הרב פרופ' דוד גולינקין | ינואר 4, 2024
דברי ברכה בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש
אור לט"ז טבת תשפ״ד, 27 בדצמבר 2023
מאת הרב דוד גולינקין
כבוד הרבנים – מארין, דורון ומעין,
מסופר במסכת גיטין נו ע״ב שכאשר הצליח רבן יוחנן בן זכאי לחמוק מירושלים הנצורה, הוא הגיע אל אספסיינוס וביקש: "תן לי יבנה וחכמיה!"
כעבור דור אחד – כך מסופר בסנהדרין יד ע״א – הלך יהודה בן בבא בשעת גזרות אדריינוס "וישב לו… בין אושא לשפרעם וסמך שם חמישה זקנים ואלו הן: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע". יהודה בן בבא נהרג על קידוש השם על המקום, אבל חמשת החכמים הצעירים הצליחו לברוח מן הרומאים ולהפוך לדור הבא של חכמי ישראל.
בסוף המאה ה-15, גורשו מאות אלפי יהודים מספרד ופורטוגל, וחכמיהם ברחו יחד איתם לצפון אפריקה לאמשטרדם לטורקיה ולארץ ישראל. ובכל עיר ועיר הם הקימו ישיבות חדשות על מנת לחנך את הרבנים והמנהיגים של הדור הבא.
בשנת 1943 הצליח הרב אהרן קוטלר לברוח מן התופת שבמזרח אירופה ולהגיע לארצות הברית. שם הוא הקים את ישיבת לייקווד עם קומץ של תלמידים — והיום לומדים בה למעלה מ-6700 תלמידים.
לבסוף, פרופסור לואי פינקלשטיין ז״ל הבין בשנות הששים של המאה הקודמת שחייב הוא בעקבות השואה לגדל דור חדש של פרופסורים למדעי היהדות שילמדו את הדורות הבאים. הוא ייסד את "התוכנית לתלמוד" ב-JTS בניו יורק שבה למדה קבוצה של חוקרים צעירים כגון מורי ורבי פרופ׳ שמא פרידמן, ועוד רבים וטובים. והם הפכו לגדולי החוקרים של מדעי היהדות עד היום.
ברוך השם, אנו לא במצב של חורבן או גירוש או שואה, אבל אנו כן במצב קשה של מלחמה בארץ ואנטישמיות בעולם. ומה ניתן ללמוד מחמשת הסיפורים האלה? שדווקא בשעת משבר חייבים אנו להסמיך רבנים ולגדל מנהיגים. הם הם נותנים לעם היהודי בארץ ובתפוצות את הרוח ואת הכוח הנפשי להתמודד עם משבר ולצמוח הלאה.
קראנו בשבת חנוכה את דברי הנביא זכריה (ד':ו'): ״לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה׳ צבאות״. מדינת ישראל זקוקה לצבא חזק, וחיילי צה״ל מחרפים את נפשם יום יום ושעה שעה כדי להגן על עם ישראל ומדינת ישראל. אבל "הנשק הסודי" של צה״ל הוא הרוח הציונית-יהודית, וזה תפקידכם: לתת את הרוח הזאת לעם היהודי בארץ ובתפוצות. בעזרת אותה הרוח של "נצח ישראל" ו"ישראל סבא" אנו נצליח לעבור את המשבר הנוכחי ולשגשג בעתיד.
ולכן, אני מברך אתכם בלשון המקרא (שופטים ו':י"ד): ״לכו בכוחכם זה, והושעתם את ישראל״!
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.