסיים כאן, לא?

אך התורה לא מסתפקת בעצם המפגש של עם ישראל והשכינה במשכן. עמוד ענן כיסה את אוהל מועד, אבל זה לא הסוף. עכשיו משהו צריך לקרות. בני ישראל זקוקים להוראות על איך לעבוד את ה' במשכן החדש ולגרום למצב הנוכחי להמשיך: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא א':א'). מהדרמה העוצמתית חזרנו לפרטי פרטים של עבודת הקורבנות. לא מדובר בנושא שולי, אלא בנושא המרכזי של הספר, אם לא של התורה כולה.

אני מניח שאני לא היהודי היחיד שלעיתים שמרגיש מעט אכזבה עם המעבר מהסיפורים היפים והעלילות החזקות של ספרי בראשית ושמות להוראות ההפעלה הטכניות של פולחן הקורבנות. אבל דווקא האריכות של הלכות עבודת המשכן מלמדת אותנו עיקרון חשוב: המשך הדברים הוא מה שמעיד על חשיבותו של הישג מסוים.

בשלבים שונים של החיים שלי, היו נקודות שונות שבהן ניסיתי להשיג מטרות מסוימות: להתקבל לאוניברסיטה או ליחידה צבאית מסוימת. אבל יותר חשוב מעצם ההתקבלות הוא מה עושים לאחר שנכנסים למסגרת. יותר חשוב ממינוי לתפקיד יוקרתי הוא מה עושים עם ההזדמנות. יותר חשוב מקניית בית הוא החיים הישרים שבונים בתוכו.

הסיפור שלנו לא נגמר בסוף ספר שמות. הקמת המשכן היא בעלת ערך בגלל העבודה המתבצעת בו, בקדושה, בהקפדה, בהתמדה, ובמסירות, כפי שנלמד בספר ויקרא.

שנזכה לנצל את ההזדמנויות שמזדמנות לנו, ולהצדיק את כל ההישגים שלנו עם המשכים ראויים וקדושים. ולקראת חג הפסח, ראוי לאחל ששמחת החג תצדיק את ההשקעה הרבה של הנקיונות בשבוע הבא.