פרשת לך לך: בין שני ציוויי לך לך.
מה היחס בין שני ציוויי לך לך בהם מצווה אברהם בפרשתנו ומאוחר יותר בפרשת העקדה? האם עקירת אדם ממולדתו היא הכרח או משהו לשאוף אליו? הרב אבי נוביס-דויטש על פרשת לך לך.
הרב אבי נוביס דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. הוא הוסמך לרבנות בשנת תשס"ג.
מה היחס בין שני ציוויי לך לך בהם מצווה אברהם בפרשתנו ומאוחר יותר בפרשת העקדה? האם עקירת אדם ממולדתו היא הכרח או משהו לשאוף אליו? הרב אבי נוביס-דויטש על פרשת לך לך.
לפי הנאמר בתורה, הסיבה שבגינה מופיע המבול הוא חמס. מה זה חמס? כיצד נמנעים מחמס בימינו ומונעים את המבול הבא? הרב אבי נוביס דויטש מעיין בפרשת נח.
בפסח אנו הופכים ללילה אחד לאדונים וגבירות. אך בה בעת שאנו מרגישים את החירות עלינו ללמוד לחלוק אותה עם שותפינו. הרב אבי משוחח על חירות ובחירות.
עגל הזהב נוצר בשעת משבר בו העם מחכה למשה שלא יורד מהר סיני. אלו לקחים ניתן ללמוד מהמשבר לימי הקורונה? הרב אבי נוביס דוישט מתבונן בפרשת כי תשא
פרשת נח מחזיקה בתוכה שני סיפורים שכבר בגן הילדים זוכים ילדי ישראל להיפגש עימם סיפור המבול וסיפור מגדל בבל , סיפורים דומים להם נמצאים גם בתרבויות אחרות , אבל הצמדתם יחד ובניית דמותו של אברהם בסוף הפרשה מספרות סיפור נוסף. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש ע"ש שכטר, מזמין אתכם לעיון מחודש בפרשת נח.
כאשר אנו ניצבים רגע לפני סגר מלא, עם מתווה תפילות לא ברור, דיקן בית המדרש לרבנים, הרב אבי נוביס דויטש, עם שורת הנחיות והצעות לתפילות יום הכיפורים בעידן של קורונה ובידוד חברתי. גמר חתימה טובה לכל עם ישראל.
היהדות שלנו כמו הסיפור הישראלי שלנו, חסרים אם אנו מותירים מאחור חלק מן הקהילה, אם איננו משכילים לבנות את הפסיפס שנותן לצבע ולגוון של כל מרכיב בקהילה להיות חלק מן הסיפור. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מתכונן לקראת מתן תורה.
אנו חיים בתקופה מרתקת שבה אנו לומדים על ההישגים המדהימים של הטכנולוגיה המאפשרת לנו לא רק לעבוד מהבית, אלא גם לחוות תרבות פנאי מפותחת באמצעות הרשת ולהעסיק את בני המשפחה שספונים בבית איתנו.זוהי ההזדמנות של כולנו להיות קהילתיים יותר וקשובים יותר ולא פחות מכך ללמוד, לשוחח על דאגותינו עם אחרים, ולהיעזר באחרים כדי לא להיות עסוקים כל הזמן רק באתגרים שלנו. הרב אבי נוביס-דויטש מהרהר על ההשלכות הטכנולוגיות והקהילתיות של מגיפת הקורונה.
לאחר נאום פרידה ארוך שניתן לאורך כל ספר דברים ושפירט את מרכיבי הברית בין עם ישראל לה', מסיים משה את נאומו בפרשתנו. פרשת האזינו כתובה כמעט ככולה כשיר, והשימוש בטקסט שכתוב בשירה נועד לקשור את הברית לחוויה בלתי אמצעית.
דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.
ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.
החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.
אחד הנושאים שבהם עוסקת פרשת תצווה היא בגדי הכהונה שאותם לובשים הכוהנים בעת מילוי תפקידם. למעשה, בכל רגע נתון הבגדים שלנו הם מעין מסכה שמדגישה חלק מאישיותנו ושמצניעה חלקים אחרים. מהי המסכה שאותה בגדי הכהונה מבקשים לשרת?
בנובמבר 2014 נכחתי בהלווייתו של זידאן סייף, שוטר דרוזי מיאנוח שנהרג תוך כדי מאבק במחבלים שטבחו במתפללי בית הכנסת בטבח הקשה שאירע בהר נוף בירושלים.
הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על שני בריונים שגרו בשכונה של רבי מאיר ושגרמו לו צער, ולכן רבי מאיר ביקש בתפילתו שהם ימותו. אשתו ברוריה שמעה אותו מתפלל ורמזה לו כי אינו מבין שהפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" – נכון.
במילים אלו פתח ר' מאיר מרוטנבורג את קינתו על שריפת התלמוד בפריס בשנת 1204. מילים אלו מהדהדות בי מאז שראיתי את תמונת סידורן של נשות הכותל שנשרף בראש חודש אב ברחבת הכותל המערבי.
לפני חמש עשרה שנה ערכתי את החופה הראשונה שלי: זה היה מרגש מאוד ומלחיץ. נפגשתי עם הזוג כמה פעמים ובנינו יחד את הטקס שלהם על פי מגבלות ההלכה.
רב הכנסת עוסק בעיקר בענייני כשרות, קביעת מזוזות וניהול בית הכנסת במשכן. אף אחד מן התחומים אינו דורש מיומנות גברית ואינו נועד לתת מענה דווקא לגברים. במזנוני הכנסת עובדים גברים ונשים, ובחדרים בהם נקבעות מזוזות משתמשים גברים ונשים.
באופן קצת תמוה, דווקא במאה ה־21 בה מושג הקשיבות תופס יותר ויותר מקום, ההזדמנויות לאכילה מודעת הצטמצמו. אני תקווה שמיזם הכשרות של צֹהַר, כמו מיזמי השגחה אחרים, יובילו את הצרכן לפתח יותר מודעות למה הוא אוכל ולפי מה יש לבחור.
אני שומר שבת, וסבור כי אסור לי לעשות קניות בשבת. אני גם סבור שאסור לי לנהוג בשבת או לנסוע בתחבורה ציבורית, ועדיין אני סבור שחוק המרכולים הוא חוק רע.
האירוע הדתי שהגיע לעיתונים של יום שלישי היה הופעתו של יונתן רזאל בפסטיבל "צמאה". לא בגלל איכות השירים, אלא בגלל שיונתן בחר להופיע בפני נשים בלבד, וברגע שאלו התחילו לרקוד, הוא כיסה את עיניו בטייפ שחור.
בדיון על מתווה הכותל שנערך לפני מספר חודשים בבג"ץ, טען בא כח הרבנות, כי מטרת הרבנות היא לאחד את העם – בתגובה פרץ הקהל בצחוק. ואכן, נדמה לי שרוב גדול באזרחי ישראל, רואה ברבנות הראשית גורם מפלג, מדיר, תובעני, ואולי אפילו מושחת.
אתמול ציינתי את תשעה באב בצום, בקריאת איכה ובשאר מנהגי אבלות, וביום חמישי הקרוב אצעד במצעד הגאווה בירושלים.
ישראל היום | הרב אבי נוביס־דויטש | אוקטובר 10, 2019
ישראל היום | הרב אבי נוביס־דויטש | מאי 2, 2019
ישראל היום | הרב אבי נוביס־דויטש | פברואר 14, 2019
The Jerusalem Post | עם הרב אבי נוביס־דויטש | נובמבר 25, 2018
מעריב | הרב אבי נוביס־דויטש | אוקטובר 24, 2018
מקור ראשון | בהשתתפות הרב אבי נוביס־דויטש, הרב ירח מאירסדורף ונאוה ברנשטיין | מאי 15, 2018
הארץ | בהשתתפות הרב אבי נוביס-דויטש | יוני 17, 2016
YNET | הרב אבי נוביס־דויטש | פברואר 2, 2016