מאמרים וטורי דעה

פרשת משפטים: בן חורין אמיתי

יהודה שוורץ | פברואר 11, 2021

א. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃

ב. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׃

ג. אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ׃

ד. אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה־לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ׃

ה. וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׃

ו. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׃

 

כך פותחת הפרשה, מיד אחרי שעמדנו בהר סיני ושמענו את עשרת הדיברות, מפיו של מי שהציג עצמו כ"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"!

ומיד, סדר המשפט מחזיר לנו את העבדות? כמה מאכזב!

ואם יהיו לו אישה וילדים, אלה יהיו שייכים לאדוניו! ממש מאכזב!

חוקי העבדות: משפטים לשעתם או משפטים נצחיים?

ההסבר הסוציולוגי-היסטורי הנפוץ מציע כי הציווי תואם את המציאות באותה תקופה. בזמנים אלה, העבדות הייתה ממש אחת מאושיות החברה. התורה לא היתה יכולה לצוות, בבת אחת, שיבטלו את מוסד העבדות. גם ביוון העתיקה, הפילוסופים לא חלמו על זה. התורה לפחות, מגבילה בזמן את עבדותו של העבד העברי. קיימת אפשרות להישאר עבד לעולם, אך הבוחר בכך מסומן באות קלון.

גישה זו אומרת בעצם: האל ידע שיום יבוא, ובו בני אדם יהיו מוכנים להשתחרר מהעבדות. הם יחוקקו בעצמם ולעצמם משפטים מושלמים יותר, כגון "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", שבה ייכתב כך:

א       כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים […]

ב       כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי […]

ד       לא יהיה אדם עבד או משועבד. עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם."

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"… אם כן, לפי הגישה לעיל, ייתכן שמדובר בחוקים זמניים, המותאמים לדורות האלה. האל מצטייר בעינינו כפוסק שלא יגזור "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", או כפדגוג היורד לרמת תלמידו, מבחינת "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו".

האם תיתכן פרשנות שתסביר כיצד חוקים אלו מתיישבים כמשפטים נצחיים?!

בהמשך הפרשה, אנו פוגשים את הפסוק הבא: "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת." פה לכאורה, נראה כי יש דין מוות למי שינסה לשעבד אדם. אסור לבני ישראל לשעבד אדם. כל אדם, עברי או כנעני.

העבד הוא אדם שמכר את עצמו. קונים אותו, לא משעבדים אותו בכוח. הוא מכר את עצמו, כי לא היה מסוגל לפרנס את עצמו יותר, או שלא היתה לו דרך אחרת להחזיר חוב לבעל חובו. התורה מפרטת חוקים ברורים לגבי שמירה על זכויותיו של העבד, ועל האופן בו הוא אמור וצריך לצאת לחופשי, מפני שעבד לא אמור להישאר עבד לעולם בעיני התורה.
אולם, עם כל הפירוט של הדינים שבאים לשמור על העבד לכאורה, המקום שהתורה נותנת לעבדות מפריעה לי. מצד שני, האם למשאלות היפות של הכרזת זכויות האדם יש כיסוי? אפילו במציאות של ימינו. כל מיני צורות של עבדות חוגגות בעולמנו.

האם וכיצד ניתן לבטל את העבדות?

כדי למנוע את קיומה של העבדות, של עבד עברי המוכר את עצמו, צריכים למצוא דרך לבטל את העוני. שורש העבדות הוא במוכנות להקריב חופש תמורת ביטחון.

לאורך ההיסטוריה אנו רואים ניסיונות שונים להתמודד עם העוני ועם אותו שורש של העבדות. יוסף, למשל, נתן ביטחון כלכלי לחקלאים המצריים. בהתחלה הוא לקח מהם רק חומש למס. אך בסוף, הוא עשה ממצרים "בית עבדים". לקבל תמיכה ממשלתית יוצר כבר תלות.

הבולשביזם ניסה לבטל את ניצול האדם על ידי האדם באמצעות לקיחה מהעשירים כדי לתת לעניין. הדבר נעשה בכוח, על ידי יוסף אחר, סטאלין, שבסופו של דבר שיעבד אומות שלמות בשביל השגת הכוח.

גם רעיון "השוק החופשי" הגלובלי הוא ניסיון להשתחרר משורש העבדות. כל אחד מוכר את כוח העבודה שלו לארגונים שונים. השיטה נקראה על שם החירות עצמה. הליברליזם. הפעם האדונים הם יעילות, צמיחה ורווח. אך בעולם זה נראה לפעמים שהמרחק בין עבודה ועבדות מצטמצם.

לאורך כל הדורות, העולם בכלל ועם ישראל בפרט, ניסו למצוא דרכים לסיים את העבדות, לייצר חברה של בני חורין. פעמים רבות ניסו ופעמים רבות נכשלו.

נראה לי כי חברה של בני חורין חייבת להיות מבוססת על קהילות של מתנדבים, התורמים צדקה מרצונם. חברת בני חורין היא זו שהתפטרה מעוני ועבדות פנימיים, ללא כפיה חיצונית. זהו בעיני, האידיאל של קהילה יהודית.

נכון, התורה התייחסה למציאות בת זמנה, אך כדאי לנו גם כן שנתייחס למציאות של זמננו, שלא השתפרה כל כך. נלמד ממנה שלא ניתן לכפות חירות, אלא רק לקרוא אליה ולשמירת חוקיה מרצון, תוך שינוי חברתי עמוק.

לבן חורין אמיתי, תמיד תהיה החירות לוותר על חירותו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת כי תשא: איך מגייסים משאבים?

איך מגייסים משאבים בתורה? דויד פרלמן פארן מציג את המודלים השונים ובוחן מה ניתן ללמוד מההבדלים בין התרומה למשכן, למחצית השקל ולבניית עגל הזהב.

פרשת כי תשא: בין עגל הזהב והקורונה

עגל הזהב נוצר בשעת משבר בו העם מחכה למשה שלא יורד מהר סיני. אלו לקחים ניתן ללמוד מהמשבר לימי הקורונה? הרב אבי נוביס דוישט מתבונן בפרשת כי תשא

פרשת תצוה: הבגד שעושה את האדם

האם הבגד הוא שעושה את האדם או התוכן שהאדם יוצק לתפקיד בשעה שהוא לובש את הבגד? נאוה ב. מאירסדורף מזמינה אותנו לעיון בפרשת בגדי הכהונה, ועל האחריות שמוטלת על הלובש אותם.

למה צמים בתענית אסתר?

י"ג באדר נקבע לדורות כיום צום. אולם, הסיבה לצום המוכרת לנו, צומה של אסתר המלכה, אינו מסתדר עם התאריך. הרבה חיה רואן בקר, מצוות בית המדרש מעיינת בהיסטוריה ובסיבות לתענית.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.