מאמרים וטורי דעה

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל”ג של בית המדרש

הרבה חיה רואן בקר | ינואר 4, 2024

אנחנו חסרים הערב.
חסרים יקירים שלא יכולים להיות פה כי הם מגנים עלינו באופן הכי ממשי שיש:
תלמידנו היקר לירן לביא, שאנחנו שומרים לו בגעגוע מקום בבית המדרש; ובני ובנות משפחה אהובים, שהיו חוגגים איתנו הערב אילו יכלו.

אני חושבת על המקום של החֶסֶר בסיפור שלנו ועל איך שאנו מתארים את מה שיש דווקא באמצעות מה שאין:
“אין כאלוהינו…” “אין עוד מלבדו.”
“אין בית אשר אין שם מת.”
“אין לי ארץ אחרת”…
אין.

בכל אלה אנחנו למעשה אומרים לא מה אין אלא מה יש:
יש אלוהים אחד, יחיד ומיוחד;
יש בנו רִיק גדול ותהומי;
יש לי ארץ והיא הארץ הזאת.

אפילו בעגה, הביטוי: “אין… אין דברים כאלה!” שכמובן רוצה לומר: יש כזה דבר והוא ראוי להערכה גדולה.

לפעמים דווקא החֶסֶר הוא שמדגיש את משמעות ה-יש.

במוצאי שמחת תורה, שנת תשמ”ח, נחתה בארץ ישראל אסירת ציון אידה נודל. אני זוכרת כילדה את ההתרגשות. ההישג התעצם לנוכח ההיעדר – חמש עשרה שנים של סירוב והגלייה וענישה וסבל וגעגוע.

נצחון הרוח, הסולידריות ואהבת ציון של שמחת תורה תשמ”ח והאסון של שמחת תורה תשפ”ד ממחישים את מטוטלת ה-יש וה-אין של חיינו.

יצירה יש מאַיִן זאת יכולת אלוהית; ואנחנו, בני האדם, מצופים – כמאמר רבי חמא ברבי חנינא בגמרא (סוטה יד ע”א) – “להלך אחר מדותיו של הקב”ה: מה הוא מלביש ערומים…אף אתה הלבש ערומים; הקב”ה ביקר חולים…אף אתה בקר חולים; הקב”ה ניחם אבלים…אף אתה נחם אבלים;” וכולי. עיקרון דומה אנחנו מכירים גם מהתרבות הרומית, בשם: Imitatio Dei – חיקוי האל.

אחת המשימות הגדולות שלנו, הרבנים, היא לנסות לחקות את האל ביצירת “יש” בתוך “אין”: לפעול בתוך החֶסֶר באופן שמייצר בו משמעות.  שלושתכם – דורון, מארין, מעיין – מחזיקים בַּיצירתיות, בַּחמלה, בַּחכמה ובהשראה הדרושים לשם כך.

אני מאחלת לכם ענווה להמשיך ולחדד את התכונות הללו וללמוד עוד את תורת ישראל, שתוביל אתכם בזה; מסירות שתדרבן אתכם גם כשקשה ומייאש; ורוח אלוהים גם כשחושך על פני תהום.

דורון, מארין, מעיין: אין דברים כאלה.😊
אתם תעזרו להפוך גם את הימים האלה מ-אין ל-יש; מיגון שמיני עצרת לשמחת תורה של שיבה ובנייה; ומאבל לימים טובים רבים רבים; ואנחנו נלווה אתכם, בלב גואה מנחת.

יהי ה’ עמכם בכל מעשיכם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מה הקשר בין מנהג עתיק של ליל הסדר וההתנהגות שלנו בארץ מאז 7/10?

אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.

פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.