גילו ברעדה – תוסף לחגי תשרי 2024
באחד ממכתביו ליהודי הגולה, כתב א"ד גורדון: "כאן הכל לנו ומשלנו: לנו התיקון ולנו המגרעת, לנו האור ולנו השכל, משלנו הגיל ומשלנו גם העינויים… כאן, בארץ ־ישראל, יהיו הייסורים מרים מכל מר, מרעילים ומשמימים – אך תמיד הם נושאים בחוּבם גם טעם וגם תכלית".
מה שהיה נכון לפני מאה שנה נכון גם היום: לייסורים, לתסכול הגדול לפעמים מנשוא, יש משמעות, משום שזהו המקום שבו אנחנו כותבים את סיפורנו שלנו כאומה.
יותר מזה – עולה בדעתי בימים הנוראים האלה, שעצם ההתעקשות להיות כאן ולבנות, להאמין בבלתי־אפשרי ולייצר ממנו מציאות, הוא ביטוי לתמצית האמונה והאתוס והקיום היהודי, משום שהוא למעשה פועַל יוצא של מושג התשובה.
תשובה היא הציר שסביבו נעים הימים האלה, והיא רעיון מהפכני. היא מאפשרת, ואפילו קוראת, למהפכה מחשבתית. תרבות שמאמינה בתשובה מאמינה ביכולת לייצר שינוי. העיקרון הזה, המסדיר את מערכת היחסים המפותלת והמתמשכת שלנו עם הקב"ה, מובא לידי קיצון במסורת היהודית, שבה אין סוף להזדמנויות לתיקון, ומה שמאפיין את שערי התשובה הוא שהם אינם ננעלים. בימים הנוראים נדחה המועד האחרון פעם אחר פעם, כך שיש עוד רגע לתקן: בראש השנה נגזר הדין, אבל הוא נחתם רק ביום הכיפורים, בקרשצ'נדו של מעמד נעילה דרמטי, ואז אנו מגלים שבעצם יש לנו עד הושענא רבה להשפיע, וממילא מיד לאחר מכן מתחדשת המחזוריות של ראשי חודשים, שגם הם זמן לכפרה, ובעצם כל יום הוא יום שניתן בו לעשות תשובה.
הרעיון הזה עומד בבסיסה של תקווה; בבסיסה של חירות. הוא מזמין אותנו לקחת אחריות ולהיות אנשים בוחרים, והוא מלמד אותנו שאף פעם לא מאוחר ושצריך לנסות שוב ושוב ושוב, וחשוב מכך – שכל ניסיון שכזה הוא בעל ערך בפני עצמו, ללא קשר לתוצאה.
קודמינו בנו, בייסורים מרים וגם רבי משמעות, בית לעם התשובה, עַם המהפכות, עַם האמונה בבלתי־אפשרי; וכעת הבית זקוק לתיקון. לו יהיו ימי התשובה האלה השראה וכוח לנפשנו התשושה להביט קדימה בגאווה על השדרה הרעיונית הזאת של העם העוצמתי שלנו, ולבנות את הקומה הבאה.
—
הפצע האיום שנפער בימים האלה אשתקד עודנו מדמם. סדוקי כוחות, אמון ואמונה, לא נוכל לעמוד בתפילה בכנות מבלי להדהד בתוכה את אשר על לבנו. באסופה זאת ישנם דברי הגות, כוונות וקטעי קריאה, סדורים לפי חגים, שאפשר לדון בהם מבעוד מועד או לשלבם בתפילות. רצוננו לסייע להנהגת הקהילות ולשליחי ושליחות הציבור לתכנן תפילה שמבטאת את תנועת הנפש הזאת, בעיקר סביב תפילות שעניינן שבריריות החיים וזעקה לישועה. מלבד זאת, נמצאות בסוף האסופה הצעות לסדרי הקפות בשמחת תורה, שמטרתן לְמַסגר ולהחזיק את הקושי המיוחד שנהיה בו ביום ההוא.
ויהיו נא אמרינו לרצון.
הרבה חיה רואן בקר,
דיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
גילו ברעדה – אסופת בקשות, תפילות והגיגים לימים הנוראים ולחגי תשרי, תשפ"ה בגירסת הדפסה
ליצירת קשר rabschool@schechter.ac.il
