מאמרים וטורי דעה

פרשת אמור – מידה כנגד מידה?!

נאוה ב. מאירסדורף | מאי 7, 2020

השבוע הפייסבוק שלי היה מלא בתגובות לפוסט מכוער שנכתב, הוא התייחס לחלש בחברה בצורה שהזכירה לי ימים חשוכים בהיסטוריה. לא האמנתי שאדם עם מסורת יהודית יתבטא כך. התגובה הרשמית מתומכיו הגיעה גם כן אתמול והיא לא פחות קשה בעיניי.

אבל אני רוצה להתייחס למשפטם המסכם:  ״מי שלא קורא טקסט באופן ענייני אלא מנסה לעוות אותו… כנראה שהוא מפחד להתמודד“. אז אני לא מפחדת להתמודד, וגם חז״ל לא מפחדים להתמודד.

אכן התורה הקדושה טומנת בחובה הרבה יותר מדאגה למוחלשים.התורה שלנו היא תורת חיים. והדאגה לחלש ולמוחלש, לנצרך, לגר, ליתום ולאלמנה הוא חלק בלתי נפרד מחיינו היהודיים.

בסוף פרשת ״אמור״, שנקרא השבת, אנו מוצאים בפעם השנייה בתורה את עניין של מידה כנגד מידה. ״עין תחת עין״.  מובן ופשוט לכאורה?! חז״ל במסכת בבא קמא עושים הכול על מנת להוכיח לנו שאין סיכוי שלכך התכוונה התורה. הם נאבקים ומביאים אינספור סיבות המסבירות מדוע לא הגיוני שהתורה התכוונה ל״עין תחת עין״ ממש. חלקן הגיוניות יותר וחלקן פחות.

אחת הסיבות חביבה עליי במיוחד, אולי דווקא בשל פשטות הדברים:

״תניא ר’ דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין. ממון אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש אמרת? הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה – היאך אני קורא ביה עין תחת עין. וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה (ויקרא כד, כב) ‘משפט אחד יהיה לכם’ – משפט השוה לכולכם״. (בבא קמא דף פג, עמוד ב)

ר׳ דוסתאי אומר, איך אפשר לומר עין תחת עין? שהרי כל עין שונה מעין חברתה. יש עין קטנה ויש עין גדולה, יש עין עצלה או כבדת ראייה. המסקנה אליה חז״ל מגיעים: “משפט אחד יהיה לכם”! משפט השווה לכולכם.

האם אפשר להודות כמה זה קשה לעיתים קרובות לא להחזיר ״עין תחת עין״ בתרבות שלנו? לא לבוא ולומר- אתה עשית לי ככה אז אני אחזיר לך כמו מה שבטח מגיע לך?

יש סיפור נהדר שסיפר האדמו״ר מרוז׳ין, אשר בסיומו בדחן אחד נותן סטירה מצלצלת לבדחן אחר מול כל אנשי העיירה, כי זו היתה המשימה שלו. זה היה החשבון שלו מול שמיים (לסיפור המלא לחצו כאן)

אני אוהבת את הסיפור הזה ואת המסר של חסידות רוז׳ין. נותנים לך סטירה? כנראה יש סיבה. תעשה חשבון נפש עם עצמך, והכן את הלחי השנייה. זה מסר לא פשוט, אבל אם נקבל באהבה את השוני בינינו ונתן הזדמנות לשונות נוכל לבנות יחד חברה מכילה. כזו המתקנת עולם במלכות שדי.

 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

דרשה לשמחת תורה: ברכה הינה הגשר שמקשר בין סיום התורה לתחילת התורה

בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.