מאמרים וטורי דעה

פרשת משפטים: בן חורין אמיתי

יהודה שוורץ | פברואר 11, 2021

א. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃

ב. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׃

ג. אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ׃

ד. אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה־לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ׃

ה. וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׃

ו. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׃

 

כך פותחת הפרשה, מיד אחרי שעמדנו בהר סיני ושמענו את עשרת הדיברות, מפיו של מי שהציג עצמו כ”אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים”!

ומיד, סדר המשפט מחזיר לנו את העבדות? כמה מאכזב!

ואם יהיו לו אישה וילדים, אלה יהיו שייכים לאדוניו! ממש מאכזב!

חוקי העבדות: משפטים לשעתם או משפטים נצחיים?

ההסבר הסוציולוגי-היסטורי הנפוץ מציע כי הציווי תואם את המציאות באותה תקופה. בזמנים אלה, העבדות הייתה ממש אחת מאושיות החברה. התורה לא היתה יכולה לצוות, בבת אחת, שיבטלו את מוסד העבדות. גם ביוון העתיקה, הפילוסופים לא חלמו על זה. התורה לפחות, מגבילה בזמן את עבדותו של העבד העברי. קיימת אפשרות להישאר עבד לעולם, אך הבוחר בכך מסומן באות קלון.

גישה זו אומרת בעצם: האל ידע שיום יבוא, ובו בני אדם יהיו מוכנים להשתחרר מהעבדות. הם יחוקקו בעצמם ולעצמם משפטים מושלמים יותר, כגון “ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם”, שבה ייכתב כך:

א       כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים […]

ב       כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי […]

ד       לא יהיה אדם עבד או משועבד. עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם.”

“וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”… אם כן, לפי הגישה לעיל, ייתכן שמדובר בחוקים זמניים, המותאמים לדורות האלה. האל מצטייר בעינינו כפוסק שלא יגזור “גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה”, או כפדגוג היורד לרמת תלמידו, מבחינת “כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב”ה אתה מוצא ענוותנותו”.

האם תיתכן פרשנות שתסביר כיצד חוקים אלו מתיישבים כמשפטים נצחיים?!

בהמשך הפרשה, אנו פוגשים את הפסוק הבא: “וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת.” פה לכאורה, נראה כי יש דין מוות למי שינסה לשעבד אדם. אסור לבני ישראל לשעבד אדם. כל אדם, עברי או כנעני.

העבד הוא אדם שמכר את עצמו. קונים אותו, לא משעבדים אותו בכוח. הוא מכר את עצמו, כי לא היה מסוגל לפרנס את עצמו יותר, או שלא היתה לו דרך אחרת להחזיר חוב לבעל חובו. התורה מפרטת חוקים ברורים לגבי שמירה על זכויותיו של העבד, ועל האופן בו הוא אמור וצריך לצאת לחופשי, מפני שעבד לא אמור להישאר עבד לעולם בעיני התורה.
אולם, עם כל הפירוט של הדינים שבאים לשמור על העבד לכאורה, המקום שהתורה נותנת לעבדות מפריעה לי. מצד שני, האם למשאלות היפות של הכרזת זכויות האדם יש כיסוי? אפילו במציאות של ימינו. כל מיני צורות של עבדות חוגגות בעולמנו.

האם וכיצד ניתן לבטל את העבדות?

כדי למנוע את קיומה של העבדות, של עבד עברי המוכר את עצמו, צריכים למצוא דרך לבטל את העוני. שורש העבדות הוא במוכנות להקריב חופש תמורת ביטחון.

לאורך ההיסטוריה אנו רואים ניסיונות שונים להתמודד עם העוני ועם אותו שורש של העבדות. יוסף, למשל, נתן ביטחון כלכלי לחקלאים המצריים. בהתחלה הוא לקח מהם רק חומש למס. אך בסוף, הוא עשה ממצרים “בית עבדים”. לקבל תמיכה ממשלתית יוצר כבר תלות.

הבולשביזם ניסה לבטל את ניצול האדם על ידי האדם באמצעות לקיחה מהעשירים כדי לתת לעניין. הדבר נעשה בכוח, על ידי יוסף אחר, סטאלין, שבסופו של דבר שיעבד אומות שלמות בשביל השגת הכוח.

גם רעיון “השוק החופשי” הגלובלי הוא ניסיון להשתחרר משורש העבדות. כל אחד מוכר את כוח העבודה שלו לארגונים שונים. השיטה נקראה על שם החירות עצמה. הליברליזם. הפעם האדונים הם יעילות, צמיחה ורווח. אך בעולם זה נראה לפעמים שהמרחק בין עבודה ועבדות מצטמצם.

לאורך כל הדורות, העולם בכלל ועם ישראל בפרט, ניסו למצוא דרכים לסיים את העבדות, לייצר חברה של בני חורין. פעמים רבות ניסו ופעמים רבות נכשלו.

נראה לי כי חברה של בני חורין חייבת להיות מבוססת על קהילות של מתנדבים, התורמים צדקה מרצונם. חברת בני חורין היא זו שהתפטרה מעוני ועבדות פנימיים, ללא כפיה חיצונית. זהו בעיני, האידיאל של קהילה יהודית.

נכון, התורה התייחסה למציאות בת זמנה, אך כדאי לנו גם כן שנתייחס למציאות של זמננו, שלא השתפרה כל כך. נלמד ממנה שלא ניתן לכפות חירות, אלא רק לקרוא אליה ולשמירת חוקיה מרצון, תוך שינוי חברתי עמוק.

לבן חורין אמיתי, תמיד תהיה החירות לוותר על חירותו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.