אמירית רוזן ודוד גודמן | פברואר 10, 2020
יש הנוהגים לערוך סדר ט"ו בשבט, ובו דברי תורה בשבחה של ארץ ישראל ופירותיה. אמירית רוזן, מבית המדרש לרבנות, ודוד גודמן מגישים הצעה לסדר ט"ו בשבט.
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. כי עמך, עמך שריא (שרוי), ולא מתפרשא (פורש) מנך (ממך) לעלמין. מקור חיים, בגין דהיא מקורא ומבועא דחיים, לאפקא (להוציא) חיים לאילנא עלאה, (אילן העליון) ולאדלקא בוצינין (ולהדליק נרות/ אורות/ נשמות) ועל דא ההוא אילנא אקרי (נקרא) עץ חיים, אילנא דנטיע (שנטוע) ואשתרשא (ומושרש) בגין ההוא מקורא דחיים. ועל דא באורך נראה אור.
[זוהר חלק ג, לד עמ' א]
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ וֶאֱלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת
אֲכִילַת הַפֵּרוֹת שֶׁנֹּאכֵל וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַתָּה, וַאֲשֶׁר נֶהֱגָה בְּסוֹד
שָׁרְשֵׁיהֶן הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵמָּה תְּלוּיִים בָּם, לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן שֶׁפַע
רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, גַּם הַמְּמֻנִּים וְהַמִּשְׁטָרִים עֲלֵיהֶם יִתְמַלְּאוּ
מֵעֹז שֶׁפַע הוֹדָךְ לָשׁוּב שֵׁנִית לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָם, מֵרֵאשִׁית
הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְחָייִם טוֹבִים
וּלְשָׁלוֹם.
וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ אוֹ עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ
וּבֶעָווֹן אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חָטָא בְּפֵרוֹת הָאִילָן, עַתָּה
יָשׁוּבוּ לְהִתְכָּלֵל בְּעֹז הָדָר עֵץ הַחַיִּים….
…וְתַחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ, וְתַחַת הַסִּרְפָּד
יַעֲלֶה הֲדַס, וְהָיָה לַה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.
[ספר חמדת ימים, קונטרס פרי עץ הדר]
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.
[בראשית א פסוקים ט-יב]
אחרי תפילת מנחה גדולה, יצא רבנו הרב קוק לשוח בשדה, לצמצם מחשבותיו. אני נלוויתי אליו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח. הזדעזע רבנו ואמר לי בנחת: האמן תאמין לי שמימי נזהרתי לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח שיכול לגדול או לצמוח. כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שאומר לו גדל. כל ציץ , כל עשב אומר דבר. כל אבן לוחשת איזה סוד, כל בריאה אומרת שירה, הדברים שיצאו מלב טהור וקדוש נחקקו עמוק בלבי. מאז התחלתי להרגיש ביותר את מידת החמלה על כל דבר.
[רבי אריה לוין, רבם של אסירי המחתרות. בתוך: רז, שמחה. איש צדיק היה. ש.זק ושות', תשל"ב]
"Environment includes not only the inkstand and the blotting paper, but also the impenetrable stillness in the air, the stars, the clouds, the quiet passing of time, the wonder of my own being…Forfeit your sense of awe, let your conceit diminish your ability to revere, and the world becomes a market place for you. The complete manipulation of the world results in the complete instrumentalization of the self."
“Our goal should be to live life in radical amazement. ….get up in the morning and look at the world in a way that takes nothing for granted. Everything is phenomenal; everything is incredible; never treat life casually. To be spiritual is to be amazed.”
[Abraham Joshua Heschel, Prayer and Radical Amazement]
אדמה ושמיים,
חום האש, צליל המים,
אני מרגיש זאת בגופי,
ברוחי, בנשמתי.
[אדמה ושמיים/ שמעון סויסה]
Feel the earth and the sky
The warmth of fire, the sound of water
I can feel it in my body,
In my spirit, in my soul.
"ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש." (דברים ח,ח)
"….. בטנך ערמת חיטים סוגה בשושנים…" (שיר השירים ז, ג)
"…וכבר היה השולחן ערוך כראוי והלחם מונח על השולחן. הלך ונטל ידיו ובירך על נטילת ידים. ניגב ידיו ובא אל השולחן וראה שאין שם לחם כלל, רק קופה של אותיות מעורבים שלא כסדר. והצטער שעשה ברכה לבטלה. ובא זקינו אצלו בהקיץ ואמר לו אל תצטער עשה ברכת המוציא כי הברכה שייך לזה. ובירך ואכל הלחם וכל זמן שראה אותיות אכל, ואפילו הפירורין שנפרכו מן הלחם לקט ג"כ ואכלם. כי הכל היה אותיות עד שאכל כל הלחם עם הפירורין. ואח"כ פתח פיו ויצאו אותן אותיות מסודר בצירופין אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכו' ולא יהיה לך אלהים אחרים וכו' עד גמר כל העשרת הדברות. וראה בזה כל התורה כולה, וכל דור ודור ודורשיו, דור ודור ומנהיגיו, וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש…"
[מעשה מלחם, ר' נחמן מברסלב]
דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו
דע לך שלכל עשב ועשב, יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה
כמה יפה , כמה יפה ונאה, כששומעים השירה שלהם
טוב מאד להתפלל ביניהם ולעבוד את השם
ומשירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק
וכשהלב, מן השירה מתמלא, ומשתוקק אל ארץ ישראל
אור גדול, אזי נמשך והולך, מקדושתה של הארץ עליו
ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב.
[שירת העשבים/ נעמי שמר, על פי ר' נחמן מברסלב]
"לכה דודי, נצא השדה, נלינה בכפרים, נשכימה לכרמים, נראה הפרחה הגפן, פתח הסמדר…"
[שיר השירים ז, יג]
"התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח"
[שיר השירים ב, יג]
"אל גינת אגוז ירדתי, לראות באיבי הנחל, לראות הפרחה הגפן, הנצו הרימונים…"
[שיר השירים ו, יא]
"ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה זית, טרף בפיה וידע נוח כי קלו המים מעל הארץ."
[בראשית ח, יא]
" דבש וחלב תחת לשונך, וריח שלמותיך כריח לבנון."
[שיר השירים יא, ד]
"צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה"
[תהילים צב, יג]
"כתפוח בין עצי היער, כן דודי בין הבנים"
[שיר השירים]
"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת".
[בראשית ל, לז]
"חוני המעגל היה מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב, אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירותיו? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי, כך אטע אני לבני".
[מסכת תענית כג, עמוד א]
"אמר רבי יוחנן בן זכאי: אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך: הרי לך המשיח, בוא ונטע את הנטיעה, ואחר כך צא והקבילהו".
[אבות דרבי נתן לא, נו"ב]
"אילן אילן במה אברכך אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין שיהא צילך נאה הרי צילך נאה שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים עוברת תחתיך אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך".
[מסכת תענית, דף ה עמ' ב]
"Tree, tree, with what shall I bless you? If I say to you that your fruits should be sweet, your fruits are already sweet; if I say that your shade should be pleasant, your shade is already pleasant; if I say that a stream of water should flow beneath you, a stream of water already flows beneath you. Rather, I will bless you as follows: May it be God’s will that all saplings which they plant from you be like you".
[Tractate Taanit P. 5b]
אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול, דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה
נתן לך את הלילה והיום
אהבה תקווה וחלום
קיץ, חורף, סתיו, אביב
נשמה טובה להביט סביב
נתן לך שדות ירוקים
פרחים ועצים מלבלבים
נהרות, נחלים וימים
שמים, ירח, כוכבים
אלוהים נתן לך במתנה…
נתן לך חגים ושבתות
את ישראל ארץ האבות
ידיים וראש להגשים חלומות
נתן לך את כל הנפלאות
נתן לך דברים כל כך יפים
להביא לעולם ילדים
להאזין לשירים, לראות צבעים
הו, מה רבו מעשיך אלוהים
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
מתנה קטנה, אך נפלאה
אלוהים, תן לי רק עוד מתנה
את השלום על פני האדמה
[אלוהים נתן לך במתנה/ אביתר קורקוס]
To Everything (Turn, Turn, Turn)
There is a season (Turn, Turn, Turn)
And a time to every purpose, under Heaven
A time to be born, a time to die
A time to plant, a time to reap
A time to kill, a time to heal
A time to laugh, a time to weep
To Everything (Turn, Turn, Turn)…
A time to build up, a time to break down
A time to dance, a time to mourn
A time to cast away stones, a time to gather stones together
To Everything (Turn, Turn, Turn)…
A time of love, a time of hate
A time of war, a time of peace
A time you may embrace, a time to refrain from embracing
To Everything (Turn, Turn, Turn)…
A time to gain, a time to lose
A time to rend, a time to sew
A time for love, a time for hate
A time for peace, I swear it's not too late
[Turn!Turn!Turn!/ Peter Seeger – words adapted from The book of Ecclesiastes]
כי תבואו אל הארץ
ונטעתם כל עץ תחילה
ונתן העץ פריו והארץ יבולה
עת לנטוע אילנות, עת לנטוע ולבנות
[על פי ויקרא יט, כג]
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת,
ציפורים מראש כל גג,
מבשרות את בו החג
טו בשבט הגיע, חג לאילנות,
טו בשבט הגיע חג לאילנות.
[השקדיה פורחת/ מילים: ישראל דושמן, לחן: מנשה רבינא]
כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר.
[דברים כ, יט]
When in your war against a city you have to besiege it a long time in order to capture it, you must not destroy its trees, wielding the ax against them because from them you eat and you must not cut them down. Is the tree a human to come before you during the besieged city?
"בשעה שכורתין אילן… קולו הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע".
[פרקי דרבי אלעזר ל"ד]
When a tree is cut down, its cry goes from one end of the world to the other, and the voice is not heard.
"…וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות–לא-יישא גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדו עוד מלחמה."
[ישעיהו ב, ד]
And they shall beat their swords into plowshares And their spears into pruning hooks: Nation shall not take up Sword against nation; They shall never again know war.
They paved paradise
Put up a parking lot
With a pink hotel, a boutique
And a swinging hot spot
Don't it always seem to go
That you don't know what you've got ’til it's gone?
They paved paradise
Put up a parking lot
They took all the trees
And put them in a tree museum
Then they charged the people
A dollar and a half just to see ’em
Don't it always seem to go…
Hey, farmer, farmer
Put away that DDT now
Give me spots on my apples
But leave me the birds and the bees
Please!
Don't it always seem to go…
Late last night I heard the screen door slam
And a big yellow taxi took away my old man
Don't it always seem to go…
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום.
השיבנו ה' אלינו ונשובה, חדש ימינו כקדם.
"ועתה אחי…. אם יקרו בעיניך דברי בעל חמדת ימים הנה הבאתי לפניך מנחה חדשה להיות לך ריח ניחוח, ואם תמצא בו פרי שאינו נחמד למראה, השלך הקליפה ואכול תוכו…."
[קונטרס פרי עץ הדר, אמשטרדם]
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.
