מאמרים וטורי דעה

פרשות בהר-בחוקתי: ללמוד ולעשות או נעשה ונשמע?

יצחק הוץ | מאי 7, 2021

הגענו לפרשיות האחרונות בספר ויקרא, ושם אנו קוראים: “אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” (ויקרא כ”ו, ג’). רש”י שואל את עצמו מה כוונתו של הקב”ה באמירה “אם בחקתי תלכו”? אם האמירה מתייחסת לקיום המצוות, מדוע הפסוק לאחריו אומר “ואת מצותי תשמרו”, שזה באופן ברור מתכוון לקיום המצוות? אם הביטויים זהים, למה נדרשת הכפילות? ואם אינם זהים למה מתכוון הקב”ה?

 

רש”י משיב שם, ש”אם בחקתי תלכו” משמעותו “שתהיו עמלים בתורה”. לעומת זאת, האמירה “את מצותי תשמרו” פירושו “הוו עמלים בתורה, על מנת לשמור ולקיים כמו שנאמר (דברים ה): “וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַֽעֲשֹׂתָֽם”. רש”י מעלה בפנינו נקודה חשובה לגבי קיום המצוות. קיומן של המצוות חייב לנבוע מהלימוד – קודם לומדים ורק לאחר מכן שומרים ועושים.

לכאורה, יש פה סתירה. בספר שמות, בשעת מתן תורה, אנו נפגשים עם תשובתם המפורסמת של בני ישראל במעמד הר סיני (שמות כ”ד ז’) – “כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” – ופשוטם של הדברים הוא “נקיים את המצוות ואחר כך נלמד ונבין אותן”. כיצד והאם ניתן ליישב את הסתירה הזו?

 

ייתכן האמירה של בני ישראל “נעשה ונשמע”, אין פירושה לקיים מצוות ללא הבנתן. נראה בעיני כי באמירה הזו הכריזו בני ישראל בפני הקב”ה ומשה, ובפני העולם, כי הם קיבלו את התורה כולה. הם מודיעים על כך שהיא שייכת להם מאז ועד עולם. לפיכך, עליהם ללכת בחוקותיה, לשמור ולעשות את מצוותיה כפי שנאמר בפרשת בחוקותי.

כפי שהסביר רש”י, “אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ” – פירושו ללמוד את התורה כדי לקיים אותה ולהוציא את הוראותיה וערכיה לפועל. כמו שבחיי היומיום שלנו, אנחנו קוראים חוזה ומבינים אותו לפני שאנו חותמים עליו, כך גם ביחס לתורה וליהדות עלינו להיות חכמים ולא לנהוג כמו רובוטים שיטתים ללא מודעות למה שהם עושים. הרי אנחנו בני אדם, נבראים בצלם אלהים, לא בצלם מכונות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת שלח לך

המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.