מאמרים וטורי דעה

פרשת תרומה: איך בונים משכן בימינו?

| פברואר 4, 2022

״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. מדוע מילים אלה לא פותחות את פרשת תרומה?
פרשת תרומה נפתחת עם המילים ״וידבר ה׳ אל-משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה״ ואז מופיע רשימה ארוכה של מהות התרומה. ורק בסוף, אחרי הרשימה, רשומה מטרת התרומה.
סדר הדברים די מנגד את האינטואיציה. כאשר מגייסים תרומות, חייבים קודם להגדיר את מטרת התרומה, ורק אחר כך לפרט את התרומות. בפרשה משתמע כעצם נתינת התרומה הוא מובן מאליו, והמטרה — בניית המקדש — הוא שולית.
הייתכן ובניית המקדש אינה המטרה אלא דרכי הביצוע של המטרה האמיתית, שהיא לקיחת התרומה. אפילו על המילים הפשוטות ״ויקחו לי תרומה״ יש צורך בפרשנות. ״לי״, רש״י אומר, לשמי. לא ״ויקחו למקדשי תרומה״ או ״ויקחו לכהנים וללויים תרומה״, אלא שהתרומה היא לשם ה׳.

חשוב לזכור כי הבניה הזאת היא למטרת בית מקדש, מה שיבוא רק בעוד כמה מאות שנים אחרי כיבוש הארץ, אלא לבניית המשכן. ובכל זאת המילה מקדש היא מילת מפתח, כדי לסמן את קדושת הבנייה. על ידי התרומה, תרומה שהיא נדיבת הלב, הקבוצה מתגבשת, והקבוצה עושה, לא בונה אלא עושה, מקדש. וכידוע, א-לוהים אינו שוכן בתוך המקדש, כי הרי כתוב ״בתוכם״ ולא ״בתוכו״. השכינה שוכנת בתוך העם.
המבוא לפרשה מלמד אותנו שלא המרחב הפיזי קובע את הקדושה אלא הנתינה של הלב בצורה מגוונת. קודם כל- שנדע לקחת את התרומה הייחודית מכל אחת ואחד. אלה בכלי מתכת כמו כסף וזהב. אלה בצבע – תכלת וארגמן. אלה בעורות ואלה באבנים.
ומה התרומות שבונות את המקדש היום? היא בחזנות והוא בדבר תורה. הוא בהתנדבות והיא בשיעורי גמרא. הם בבית חם לגיל הפעיל והן בתכנית לימוד לאנשים עם מוגבלויות.
איסוף החומרים לא מציין את הכמות. מכמות ומהוראות ברורות נבנה בית, אבל לא נבנה מקדש. הגיוון פה לא מציין את צורך המקדש, הוא מציין את צורך הקבלה. דווקא העם אינו מצוה לתת, אבל המנהיגים מצווים לקחת. גם היום, כל מנהיגת קהילה צריכה לדעת לקחת את התרומה הייחודית של כל אחד. הקב״ה, האין עוד מלבדו, אינו יכול לשכון בתוך מבנה. אך כאשר נדע לקבל את תרומות נדבות הלב של כל העם, הקב״ה תוכל לשכון בתוכנו.


הרב ארי חסיד הוא בוגר תוכנית ההסמכה לרבנים, רב קהילה במזכרת בתיה ומנכ״ל עמותת 70 פנים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת כי תשא: "כי ברע הוא"

הרב יוסף ברוך, רב הקהילה המסורתית בעומר ובוגר בית המדרש, מתבונן בחילופי ההאשמות בין אהרון ומשה לאחר מעשה העגל, בפרשת כי תישא, ומחפש איך אדם מוצא נחמה ללא עגל זהב - אמיתי או מודרני.

פרשת משפטים: עין תחת עין - באמת?!

האם התורה באמת מצווה אותנו לעקור עין למי שפגע בעין שלנו? הרב דיאנה וילה מצוות בית המדרש כותבת על הסמכות של חז"ל לפרש את התורה, ומה עלינו ללמוד מהציווי "עין תחת עין"?

פרשת יתרו: מעמדן של עשרת הדיברות ביהדות

עשרת הדיברות הן טקסט יסודי בעולם היהודי, אך האם מעמדן גבוה יותר משל מרכיבים אחרים בדת? האם יש לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת? יובל כץ, תלמיד תוכנית ההסמכה לרבנות, מעיין בפרשת יתרו וביחס במקורות לעשרת הדברות.

פרשת חיי שרה: "בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי"

דמותה של מילכה מוזכרת כאשר רבקה מספרת מה מוצאה. כיצד השפיעה מילכה על נכדתה, רבקה? ומיהן המילכות שמלוות את חיינו שלנו? אדם ברמן, תלמיד רבנות בבית המדרש, מעיין בפרשת חיי שרה.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.