לאה אפשטיין-שטיינמץ | מאי 15, 2020
פרשות השבוע בהר ובחוקותי שנקרא השבת מסיימות את ספר ויקרא, המכונה גם ספר תורת כוהנים.
ספר ויקרא לכל אורכו, מתווה לעם ישראל שבמדבר שורה של הנהגות, שיבדילו אותו מכל העמים ויקדשו את חייו: הן את חייו הפרטיים במרחב האישי והמשפחתי, הן את חייו החברתיים במערכת היחסים בינו לבין הקהילה הסובבת אותו, הן את חייו מול הארץ המובטחת עצמה, לכשיגיע אליה, מול הסביבה, מול הצומח והחי ומול אלוהיו – כפי שנאמר "קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י" (ויקרא יט ב).
כשיגיעו בני ישראל לארצם המובטחת וישבו בה – יטעו עצים וישתלו גנות וכרמים, יעבדו את האדמה ויתפרנסו ממנה. פרשת בהר מלמדת אותנו את המצוות הקשורות לסביבה ולסובבים אותנו.
"כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה'"(ויקרא כה ב) "שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה'" (שם, כה ד) – מצות שמיטה משווה את האדמה לאדם. אנו עובדים ששה ימים והשבת ניתנה לנו כיום מנוחה – אף הארץ תתן פריה שש שנים ובשביעית תשבות.
שנת היובל תתרחש בארץ בתום שבעה מחזורי שמיטה – בשנה ה-50. "וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ" (ויקרא כה י) בשנה הזאת ישתחררו כל נחלות הארץ מעסקי ממכר שנעשו וישובו לבעליהם המקוריים. בשנה זו ישתחררו גם העבדים. זו שנה שמשיבה את שוויון ההזדמנויות הכלכלי ומונעת התפחותם של פערים כלכליים וחברתיים.
אנו מצווים בפרשה לכבד את כל הסובב אותנו – אדם, אדמה וכל החי, הצומח והמצוי עליה.
אנו מצווים על חיי יושר וצדק כתשתית לקדושת חיינו: לקיים צדק במשפט, לא להונות, לא להלוות בריבית, לכבד כל אדם אף העבדים בכלל. אנו מצווים לשמור על הקדש הלוויים כמשרתי הציבור בתפקידם מול האל. צדק וצדקה הם תשתית לחברה מתוקנת לכל.
פרשת בחוקותי פותחת בתיאור חיי הנועם בהם נזכה "אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם" (ויקרא כו ג) וממשיכה ב"וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה" (ויקרא כו יד) ומפרטת את שורת האסונות שיקרו לנו כעם – אך עם זאת מבטיחה: "וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים" (כו מה)..
הפרשה והחומש מסתיימים באופן חישוב הערך במקרה שאדם יבחר מרצונו לתרום כסף למטרת צדקה בעקבות רגשי תודה שהוא חש, אחרי הצלה או אירוע משמח במיוחד שקרה לו. חישובי הערך מתייחסים לאדם וחייו או לקרקע שתתרם ותשוב לבעליה המקורי בשנת היובל. פרשה זו מלמדת אותנו שיעור חשוב: "אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽה'" (כז ב) ערכו של כל אדם לצורך תרומה והקדש נמדד במונחים של תרומתו לחברה
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.
