מאמרים וטורי דעה

פרשות בהר-בחוקתי: ללמוד ולעשות או נעשה ונשמע?

יצחק הוץ | מאי 7, 2021

הגענו לפרשיות האחרונות בספר ויקרא, ושם אנו קוראים: “אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” (ויקרא כ”ו, ג’). רש”י שואל את עצמו מה כוונתו של הקב”ה באמירה “אם בחקתי תלכו”? אם האמירה מתייחסת לקיום המצוות, מדוע הפסוק לאחריו אומר “ואת מצותי תשמרו”, שזה באופן ברור מתכוון לקיום המצוות? אם הביטויים זהים, למה נדרשת הכפילות? ואם אינם זהים למה מתכוון הקב”ה?

 

רש”י משיב שם, ש”אם בחקתי תלכו” משמעותו “שתהיו עמלים בתורה”. לעומת זאת, האמירה “את מצותי תשמרו” פירושו “הוו עמלים בתורה, על מנת לשמור ולקיים כמו שנאמר (דברים ה): “וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַֽעֲשֹׂתָֽם”. רש”י מעלה בפנינו נקודה חשובה לגבי קיום המצוות. קיומן של המצוות חייב לנבוע מהלימוד – קודם לומדים ורק לאחר מכן שומרים ועושים.

לכאורה, יש פה סתירה. בספר שמות, בשעת מתן תורה, אנו נפגשים עם תשובתם המפורסמת של בני ישראל במעמד הר סיני (שמות כ”ד ז’) – “כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” – ופשוטם של הדברים הוא “נקיים את המצוות ואחר כך נלמד ונבין אותן”. כיצד והאם ניתן ליישב את הסתירה הזו?

 

ייתכן האמירה של בני ישראל “נעשה ונשמע”, אין פירושה לקיים מצוות ללא הבנתן. נראה בעיני כי באמירה הזו הכריזו בני ישראל בפני הקב”ה ומשה, ובפני העולם, כי הם קיבלו את התורה כולה. הם מודיעים על כך שהיא שייכת להם מאז ועד עולם. לפיכך, עליהם ללכת בחוקותיה, לשמור ולעשות את מצוותיה כפי שנאמר בפרשת בחוקותי.

כפי שהסביר רש”י, “אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ” – פירושו ללמוד את התורה כדי לקיים אותה ולהוציא את הוראותיה וערכיה לפועל. כמו שבחיי היומיום שלנו, אנחנו קוראים חוזה ומבינים אותו לפני שאנו חותמים עליו, כך גם ביחס לתורה וליהדות עלינו להיות חכמים ולא לנהוג כמו רובוטים שיטתים ללא מודעות למה שהם עושים. הרי אנחנו בני אדם, נבראים בצלם אלהים, לא בצלם מכונות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

דרשה לשמחת תורה: ברכה הינה הגשר שמקשר בין סיום התורה לתחילת התורה

בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.