מאמרים וטורי דעה

5 עצות על איך לתת עצות

הרב אירנה גריצבסקיה | פברואר 13, 2020

“אל תלמדו אותי לחיות, עדיף שתעזרו לי כלכלית”. אמירה זו, אשר נאמרה על ידי גיבורת סרט קולנוע סובייטי מפורסם, צוטטה שוב ושוב במחוזות ילדותי. כאשר עליתי לישראל מרוסיה נזכרתי בהומור באמירה זו. כעולה חדשה – את נשארת עולה חדשה גם אם עברו שנים ורק כי לא נולדת פה – תקבלי תמיד מיליון עצות לחיים טובים. באופן כללי, אנשים ממש אוהבים לייעץ לאחרים. לרוב זה מתוך כוונה טובה; אלא שלרוב אף אחד לא מוכן להקשיב.

בתלמוד הבבלי במסכת יבמות (דף סה, עמוד ב) נאמר: “כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.” אם אוזנו של מקבל העצה אינה כרויה להקשיב, עדיף שמשיא העצה ינצור את לשונו, אפילו אם הוא בטוח שבפיו העצה הטובה ביותר.

בפרשת השבוע יתרו נלמדות הן אומנות השאת העצות והן אומנות התוכחה, כאשר עצותיו של יתרו מוגשות למשה בתיבול ביקורתי על התנהלותו בשיפוט העם. לאחר ששמע על הצלת ישראל מיד המצרים ועל אירועי קריעת ים סוף, יתרו מגיע לבקר את חתנו משה. הוא מוצא את משה “טובע” בעבודתו כשופט יחידי ופותר הבעיות הבלעדי של כל בני ישראל הנמצאים במדבר. יתרו מציע למשה לבנות מערכת משפטית שלמה ומדורגת כדי שאל פתחו יגיעו רק השאלות אשר השופטים האחרים, שהוכשרו לכך, לא הצליחו לפתור.

נראה שמתוך השיחה בין משה ליתרו נוכל לזהות כמה טיפים חשובים מקדימים שיסייעו לנו להשיא עצות לאחרים אשר יקבלו אותן בברכה:

  • את השאת העצה יש להתחיל בהבעת התעניינות כנה באדם שמולך, ובנכונות לבוא לקראתו כדי לסייע לו – “וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ” (שמות יח,א)
  • ההצלחה להשיא עצה מתבססת על עצם היותה חלק מביטוי של אינטימיות וקשר אישי – “אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ” (שם, ו)
  • חשוב שיהיה קשר של הדדיות בין מקבל העצה לבין משיאה. אם לא הוזמנתם להשתתף בעולמו הפנימי של מקבל העצה – תבינו את הרמז. “וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה” (שם, ז). משה מקדים שלום לחותנו יתרו, וביוזמתו מכניס אותו אל הסיטואציה והמקום שבהם הוא נמצא, אל האוהל שבו הוא מקבל את בני ישראל למשפט.
  • דע לשמוח בשמחתו של חברך ולפרגן – “וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים–לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה–לִפְנֵי הָאֱלֹהִים” (שם, יב)
  • שאל שאלות ואל תניח שאתה יודע הכול. “וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם–מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב” (שם, יד).

כפי שאנו רואים, לפני שלב השאת העצה יש לעבור כמה שלבים מקדימים: הצהרת כוונות, שיחה מלב אל לב, יצירת אינטימיות, שמחה בשמחתו של האחר, וכמובן הבנת המצב הקיים לאשורו. רק אז ניתן להשיא את העצה אשר מסתיימת גם היא בהצהרת כוונות: “אם כך וכך תעשה, וגם העם ינהג כך, הכול יבוא על מקומו בשלום. ואני, אני רק דואג לך ולעם שלך החשוב לך מכול”.

דוגמה אחרת להשאת עצות אנו מוצאים בסיפורו של אלכסנדר מוקדון המגיע למדינת הנשים קַרְטָגָנֵי, כפי שמסופר בתלמוד הבבלי, מסכת תמיד, דף לב:

הִגִּיעַ לְקַרְטָגָנֵי, מְדִינָה שֶׁכֻּלָּהּ נָשִׁים.

בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶן מִלְחָמָה.

אָמְרוּ לוֹ: אִם תַּהֲרֹג אוֹתָנוּ – יֹאמְרוּ: נָשִׁים הָרַג;

וְאִם נַהֲרֹג אוֹתְךָ –יֹאמְרוּ: מֶלֶךְ שֶׁהֲרָגוּהוּ נָשִׁים.

אָמַר לָהֶן: הָבִיאוּ לִי לֶחֶם.

הוֹצִיאוּ לוֹ לֶחֶם שֶׁל זָהָב וְתַפּוּחִים וְרִמּוֹנִים שֶׁל זָהָב עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב.

אָמַר לָהֶן: וְכִי אוֹכְלִין זָהָב בִּמְדִינַתְכֶן?

אָמְרוּ לוֹ: אִם לֶחֶם הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ, לֹא הָיָה לְךָ לֶחֶם בִּמְקוֹמְךָ, שֶׁעָמַדְתָּ וּבָאתָ לְכָאן?

כְּשֶׁיָּצָא מִשָּׁם כָּתַב עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה: אֲנִי אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן שׁוֹטֶה הָיִיתִי, עַד שֶׁבָּאתִי לִמְדִינַת קַרְטָגָנֵי וְלָמַדְתִּי עֵצָה מִנָּשִׁים.

לעומת יתרו, הנשים במדרש שיקפו לאלכסנדר מוקדון את עצתן. זו לא נאמרה בפירוש, אבל למעשה הן לא השאירו לו ברירה אחרת אלא לנהוג לפיה.

אם כן, בפעם הבאה שתשקלו להשיא עצה למישהו, חשבו על הדרך המועדפת עליכם: על דרכו של יתרו המשיא עצות מתוך דאגה לטובתו של האחרון, או על דרכן של נשות קרטגני אשר מראות למושא עצתן כי אין בעצם דרך אחרת שבה יוכל לנהוג. תתפלאו לגלות שלא תמיד התשובה תהיה זהה.

בפסקאות האחרונות השאתי לכם, הקוראים, כמה עצות מבלי להכיר אתכם, מבלי להקשיב לכם, מבלי שביקשתם ממני עצה, ומבלי שביררתי את מצבכם. האם דבריי ישמעו באוזניכם או שמא עדיף היה שלא להשמיעם?

יתרו לא היה ישראלי. הוא הגיע ממקום אחר, ככל הנראה תרבותי יותר ומנומס שבה נהוגה תרבות דיבור אחרת. לעומתו, על אף שלא נולדתי כאן, ככל הנראה ביליתי די זמן כחלק מהחברה הישראלית. על כן, בין אם תבחרו לשמוע לי ובין אם לא – אלו הן עצותיי לכם.


הרב אירנה גריצבסקיה היא מנהלת מדרשות שכטר ומדרשת ירושלים ורב הקהילה המסורתית החדשה ברמת אביב שהוסמכה לרבנות בבית המדרש לרבנים ע”ש שכטר.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.