בית המדרש

בוגרים

מאז שנת 1988, הסמיך בית המדרש לרבנים 101 רבנים ורבות מסורתיים, בהם 30 נשים ו־71 גברים,
על פני שלושים מחזורי הסמכה.
תשפ"ב
תש"ף
תשע"ט
תשע"ח
תשע"ו
תשע"ד
תשע"ג
תשע"א
תש"ע
תשס"ט
תשס"ח
תשס"ז
תשס"ה
תשס"ד
תשס"ג
תשס"ב
תשס"א
תש"ס
תשנ"ט
תשנ"ח
תשנ"ז
תשנ"ו
תשנ"ה
תשנ"ד
תשנ"ג
תשנ"ב
תשנ"א
תש"ן
תשמ"ט
תשמ"ח
הרב ירחמיאל (ירח) מאירסדורף

רב תנועת הנוער נוע"ם (נוער מסורתי)

בן 33 משכונת הר נוף שבירושלים, גדל והתחנך בבית תורני־לאומי על ערכי הציונות מתוך מחויבות הלכתית לתורה ולמצוות. בתנועות הנוער עזרא ובני עקיבא התוודע לרב־גוניות הקיימת בחברה הישראלית, ובטיול שקיים לאחר שחרורו מצה"ל פגש תרבויות ואמונות חדשות שפתחו את נשמתו לקבלה והכלה של האלוהות בצורות שונות ובדרכים רבות. הוא למד לתואר ראשון בחינוך והמשיך לתואר שני בתכנית משל"י המשותפת למכון שכטר ובית המדרש לרבנים. בזמן לימודיו מילא תפקיד של פרח רבנות בקהילת מגן אברהם בעומר, כאשר הנגיעה האישית, הדיאלוג מול הקהילה ואיתה, הובילו אותו להבנה שמכאן הדרך היא אחת: הוא ממשיך ללימודי הרבנות. לאחר שנתיים של עבודה במחנות הקיץ של תנועת הנוער המסורתי נוע"ם, ירח משלים מעגל ויחל את דרכו החדשה בתפקיד רב תנועת הנוער. "תפקיד הרב בישראל הוא מייצג וציבורי. יש לרב אחריות גדולה לא רק לעצמו אלא לקהילה שלמה אותה הוא משרת. גיליתי שתפקיד הרב הוא תפקיד מספק ביותר מבחינה אישית. העוצמה והסיפוק שאני חווה בעבודתי עם בני אדם, ברגעים השמחים ביותר וברגעים הקשים ביותר, לא יסולאו בפז".

הרבה שרה כהן

רבה במועצה האזורית חבל אילות

בת 55 מקיבוץ קטורה שבערבה, נולדה בניו ג'רזי, ארצות הברית, והתחנכה על ברכי היהדות הקונסרבטיבית. החיים החברתיים סביב בית הכנסת נטעו בה בגיל צעיר את הרצון לשייכות הדוקה לקהילה, ופעילותה בתנועות הנוער העניקה לה התחייבות לשיתוף, שוויון ודמוקרטיה. לכן היה זה אך טבעי שכאשר עלתה ארצה בשנת 1986 עם חברי גרעין העלייה של "יהודה הצעיר", בחרה להתיישב עימם בקיבוץ. בקטורה הקימה את מפעל התיירות החינוכית "קרן קולות", ולימים פגשה שם את בעלה והקימה עימו משפחה. עם רוח גבית חזקה ותמיכה איתנה, הגשימה שרה את חלומה ללמוד רבנות וכעת, עם קבלתה לתפקיד רב במועצה האזורית חבל אילות, בכוונתה לעצב תפקיד רבני חלוצי בערבה. "אני שואפת לעזור לאנשים שמחפשים משמעות רוחנית בחייהם למצוא אותה בתוך היהדות – יהדות פתוחה, מזמינה ומכילה. הערכים היהודיים שעיצבו את החיים הפרטיים והציבוריים שלי סוללים לי את הדרך לתפיסת עולם שרואה ברבנות במה לאקטיביזם חברתי ולעיסוק בפרויקטים של תיקון עולם".

הרב ארי חסיד

מייסד ומנהיג רוחני של הקהילה במזכרת בתיה

"אני רוצה להיות השותף לדרך של אנשים פרטניים. רב זה תפקיד מאוד אישי – וגם כרב קהילה, אני רוצה להיות בקשר אישי עם כל אחד ואחת בקהילה, לדאוג לצרכים שלהם כיחידים ולבנות קהילה המבוססת על הערכים שאנו יונקים מן התורה והצרכים והרצונות של כולם.
בבית המדרש למדנו ליצור שיח מורכב של אהבת התורה בביטוי סובלני והומניסטי, ולמדנו שעלינו להפיץ את המסר שלכל ישראל יש חלק בתורה, ושהתורה מאמינה בערכו של האדם."

הרבה נטלי לסטרג'ר

רב הקהילה המסורתית, כפר ורדים

"רבנות קהילתית מאתגרת ורבת פנים. היא מאגמת שדות תוכן ועשייה היקרים לליבי בעלי חשיבות עליונה בעיניי. התחדשות חיי הקהילה בישראל הינה בסיס לבניית הבניין כולו, שכן חיי הפרט והציבור היו שזורים זה בזה לאורך ההיסטוריה היהודית כולה. בעיניי, היום יותר מתמיד, השליחות הרבנית נועדה לבנות, לעצב ולהנהיג קהילות הפותחות שעריהן בפני יחידים ומשפחות, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים – יחד – להשתתפות בתפילות, בלימוד, ביצירה והתחדשות תרבותית, יהודית וישראלית. לאט לאט – אני מאמינה – ייעלמו תחושות הניכור והבידוד, השנאה והאדישות העוטפות את החיים המודרניים בעת הזאת. במקום אלה, יצמחו להם חבלי הערבות, שותפות הגורל והעשייה למען חברה טובה יותר, המאירה פנים לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוהים. והלוואי ואזכה."

הרב ברוך גרינוולד

מלווה רוחני ומחנך

"עליתי ארצה כדי לחיות במדינה שהיא שלי ולא בארה"ב כחלק ממיעוט. לפליאתי גיליתי מדינה מפולגת למגזרים. אני מסתייג מהמילה "מגזר". שאיפתי היא לפעול כרב מאחד ולא כרב מפלג. לדידי ההלכה "לא נועדה להיות כלי מפלג שמסמן אנשים, זהויות או מגזרים" (דברי שר החינוך נפתלי בנט בכנסת ב -19/7/16). כיום אני נמצא בפני אתגר גדול מאחר ורצוני לשלב בין פסיכותרפיה ויהדות. לאמונה ולדת תפקיד מרכזי בסיוע להקלת מצוקות הנפש אבל המוסדות הפסיכיאטריים נטולי משפיעים רוחניים. שם בדיוק אני רוצה להשתלב אם יינתן לי."

הרבה נעמי דר

מנהיגה בקהילת ידיד נפש, מודיעין

"בחברה הישראלית המקצינה לשני הקצוות, המתינות הדתית והפתיחות הרוחנית לכל איש ואישה יש בהם בשורה, ותקווה לעתיד דתי ורוחני. כמנהיגה רוחנית, אני רוצה להוביל במסע המרתק של החברה הישראלית אל התחדשות יהודית שתאחד במקום להפריד, שתחבר במקום לנכר, ושתסביר פנים לכל אדם."

הרבה דקלה דרוקמן

מלווה רוחנית ורבה בקרן תל"י

"אני שמחה להיות חלק מהתנועה המסורתית, בה נשים בתפקידי הנהגה ורבנות הן בגדר "חזון נפרץ". אני חבה זאת לנשים רבות שפרצו את הדרך לפני, ומקווה להוות השראה לנשים מכל הזרמים ולחזק את אמונתן שאין דבר העומד בפני הרצון. יש בי אמונה ביכולתנו ליצור חברה בישראל בה חוגגים את מגוון הדעות והדרכים להתחבר לתורה וליהדות. חברה סובלנית ומכילה, בה שוני בין בני אדם לא מונע מהם לחיות זה לצד זה, לכבד זה את זו וליצור שיתופי פעולה."

הרב גוסטבו גרינצוויג

"ב-1994 התקבלתי לקהילת “עמיתי” ברעננה כשעוד הייתה בחיתוליה. קבוצה של עולים חדשים מדרום אמריקה שחיפשה דרך לקיים גם בארץ את הקהילה הפלורליסטית השוויונית שהכירו מארצות מוצאם. הקהילה שימשה מסגרת חיונית לאותם עולים חדשים שזה עתה הגיעו ארצה ועזרה להם להיטמע בחברה הישראלית. בשנת 2012 נוסדה באופן רשמי הקהילה המסורתית ברעננה “עמיתי” ומאז חזון חבריה הוא לבנות מרכז מסורתי ברעננה. כמו כן, אנחנו פועלים לפתוח את הקהילה המסורתית לאנשי רעננה והסביבה, ושואפים להיות בית למשפחות שהיום אין להן מסגרת יהודית- ישראלית מתאימה."

הרבה אנבל הרציגר-טנצר

"היום אני רואה את ייעודי הרבני ב”ליווי רוחני” של מי שמתמודדים עם מחלות מסכנות-חיים, מחלות כרוניות, אתגרי-הזקנה ובני משפחתם. לדעתי אחד התפקידים של “מלווה רוחני” הוא לחפש יחד עם המטופל את מקורות החוסן הנפשי שלו, הדברים שמעניקים לו הנאה ומשמעות ולעזור לו להעצים תכונות ותובנות אלו. המלווה הרוחני יכול להפוך את המוות ואת התהליך שקודם לו לחלק בלתי נפרד ממעגל החיים. תקוותי היא שאוכל להיות עם כל אדם “באשר הוא” ללא הבדלי מגדר, השתייכות דתית או אידיאולוגית."

הרב ישראל סרוק

"החברה הישראלית הינה חברה מרובת תרבויות והיא שסועה בין גישות וזרמים שונים ביהדות. לדעתי לתנועה המסורתית מסר דתי וחברתי היכול לגשר בין הקטבים ולהציע דרך של חיים יהודיים וציוניים, המשלבים שמירה על מסורת בת אלפי שנים בד בבד עם קיום אורח חיים מודרני. בכך נוכל להעניק מענה לדור הצעיר המחפש דרך לשלב יהדות מתונה, רציונלית ומעניינת עם חיים עכשוויים בישראל."

הרבה חגית שרייבום דותן

"לאורך כל חיי, היהדות והאמונה באל היו ברקע של כל למידה ועשייה. לאחר לימודים בתחומים שונים ובמוסדות מגוונים, לאחר שהקמתי משפחה ולאחר שנים בהן פעלתי למען הקהילה בה חייתי, חיפשתי בית מדרש שבו אוכל ללמוד את כל רוחב היריעה של מקצועות היהדות על מנת שארגיש שאני בת-בית בתרבות שלי. חיפשתי בית מדרש בו הלימוד יהיה לרוחב ולעומק, בתרבות היהודית, באמונה היהודית ובסיפורו של העם היהודי. בית מדרש בו ניתן להשמיע כל דעה וכל מחשבה. בית מדרש שניתן ללמוד ולהתפתח בו לאורך שנים. חיפשתי בית מדרש שיקבל אותי כפי שאני – אישה, דתייה, אמא, בעלת חשיבה עצמאית וללא ידיעות מספקות. מכון שכטר ובתוכו בית המדרש לרבנים ענה על ציפיותיי. בזכות הלימוד אוכל להביא לידי ביטוי את עומקה, חכמתה ויופייה של היהדות במגוון תחומים: בלימוד, בכתיבה ובבניית חיים קהילתיים. בכל עשייה יהודית שאעשה מכאן ואילך, למכון שכטר, למוריו, לאנשי הצוות ולתומכיו יהיו זכויות רבות."

הרב ארני בן דור

"אני רואה בלימודיי ובהסמכתי לרב בבית המדרש לרבנים ע”ש שכטר סגירת מעגל ושליחות אישית. את תפקידי בקהילה אני ממלא מאז עזיבתו של הרב הקבוע הקודם. בשנים האחרונות הקהילה שלנו קטנה, אולם היקף הפעילות שלנו עם הציבור בשכונה, גדל. כחבר קהילה, ראיתי צורך וחשיבות רבה ברב קהילה קבוע, אשר יחזק את הקהילה ויסמל המשכיות וקיום, ישמור על ערכי הפלורליזם, הפתיחות והשוויון עם אווירה חמה, כדי שאנשים יחליטו להישאר ולא לעזוב."

ראובן סטמוב

רב הקהילה המסורתית באוקראינה

אבן דוד מיכאל
טובול דוד
לוי לירון
הרב דב (דובי) חיון

מנהל תוכניות במדרשת שכטר, רב הקהילה המסורתית מוריה בחיפה, חבר מועצת העיר חיפה

מיכל שוורץ
אנדי יואב
סיידוף יונתן
קליין רוני
רואן בקר חיה
רובין יהודית
שניר גלי
אלעד-אפלבאום תמר
סבאג- ישראל חגית
שלזינגר מישל
בן משה שרה
שרון אבינעם
איילון אורי
לב עידית
לוי ליונל
קוגן מיכאל
רודניק יונתן
שינסקי פלוריאן
גרץ צביקה
הרב אבי נוביס־דויטש

דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר

טפיירו קרלוס
שרל פוקס פול
אלרם יהודה
מלמד שרון
עזרא אנדי
אדרברג גיזה
ארברמן פול
חזני מוריה
קריימן קלאודיה
יקר-צויבל ג'ודי
רפי קסימוב
אלמו יפת
דאלזס ישעיה
וולפין אלישע
יונין ברוך
לנדאו צבי
קובסן מיכאל
שוורץ מיכאל
שלזינגר ברי
פלד (שרשבסקי) אביגיל
פלן מאט
ברמן ג'ואל
הרב דיאנה וילה

רכזת תוכניות משל″י ותורה לשמה ומרצה לתלמוד והלכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר

זכרוב שלמה
ישראל שירה
ריבקין מיכאל
ירדן אופיר
נוביס דויטש נורית
בלום אנדי
זיסקינד- גולדברג מוניק ז"ל
רודמן פרץ
טורפוסמן רחל
יגר ענבל
כהן אהוד
קליין-פרנקה אלכסנדרה
ברקוביץ מרים
רזניק ראובן
דוד דבורה
רוטקוביץ תרצה
לוין איימי
מישל אילן
פיטקובסקי מנחם
פיקהולץ יחיאל
קולברג תמר
נבות ענת
רוזנטל קרול
ברגר צבי
צ'לנוב (שטייר) לילך
יוסי טרנר

מרצה למחשבת ישראל במכון שכטר למדעי היהדות

לואיס שמואל
נח הנרי
ורמן ישראל
ויס-גולדמן רוחמה
שפיצר עדה
אלבז רפי
לזר דוד
סטסין ולרי
ברנדס יוכי
וולף איזידורו
זהבי משה
לנרד פיטר
יאיר פז

מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל במכון שכטר למדעי היהדות

בורנשטיין ארי
פניני יוסף
פרידמן רפי
לוי יואב
אלכסנדר אבן חן

מרצה למחשבת ישראל במכון שכטר למדעי היהדות

רוברטו ארביב

רב הקהילה המסורתית בנווה צדק ומנהל תוכניות חינוכית במרכז נווה שכטר

גריינמן יחיאל
דוד פרנקל

מרצה למקרא במכון שכטר למדעי היהדות

ריבון קריגר
איתן שיקלי

מנכ"ל קרן תל"י (תגבור לימודי יהדות)

גבעון אהוד
לוי יוסי
וינר חיים
קצין יעקב
עמיר יהוידע
יונתן פיין
אהוד בנדל
דוד לוין
שלמה פוקס
שמואל שיש
אירנה גריצבסקיה

רב הקהילה החדשה של רמת אביב ומנחה בקולות

עידית מבורך שאג

רכזת הפעילות במכון הדר ישראל וחברת ועד מנהל בבית המדרש "ערבות"

רענן מלק

מחנך, מנחה ומוביל דיאלוג בין־דתי בצפון הארץ

ירדן ראבר

רב הקהילה המסורתית בלימה, פרו

מתן שטיין

עורך, מתרגם ומורה ללשונות יהודיות

הרב מתן שטיין נולד בירושלים, גדל בעפרה במשפחה דתית לאומית וכיום מתגורר בלוד. מבית הוריו ינק תורה ומצוות, אהבת הארץ ואהבת ישראל, תשוקה לידע ולחוכמה, פתיחות אל העולם הגדול ורצון להיות חלק ממנו מתוך שמירת זהות יהודית-דתית חזקה וגאה, משמעותית ובלתי מתפשרת. הוא בוגר תואר שני במכון שכטר למדעי היהדות ומשמש עורך, מתרגם ומורה מנוסה ללשונות יהודיות ולתרבות הלאדינו ולשפתה. הוא אשר לימד ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו, בוועד עדת הספרדים, במתנ"סים ובמרכזי השכלה למבוגרים ברחבי הארץ ופרסם כתב עת מקוון בלאדינו. "אני מתפלל שאמשיך לשלב חיי תורה עם חיי הרוח הכלל-אנושיים," הוא אומר, "שכן אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וזאת התורה שאני מבקש להביא לעולם".

דוד אריאס

רב הקהילה המסורתית "מוריה" בחיפה

הרב דוד אריאס נולד למשפחה מסורתית בצ׳ילה, חונך בבית ספר יהודי, וגדל בין שתי הקהילות המסורתיות הגדולות בסנטיאגו. מגיל צעיר התחיל להשתתף בפעילויות של הקהילה ושל בית הכנסת, והיה פעיל מאוד בתנועת הנוער. במשך שנים רבות עבד במסגרות שונות של תנועות נוער של היהדות המסורתית והחל מחודש אוגוסט 2019 הוא משרת בתור רב הקהילה המסורתית "מוריה" בחיפה שהובלה עד לא מזמן בידי הרב דובי חיון. "החלטתי להיות רב כדי לעזור לאנשים להתקרב ליהדות ולהחזיק אותה בידיים שלהם. אני רוצה להיות רב כדי שלאנשים לא יהיה צורך ברבנים כדי להיות יהודים. לפעמים תפקיד הרב הוא להיות מן ״מתווך״, אבל אני רואה את הדברים אחרת, אני רוצה להיות בתפקיד המארח ולפתוח את הדלתות כדי שאנשים יקבלו אחריות על היהדות שלהם".

יוסף ברוך פרומר

מקים מניין ספרדי שיוויוני בתל אביב

הרב יוסף ברוך פרומר נולד וגדל בחיפה במשפחה בעלת שורשים יווניים. בצבא שירת כמפקד טנק, למד מדעי המחשב, פילוסופיה ומנהל עסקים והקים חברת הייטק שאותה ניהל כעשור. בקיץ 2011 היה ממובילי המחאה החברתית בחיפה ובצפון שבה פעלו יחד יהודים וערבים. ב־ 2012 השתתף בכנס "שיח" על גדות הכנרת שבו השתתפו תלמידי רבנות ואקטיביסטים יהודים מהארץ ומחו"ל, ושם הבין שהאקטיביזם שלו נשען על זהותו היהודית. כיום הוא גר בתל אביב ובימים אלו הוא מקים בעיר מניין ספרדי שוויוני. "ישראל צמאה לנחמה ולתיקון." הוא אומר, "יש בכוחנו להציע לישראל תיקון רוחני עמוק הנסמך על מסורת ארוכת שנים של דאגה כנה וממשית לעני ולאחר, והרבה אהבת אדם וצניעות. אלה בעיניי הערכים ההופכים את התנועה המסורתית לרלוונטית עבור ישראל 2019".

נאוה ב. מאירסדורף

מובילה קהילה יהודית שוויונית בעין כרם

בת 32, תושבת עין כרם בירושלים. נשואה לרב ירח מאירסדורף ואם לילד.
נאוה גדלה בפתח תקווה במשפחה חרדית לאומית. בוגרת תואר ראשון בתיאטרון ממכללת אמונה ואף למדה בUCLA. למדה לתואר שני בתוכנית משל"י - מובילי שינוי להתחדשות יהודית במכון שכטר למדעי היהדות.
כיום מלמדת בתוכנית נתיב של מערך הגיור ומלווה מתגיירים בהליך הגיור.
בשנת 2018 הקימה יחד עם בן זוגה, הרב ירח מאירסדורף, קהילה יהודית שוויונית בעין כרם.
בזמן שהתגוררה בארצות הברית היא גילתה את היהדות הליברלית. מצד אחד, הרגישה שהיא רוצה לגור בארץ, כאן זה הבית שלה. אולם מאידך, לא הרגישה שיש לה, כאישה, מקום משמעותי בעולם היהודי. כשחזרה לארץ חיפשה את הדרך הנכונה להשתלב בעולם היהודי וכך הגיעה למכון שכטר והחליטה לעשות הסמכה לרבנות.
נאוה רואה את עצמה כמובילת קבוצות ושמה לעצמה למטרה להיות נוכחת במרחבים בהם היא יכולה להשפיע ולעזור.
החזון שלה לחברה זו תפילה למציאת האלוהות והקדושה.

דני וינינגר

רב תוכנית "כיוונים" בסוכנות היהודית

כבן למשפחה קונסרבטיבית ציונית מWhite Plains בניו יורק, עסק מאז ומתמיד בעבודה קהילתית. הוא התמחה בבתי כנסת שונים (בין השאר בWashington DC), עבד כמדריך במכון הרטמן, ובהמשך שימש כראש בית המדרש בתוכנית הקדם צבאית של המכון.
עלה לישראל לפני כעשור.
ללימודי הרבנות הגיע בעקבות אחיו, המשמש כרב במינסוטה.
הוא עשה קורס נתיב כעולה חדש והתחבר עוד ועוד ליהדות והעמיק בתחום. אחרי צבא למד בבית פרת' והרגיש שזו הדרך להשתלב בחברה הישראלית .הדרך נכונה מבחינתו ללמוד ולהעמיק ביהדות זה אך ורק בשמחה ואהבה.
מאחל לעצמו ולחברה להיות סבלניים יותר, להפסיק למהר. הוא מאמין שהדברים הטובים מגיעים בזמנם, ושהכי חשוב להוקיר תודה.
הוא רואה את עצמו ככבאי. מה הכוונה? אדמו"ר גדול שחי בפולין ונספה בשואה אמר שעבודה קהילתית זה להיות כבאים. כל כבאי משתמש בטכניקה אחרת אבל כולם רוצים אותו דבר וזה לעזור ולהציל את האנשים סביבו. כבאי הוא גיבור ואמיץ וממוקד במטרה גם כשהכל סביב עולה באש. כך גם בעבודה קהילתית- קודם נכבה את השריפות ואז יחד, בצוות, נעלה ונתקדם.

אמירית רוזן

רבת קהילת "מורשת אברהם" בשכונת ארמון הנציב בירושלים.

אמירית עלתה לישראל מאירלנד בהיותה בת 3. אביה שימש כרב הראשי של אירלנד. היא גדלה בבית אורתודוקסי מודרני, דתי-לאומי, בו עסקו רבות (בעיקר אביה) בהידברות בין דתית. אחרי התיכון למדה במדרשת עין הנציב, התגייסה ושירתה כמורה חיילת. למדה רכיבת סוסים טיפולית ועסקה בכך מספר שנים, אבל תמיד התגעגעה לעולם הרוחני ולעיסוק בו.
תמיד ידעה שהעולם הדתי היהודי זה הבית והעוגן שלה, המעיינות מהם היא צומחת ונותנת. למדה במכון ערבה ללימודי סביבה יחד עם אמריקאים וערבים, מה שהתאים לתפיסתה של שילוב טבע אדמה וסביבה עם צדק חברתי ותיקון עולם במרחב של רוח ותורה.
בן זוגה, הרב דוד גודמן, למד והוסמך בבית המדרש הראל, בית מדרש אורתודוקסי שוויוני לרבנות.
כיום, יחד עם בן זוגה משמשים כרבנים של קהילת מורשת אברהם במזרח תלפיות. הם הציעו את עצמם כ-"עסקת חבילה", רבנות זוגית, והתקבלו לבסוף . רואה במודל הרבנות הזוגי מודל חדש גם של רבנות וגם של זוגיות, אם בקבלה ניסו לומר שהאלוהות בנויה ממעגלים וספירות שונות, כך לדעתה גם ברבנות, יש כוח מיוחד שהוא בזוג ומשנה תפיסה גם לגביי מגדריות בזוגיות וגם בקשר לתפקיד הרבני שמשנה את פניו כשאישה נכנסת לתוכו.

איתן קרול

מייסד ומוביל את הבית היהודי בגדישתא, קהילה חדשה בשכונת עזרא בתל אביב

איתן הוא בן 48, תושב שכונת עזרא בתל אביב ואב יחידאי לילד בן 5.
איתן גדל בבית חילוני והחל להתקרב לדת בגיל 13. אולם השיח הדתי היחיד שנפגש עמו היה אורתודוקסי. מאחר ולא הרגיש שייך, החל להתרחק שוב אט אט מהדת. לאחר הצבא הדריך במחנה קיץ בארה"ב, שם נפגש לראשונה עם היהדות הליברלית, ועם שובו לישראל הצטרף לקהילת בית דניאל בתל אביב.
לאחר סיום לימודיו לתואר שני בהתפתחות הילד, עבד כמורה, יועץ בית ספר ומורה לריקודים בגני ילדים.
לפני 7 שנים חלומו להביא ילד בפונדקאות החל לרקום עור וגידים. הוא חשב על העולם בו יגדל בנו והבין שהוא שואף עבורו שיחיה חיים יהודיים אבל יחד עם זאת חיים שוויוניים וליברליים, חיים עם מקום לכולם, כולל נשים וכולל להט"בים. הקונפליקט בין היותו הומוסקסואל מחד, והיותו אדם המחובר לדת ולהלכה מאידך, הוביל אותו אל היהדות הקונסרבטיבית.
הוא גר בשכונה קשת יום של עולי מדינות אסלאמיות, דתיים ספרדיים מסורתיים; שכונה נטולת ליברליזם. הוא הבין שדווקא כאן, בשכונה הזאת, יש לו שליחות למלא. כך החליט ללמוד רבנות ובמקביל פתח את ביתו לתושבים, לכל מי שרוצה לחגוג חגים ושבתות ולימודי תלמוד. התנאי היחידי להיכנס ל'בית בגדישתא' (כך מכונה ביתו בשכונה) הוא שמקבלים את כולם. הבית הפך למקום מחבק את אלו שהדת מדירה אותם: משפחות גאות, אימהות יחידניות וחד הוריות, אנשים ללא משפחה.
איתן מאמין שהמסע שלו הוא ההוכחה שכל אדם יכול להגשים את חלומותיו.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.