מאמרים וטורי דעה

ברית הגנה

איתן קרול | פברואר 20, 2020

בפרשת משפטים אותה נקרא השבת, אנו נמצאים בעיצומו של מעמד הר סיני וטקס קבלת התורה. אחרי שעם ישראל התכונן לקבלת התורה, אחרי שהתחייבו ישראל לעשות, עוד לפני אפילו ששמעו מה הם אמורים לעשות, אחרי שעשרת הדברות הושמעו לעם ישראל, מגיעה פרשת משפטים, וכבר מראשיתה מורה אלוהים למשה בפירוט משפטים-חוקים בהם מצווים בני ישראל, וברובם עוסקים בדינים הקשורים ביחסים בין אדם לחברו.

בסיומה של הפרשה מתקיים טקס כריתת הברית בין העם והאלוהים. הטקס הינו אקט מסיים של פירוט תנאי ההסכם הנאמרים על ידי משה בבירור ובקול בפני כל העם ובהמשך ההסכמה של ישראל – הפעם לא רק "נעשה", אלא "נעשה ונשמע". גבולות האחריות ההדדית בברית זו ברורות: אלוהים החזק ובעל האון, יגן על עם ישראל החלש – יעצים אותו, ישפיע עליו ויברך אותו. בתמורה, עם ישראל צריך להחזיר לאלוהים באמצעות ההגנה על החלשים בעם ועל החלשים שחיים יחד עם העם. בין "החזקים" יש לשמור על שוויון נפש ופעולה מתוך מחשבה שוויונית, תמימה וצודקת. אין פה מקום לבריחה – החבות היא אישית (גם השכר והעונש) וגם קולקטיבית.

לאחר שאנו מתחייבים לחוקים חברתיים, אנו זכאים לקיים את החוקים הקוסמיים. כלומר, חוקים שהמוסר האישי וניקיון הלב מאפיינים אותה: שמירה על בעלי החיים ועל הארץ ואף לא לעבוד עבודה זרה. זוהי רמת מחוייבות גבוהה יותר שלנו כלפי אלוהים מבחינת הקשר והאמון בו. קיום מצוות מתוך רמת מחויבות כזו, פירושה למשל, שמירת השבת כאקט של אמונה במעשה האלוהי של הבריאה; קיום הפסח כאקט אמוני בכוחו של האל להושיע אותנו מהשעבוד, להוציאנו ממצרים ולהובילנו אל ארצנו ונחלתנו.

בשבוע הבא יחול ראש חודש אדר, והאווירה הפורימית תחל מפעפעת ברחבי ישראל. אבל דווקא לפני שנחל בחגיגות הצבעוניות הללו, על הישועה מגזרת הפור שהפיל המן, דווקא רגע לפני שנסעד ליבנו במטעמים ונתבשם מן היין, אנו מצווים לתת מתנות לאביונים, על מנת שיוכלו לקיים סעודה אף הם, ובכך לאפשר לחלשים מאיתנו לשמוח בשמחת החג.

נראה בעיני, כי כעת היא העת לבחון את עצמנו היטב: האם אנו מקיימים את חלקנו בהסכם הברית שכרתנו אז בסיני עם אלוהים; וחשוב שנעשה זאת בסדר הנכון. לפני שנהדר כלינו, נתקן בגדינו ונבדוק את מזוננו, עלינו לבחון מה קורה עם האנשים המוחלשים בחברה שלנו; כיצד אנו מתחייסים לגרים בארצנו, כיצד אנו מתייחסים לשווים לנו ולאלו שאינם שווים לנו – גם כעם וגם כפרטים. רק לאחר מכן, יש לבחון כיצד אנו מתייחסים לאדמה, לחיות, ליקום – ולראות כיצד אני משאירים עולם טוב יותר לבאים אחרינו.

רק אז שמירת שבתותינו, ושמירת מצוות חגינו תהיינה משמעותיות ומצוות בנות קיימא.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת חיי שרה: "בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי"

דמותה של מילכה מוזכרת כאשר רבקה מספרת מה מוצאה. כיצד השפיעה מילכה על נכדתה, רבקה? ומיהן המילכות שמלוות את חיינו שלנו? אדם ברמן, תלמיד רבנות בבית המדרש, מעיין בפרשת חיי שרה.

פרשת וירא: הנני - מי באמת קורא לכם?

מהם הלקחים שאנו יכולים ללמוד מסיפור העקדה? האם יתכן שאדם יקריב את בנו בימנו אלו? רחמים (כלימו) תמם, מציע לנו איך להמנע ממעשה העקדה המודרני.

פרשת לך לך: בין שני ציוויי לך לך.

מה היחס בין שני ציוויי לך לך בהם מצווה אברהם בפרשתנו ומאוחר יותר בפרשת העקדה? האם עקירת אדם ממולדתו היא הכרח או משהו לשאוף אליו? הרב אבי נוביס-דויטש על פרשת לך לך.

פרשת נח: איך מונעים את המבול הבא?

לפי הנאמר בתורה, הסיבה שבגינה מופיע המבול הוא חמס. מה זה חמס? כיצד נמנעים מחמס בימינו ומונעים את המבול הבא? הרב אבי נוביס דויטש מעיין בפרשת נח.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.