איתן קרול | אפריל 22, 2021
השבת, אנו קוראים 2 פרשיות, אחרי מות וקדושים.
פרשת אחרי מות נפתחת לאחר מותם של נדב ואביהוא שמעשיהם בקודש הביאו למותם. בהמשך, בפרשת קדושים מקדש ה' את עם ישראל ואומר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם".
אני קורא שוב ושוב בפרשת אחרי מות כיצד אהרון פועל בדקדוק רב לאחר מות בניו. הוא לוקח הפסקה קלה להתרעננות מהחוויה הקשה וממשיך בעמל למען משפחתו ולמען עמו. אהרון פועל בשם תפקידו. אני ממשיך וקורא "קדושים תהיו…" והציווי במילים הללו מהדהד באוזניי.
בעזרת השם, אסיים את לימודיי בעוד כחודשיים. אני אתייצב מול בית דין אשר יסמיך אותי להיות רב. כל הידע שצברתי, כל ניסוני המקצועי, כל הצידה שאספתי בחיי הפרטיים ובמהלך הלימודים – כולם משניים בעיניי לציווי "קדושים תהיו".
בקרוב, אהיה אני זה אשר יצטרך לקחת אחריות על מי שיבוא בשעריי, ועל מי שאפגוש בדרכי. בקרוב אצטרך להוות דוגמא חיה למשמעות התואר "רב". בקרוב אצטרך לדקדק במעשיי, לפעול ללא לאות למען הקהילה, למען המדינה על כל גווניה וחלקיה ולמען העם באשר הוא. עליי להיות ממלכתי, להיות משרת של הציבור – משרת בשם הדרך בה בחרתי להיות רב.
אבל איני ניצב לבד מול הציווי הזה. גם אם אתה מורה או שאת רופאה, נהגת אוטובוס או שאתם "סתם" מבוגרים שעומדים ליד ילדים זרים במעבר חצייה; למעשה כל אחת וכל אחד מאיתנו צריכה וצריך להיות בעלי אחריות חברתית ולא לוותר בקטנה או בגדולה בהתנהלות שלנו כלפי זולתנו. עלינו להתייחס בכובד ראש למשימות הלאומיות והחברתיות של החברה שלנו, ולאחריות האנושית והגלובלית שלנו כבני אדם וכשומרי כדור הארץ שלנו. עלינו לשמור על כבוד זולתנו, גם אם עובר עלינו יום קשה (וגם אם נהוג כרגע אחרת). עלינו לבחון את מעשינו ואת מוצא פינו ולשמוח בחלקנו. בפשטות, עלינו לאהוב את הציווי מאת ה' – להיות קדושים.
מוטלת עלינו החובה לפעול, על מנת שנוכל לקיים חברה טובה שוויונית וצודקת; לשמור על העולם שלנו למען עתיד ילדינו. אנחנו במיוחד, כעם הנבחר וכעם סגולה- מוטלת עלינו אחריות רבה- להיות קדושים כמו האלוהים שלנו.
איתן קרול הוא תלמיד שנה ג' בתוכנית ההסמכה לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, ומייסד הבית היהודי בגדישת"א.
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.