מאמרים וטורי דעה

פרשת צו: להידבק בדברים הנכונים

אדם ברמן | אפריל 3, 2020

העולם מוטרד מהתפשטות והידבקות. כל יושבי תבל בלחץ מוצדק מנגיף הקורונה, ואנחנו מסתגרים בבתינו, מבקשים לשמור על ההנחיות, מבלי לדעת מתי כל זה יסתיים.

אצל עם ישראל המתכונן והמנקה לפסח, יש חשש לעוד להתפשטות סמויה ולא רצויה: של חמץ. מה בבית נגע בחמץ? איך חמץ בכלל הגיע לכל מקום, לכל חדר, בגד, וספר? איך אפשר לשמור על שטח סטרילי ולאט לאט לחטא את הבית מכל חמירא וכל חמיעא?

בתקופה זו של אלכוג’ל ונייר כסף ושל הימנעות ממגע, פרשת “צו” באה להזכיר לנו שלא רק דברים מפחידים ושליליים מדבקים, אלא גם הקדושה. פעמיים בפרשה שלנו, בהקשר של הקורבנות הקדושים ביותר, אנו נפגשים עם קדושה עוצמתית אשר עוברת במגע: “כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ” (ויקרא ו:י”א; ניסוח דומה בפסוק כ’). גם בספר שמות או קוראים על עיקרון דומה לגבי כלי המקדש, אשר הקדושה בהם מדבקת במגע. כך למשל, מנורת הזהב לא מפיצה קדושה לעולם על ידי האור של נרותיה בלבד, אלא הקדושה שלה מדבקת דרך מגע, וכל מה שנוגע בה יקדש (שמות ל’:כ”ט).

ישנם דברים אחרים שיכולים להיות מדבקים. דבר ידוע הוא, שחיוך יכול להיות מדבק, וכך גם אופטימיות וחוסן. תפנית זו קצת מפזרת את הקונוטציה המאיימת של הדבקה מחד. אולם מאידך, היא גם מטילה עלינו סוג של אחריות. מוטלת עלינו אחריות להימנע מלהידבק מדברים מזיקים, מנגיפים, מזיהומים, מעצבות. אך מוטלת עלינו גם האחריות לוודא שמה שאנחנו משדרים ומפיצים החוצה לעולם הוא דווקא משהו בונה, מעצים, ומקדש.

השורש דב”ק אמנם מופיע בתורה בהקשרים שליליים, ואפילו ביחס למחלה: “יַדְבֵּק ה’ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר” (דברים כ״ח:כ״א). אבל אותו השורש מופיע גם בהקשרים של אהבה, בין אדם לחברו (אדם לחווה, רות לנעמי) ובין אדם למקום. שנזכה יחד עם כל החולים לדביקות שמובילה לאורך ימים: “לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדׇבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ” (דברים ל’:כ’). בואו נבחר להידבק בדברים הנכונים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

דרשה לשמחת תורה: ברכה הינה הגשר שמקשר בין סיום התורה לתחילת התורה

בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.