מאמרים וטורי דעה

פרשת יתרו: מעמדן של עשרת הדיברות ביהדות

יובל כץ | ינואר 20, 2022

השבת אנחנו קוראים את פרשת יתרו. במרכזה של הפרשה מסופר על עשרת הדיברות.

בתרבות הפופולארית משה יורד מן מהר סיני עם לוחות הברית ועליהן כתובות רק עשרת הדיברות. לוחות הברית נראים כטבלאות שטוחות שקצותיהם העליונים מעוגלים. יש דעות שונות ומדרשים שונים לגבי מראה לוחות הברית האמיתיים שהיו בארון הברית – האם היו לוחות עם קצוות מעוגלים או ישרים, האם הם היו בכלל גליליים וכך כתובים מכל הצדדים או באמת הלוחות היו מחוררים ע”י תולעת השמיר ובנס, האמצע של אותיות עגולות נשאר במקומו למרות שלא היה מחובר יותר לשאר הלוח.

למרות הגרסאות המרובות, נתקבע הדימוי של לוחות הברית השטוחים עם עשרת הדיברות עליהם והקצוות המעוגלים. סמל זה הוא אחד מסמלי התורה המובהקים ומסמלי היהדות המובהקים. לצד מנורת המקדש הקדומה ומגן הדוד, עומדים לוחות הברית כסימן למסורת לחוק ולכתבי היהודים. סמל זה משולב באין ספור עיצובים גרפיים של מוסדות תורה ולימוד, קהילות קודש ותפילה.

על פי המסורת, על הר סיני ניתנו לא רק עשרת הדברות אלא התורה כולה – תורה שבעל פה ותורה שבכתב, כל ספרי התנ”ך ומסורת הש”ס; הכול נובע מהר סיני. אי אפשר לצמצם את המסורת היהודית הרחבה מני ים לעשרת הדיברות. עשרת הדיברות הם רק סמל לתורה כולה.

המשנה במסכת תמיד (ה, א) מלמדת אותנו על מסורת קדומה, ששילבה את עשרת הדברות בתפילה בבית המקדש. בתלמוד, אנו רואים שיש צורך או תנועה עממית לשימוש בעשרת הדברות בתפילה היומיומית.

חלק מהדעות רואות את עשרת הדברות כחלק מובן מאליו בתפילה. לפי ר’ בא בירושלמי (ברכות ט, ב) “עשרת הדברות הן הן גופה של שמע” – ואמנם הם נמצאים בסידורי ארץ ישראל בסיום פסוקי דזמרה וכהקדמה לשמע. גם בתפילין ומזוזות שנמצאו בקומראן, עשרת הדברות הופיעו כהקדמה לשמע. אולם, חכמים התנגדו לשילוב עשרת הדברות מפני “תרעומת מינים” לא ברורה. יתכן כי ההתנגדות נבעה מהצדוקים שדחו את התורה שבעל פה או הנוצרים שבקשו לצמצם את המצוות המעשיות.

המחלוקת לגבי מעמד עשרת הדיברות בתפילה היהודית נמשכת עד היום. האם בקריאת התורה בבית הכנסת בשבת פרשת יתרו, כאשר קוראים את עשרת הדיברות, צריך לעמוד כדי לתת כבוד למה שנראה כחוק האלוהי והתורה? במחלוקת הזו הרמב”ם וחכמים נוספים מתנגדים למתן מעמד מיוחד לעשרת הדברות, למרות המסורת העממית המושרשת התומכת בכך, ולמרות הדחף העמוק של אנשים לתת כבוד מיוחד לעשרת הדיברות, לסמל התורה. בהתנגדותו להעלאת עשרת הדיברות מעל שאר התורה מזכיר לנו הרמב”ם את הסכנה של לשכוח את המסומל לטובת המסמל. אפשר לומר שזהו המעשה הבסיסי של עבודה זרה, בצורה מעט דומה לאופן שבו אנו רואים את חטא העגל. בסיפור חטא העגל, כאשר העם מרגיש מוזנח ובודד ומשה בושש לרדת מן ההר, מבקש העם סמל מוחשי לעבוד אותו – עגל פיסי, צמצום של האל האינסופי. עגל מזהב שהם חשבו אותו לאלוהים, אלוהי ישראל. מבחינתם של בני ישראל, הם לא עבדו אלוהים אחרים, אלא את אלוהי ישראל בצורת עגל, בצורת סמל – “אלה אלוהיך ישראל” (שמות לב, ד).

אולי הרמב”ם וחז”ל שעליהם הוא נסמך, חשו שמתן כבוד עודף לעשרת הדיברות טמונה בה גם סוג של עבודת אלילים כזו, המעדיפה את הסמל על המסומל. הם חששו שמתן מעמד מיוחס לעשרת הדברות עלול לגרום לפיחות כבוד לשאר חלקי התורה. במיוחד לתורה שבעל פה שעליה עומדת היהדות הרבנית לגווניה.

השבת כאשר נשמע את עשרת הדיברות בבית הכנסת, אפשר לעמוד או לשבת לפי המנהג בו נוהג כל אחד במקומו. בכל מקרה, צריך לזכור שעשרת הדברות מייצגות את תורת ישראל כולה אבל לא מהוות את התורה כולה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.