פרשת תזריע: מפי הרב ד"ר מימי פייגלסון
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" "אישה כי תזריע וילדה זכר" היכולת, הצורך והאומץ לסלול שאלות חדשות בדרך לליל הסדר.
נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."
הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.
בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.
תפילות יום הכיפורים מלאות בתעוזה. כמובן הם גם מלאות בהכנעה. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", או וידויים שונים שמניחים שעשינו עבירות מא' ועד ת'. אבל הן גם מעוררות תעוזה.עוד לפני שממש נכנס החג, לפני השקיעה, אנחנו אומרים: "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה ".
יש חשבון בנק לנפש, יש חשבון בנק לנשמה, יש חשבון בנק של הלב. כמה מהחשבונות האלה אתם דואגים לעשות הפקדות אחראיות. אני רוצה להציע פרדיגמה של מה זה נקרא להפקיד הפקדות בבנקים האלה.
במדינות דמוקרטיות בנות זמננו, דחף הנקמה מניע את הפופוליזם שתופש מקום מרכזי בפוליטיקה. תופעת הפופוליזם מאפיינת משטרים דמוקטיים מאז ומעולם. הסטוריונים יוונים ורומאים תיארו היטב את כוחו של דחף הנקמה להטות מדינות ולהפיל משטר דמוקרטי.
כמה זה קשה בתקופה מקוטבת זו שאנחנו רואים כל הזמן את האחר להבין שיש לנו גם מה ללמוד מהאחר הזה. בפרשה שלנו, פרשת שלח לך, אנחנו בשיא האחר של סיפורי התורה. משה מחלק את השבטים ואומר שאני בוחר מרגל אחד מכל שבט לתור את ארץ ישראל. ויוצאים המרגלים, וכמו שאנחנו יודעים הם חוזרים אחד אחד עם אותה הבשורה
בית המדרש ע"ש שכטר גאה להודיע על בחירתה של הרבה חיה רואן בקר לכהן כדיקנית החדשה של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ותחל לכהן בתפקיד ב1 ביולי, 2023.
הרב יוסף ברוך, רב הקהילה המסורתית בעומר ובוגר בית המדרש, מתבונן בחילופי ההאשמות בין אהרון ומשה לאחר מעשה העגל, בפרשת כי תישא, ומחפש איך אדם מוצא נחמה ללא עגל זהב - אמיתי או מודרני.
מה חשוב בבניית המקדש? החומרים, התוצר הסופי, או שמא התהליך עצמו? הרב ארי חסיד מתבונן בבניית המשכן ומבקש להבין איך בונים מקדש בימינו?
האם התורה באמת מצווה אותנו לעקור עין למי שפגע בעין שלנו? הרב דיאנה וילה מצוות בית המדרש כותבת על הסמכות של חז"ל לפרש את התורה, ומה עלינו ללמוד מהציווי "עין תחת עין"?
עשרת הדיברות הן טקסט יסודי בעולם היהודי, אך האם מעמדן גבוה יותר משל מרכיבים אחרים בדת? האם יש לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת? יובל כץ, תלמיד תוכנית ההסמכה לרבנות, מעיין בפרשת יתרו וביחס במקורות לעשרת הדברות.
דמותה של מילכה מוזכרת כאשר רבקה מספרת מה מוצאה. כיצד השפיעה מילכה על נכדתה, רבקה? ומיהן המילכות שמלוות את חיינו שלנו? אדם ברמן, תלמיד רבנות בבית המדרש, מעיין בפרשת חיי שרה.
מהם הלקחים שאנו יכולים ללמוד מסיפור העקדה? האם יתכן שאדם יקריב את בנו בימנו אלו? רחמים (כלימו) תמם, מציע לנו איך להמנע ממעשה העקדה המודרני.
מה היחס בין שני ציוויי לך לך בהם מצווה אברהם בפרשתנו ומאוחר יותר בפרשת העקדה? האם עקירת אדם ממולדתו היא הכרח או משהו לשאוף אליו? הרב אבי נוביס-דויטש על פרשת לך לך.
לפי הנאמר בתורה, הסיבה שבגינה מופיע המבול הוא חמס. מה זה חמס? כיצד נמנעים מחמס בימינו ומונעים את המבול הבא? הרב אבי נוביס דויטש מעיין בפרשת נח.
בפרשת פנחס אנו מוצאים ו"ו קטועה בספר התורה שאינה פוסלת את הספר. על מה היא מרמזת לנו? מעיין בלדינג-צידון בעיון מיוחד בפרשה לימי בין המצרים.
המשכן מפורק ומורכב בכל נסיעה של בני ישראל במדבר. מה אנו למדים מטקסיות זו? כיצד מלווה אותנו הקב"ה במסע בחיינו? תיאו הוץ, תלמיד תוכנית הרבנות, מעיין בפרשת בהעלותך.
האם עלינו להבין את המצוות לפני שאנו מקיימים אותן? או שמא עלינו להכריז כאבותינו נעשה ונשמע? יצחק הוץ, תלמיד הרבנות מעיין בפרשת השבוע, ובוחן את הסתירה בין תשובתם המפורסמת של בני ישראל במעמד הר סיני לפרשה.
בפרשות אחרי מות קדושים אנו מצווים על ידי השם להיות קדושים. איתן קרול מעיין במשמעות ובאחריות המתלווה לציווי להיות קדושים.
מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות? דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות מזמין אותנו למהלך מרתק בין יום הזכרון, יום העצמאות ופרשת שמיני.
בפסח אנו הופכים ללילה אחד לאדונים וגבירות. אך בה בעת שאנו מרגישים את החירות עלינו ללמוד לחלוק אותה עם שותפינו. הרב אבי משוחח על חירות ובחירות.
איך ממשיכה התורה רגע אחרי שהאל נכנס אל משכנו החדש? עבודת הקורבנות נראית טכנית, אך מלמדת אותנו על החשיבות להתמיד, גם אחרי שחשבנו שהגענו אל היעד. אדם ברמן, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מסתכל על המעבר בין החומשים בעין רעננה.
פרשות ויקהל-פקודי מציעות שידור חוזר כמעט מושלם של הפרשות הקודמות. מה אנו למדים מחזרתיות כזו על המסורת היהודית? יצחק,תלמיד הרבנות מעיין בפרשה.
איך מגייסים משאבים בתורה? דויד פרלמן פארן מציג את המודלים השונים ובוחן מה ניתן ללמוד מההבדלים בין התרומה למשכן, למחצית השקל ולבניית עגל הזהב.
עגל הזהב נוצר בשעת משבר בו העם מחכה למשה שלא יורד מהר סיני. אלו לקחים ניתן ללמוד מהמשבר לימי הקורונה? הרב אבי נוביס דוישט מתבונן בפרשת כי תשא
האם הבגד הוא שעושה את האדם או התוכן שהאדם יוצק לתפקיד בשעה שהוא לובש את הבגד? נאוה ב. מאירסדורף מזמינה אותנו לעיון בפרשת בגדי הכהונה, ועל האחריות שמוטלת על הלובש אותם.
י"ג באדר נקבע לדורות כיום צום. אולם, הסיבה לצום המוכרת לנו, צומה של אסתר המלכה, אינו מסתדר עם התאריך. הרבה חיה רואן בקר, מצוות בית המדרש מעיינת בהיסטוריה ובסיבות לתענית.
הרב עודד פלס הוסמך לרבנות ביום י"א באדר תשפ"א (24.02.2021) בבית המדרש לרבנים על שם שכטר. בנאומו הרב עודד משתף אותנו במסעו הייחודי בדרך לרבנות
עם ישראל מתוארים במדרש כאומה ששלום העולמים דר בתוכה. לקראת יום העגונה, הרב דיאנה וילה לומדת מהמדרש בפרשת תרומה, ומבקשת מאיתנו להאיר פנים לעגונות ולסייע לשחררן על מנת שהשלום ישכון גם על בני הזוג המבקשים לסיים פרק זה בחייהם בכבוד הדדי ובשלום.
לאורך ההיסטוריה העולם ניסה להתמודד עם שאלת העבדות בדרכים שונות על מנת ליצור בן חורין אמיתי. יהודה שוורץ, תלמיד הרבנות מעיין בשאלת העבדות בפרשה ובהיסטוריה, ומנסה להבין מיהו בן חורין אמיתי ואיזה מנגנון חברתי מאפשר זאת.
רגע לפני מעמד הר סיני, מתבקשים בני ישראל לעצור בתחתית ההר. מה בין העצירה הזו, לסגר השלישי, ואיך לומדים לעצור ולשמור על הגבולות? דני וינינגר, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש מבקש ללמוד לימינו מפרשת יתרו.
הספק המחלחל באדם הוא נחלת כולם. אנו מתרפקים על העבר וחוששים מהשינוי שמביא העתיד. שרינה חן, תלמידת תוכנית הרבנות מתבוננת בספקנות של בני ישראל, המשתקפת בפרשה ובהתמודדות מול עמלק בסופה.
כמו בספורים אחרים בתורה, הצעיר נבחר לשליחות על פני הבכור. מה ניתן ללמוד מהאופן שבה התורה מתייחסת ליחסים בין האחים?יהודה שוורץ, תלמיד בית המדרש לרבנים, מעיין בפרשת וארא ומוצא תיקון לסיפורי אחים אחרים בתורה.
המגפה שכבר איתנו חודשים רבים מהווה אירוע משנה חיים לרבים מאיתנו. היא נפלה עלינו כמו משום מקום וקשה לדעת לאן היא תקח אותנו. משה זכה מפני שהסתיר את פניו ונמנע מלהביט מפני היראה לכבוד הקדוש ברוך הוא, נקווה שאף אנחנו נזכה בזכות הכבוד שאנחנו מראים לכל בני האדם בכך שאנו מסתירים את פנינו מהם במסכה ומביטים בחלקם רק דרך מסך מפני היראה לחיי בני אדם.
לעת זקנתו, יעקב הופך להיות "איש אמת". באמירתה לבניו יאפשר גם להם לצמוח. רמי תמם, תלמיד רבנות, מזמין אותנו ללוות את יעקב ברגעיו האחרונים.
יוסף עובר בפרשה הזו שינוי, מהאח הנראה כמחפש נקמה, ליוסף הצדיק, ועל מנת להישאר צדיק נדרש מאמץ יומיומי. יצחק הוץ, תלמיד רבנות, מעיין בפרשת השבוע ומבקש ללמוד מיוסף איך להביט קדימה ולהניח לעבר.
הסיפור של יוסף בבית האסורים הוא סיפור של ציפיה לצאת מאפלה לאורה. דווקא כשהאורות בחנוכיה דולקים כולם, זו התזכורת הגדולה מכולם לתקווה. דני וייננגר, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מזמין אותנו להנות מנקודות האור.
פרשת וישב והפרשה אחריה, מקץ, שזורות בחלומותיהם של אנשים. על מה חולמים האנשים? אדם ברמן, תלמיד בתוכנית הרבנות בבית המדרש מעיין בחלומות בתורה.
דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות, מזמין אותנו להתבונן בהכנות של יעקב לקראת החזרה שלו ושל משפחתו לבית אל, המקום שממנו החל את מסעו.
גילוי אלהים בחלום יעקב, מול אברהם, המבין כי אלוהים קיים מהתבוננות בעולם, מציבים לנו שני מודלים של אמונה. הרבה חיה רואן בקר מעיינת בפרשת ויצא
נאווה, תלמידת תוכנית הרבנות, מעיינת בפרשת השבוע ובוחרת ללמוד מהי גבורה מיצחק: לא פעם נדמה לנו שרק אנחנו יודעים מה הדרך הנכונה, לפעמים היא יכולה לכלול גם שינויים מרחיקי לכת. מיצחק נוכל ללמוד השבת שאפשר להיות גיבור או גיבורה, גם בדרך שקטה יותר. מנהיגות היא לא בהכרח קריאה חזקה. לפעמים הגבורה האמיתית בנקודות של כח היא ללמוד מאחרים, היא לכבוש את ״היצר״. להקשיב, ללמוד, ולשמוח בכך.
פרשת חיי שרה עוסקת בחיים שאחרי מותה של שרה ובהתמודדות עם האבדן והאופן שבו מנסים הנשארים למלא את החלל באהבה. יובל כץ-ויפינג, תלמיד תוכנית הרבנות המתגורר באוסטריה, מזמין אתכם לעיון בפרשה.
בין אם במשתה גדול או פשוט בכוס מים קטנה, כל מעשה טוב נחשב, כל מחווה קטנה משנה את החיים. יצחק הוץ, תלמיד בית המדרש מעיין בפרשת השבוע ובהכנסת האורחים של אברהם אבינו, בתקופה שבה האורחים פחות מגיעים אלינו הביתה.
כדי להמשיך בדרכו של אברהם אבינו, צריך להיות מוכנים לעזוב את מה שמוכר לנו וללכת אל הלא-נודע, כשנקבל את הקריאה מאלוהים. רק במסע, נגלה מה אלוהים מייעד לנו בחיים האלו. תלמידת תוכנית הרבנות, מעיין בלדינג צידון קוראת בפרשת השבוע, פרשת לך לך.
המניין השוויוני בעין כרם מורכב מזוגות צעירים ובוגרים, רווקות ורווקים ומשפחות עם ילדים, ומה שמאחד אותם זה האהבה למסורת היהודית, לתפילות, לשירה ולרוחניות. אבל איך משמרים את כל החוויה המאחדת הזו במציאות של קורונה? תלמידת תוכנית הרבנות, נאוה ב. מאירסדורף, ממייסדות המניין השוויוני בעין כרם, משתפת בחווית חגי תשרי בכרם.
פרשת נח מחזיקה בתוכה שני סיפורים שכבר בגן הילדים זוכים ילדי ישראל להיפגש עימם סיפור המבול וסיפור מגדל בבל , סיפורים דומים להם נמצאים גם בתרבויות אחרות , אבל הצמדתם יחד ובניית דמותו של אברהם בסוף הפרשה מספרות סיפור נוסף. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש ע"ש שכטר, מזמין אתכם לעיון מחודש בפרשת נח.
בתקופה שבה אנו דנים שוב ושוב בקיצוץ המצוות של הזמן, ובימים בהם הזמן מאבד משמעות, פרח הרבנות, רמי תמם, חוזר לרש"י הראשון על התורה, לחפש משמעויות חדשות-ישנות.
יום הכיפורים עומד בפתח, אבל נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת בית המדרש בתוכנית הרבנות, כבר חושבת על השעות האחרונות של הצום, ומזמינה אותנו יחד איתה בסיפור יונה.
כאשר אנו ניצבים רגע לפני סגר מלא, עם מתווה תפילות לא ברור, דיקן בית המדרש לרבנים, הרב אבי נוביס דויטש, עם שורת הנחיות והצעות לתפילות יום הכיפורים בעידן של קורונה ובידוד חברתי. גמר חתימה טובה לכל עם ישראל.
פרשת כי תבוא מגיעה השנה בראשית שנת הלימודים, ומביאה אותנו לתהות על הקשר בין הביכורים לבין ליווי הילדים למסגרות החינוך. ד"ר גילה וכמן מעיינת בפרשה.
פרח הרבנות, רחמים (רמי) תמם, מדבר על ה"עקב" שלו, בפרשת השבוע:
התנועה הנדרשת מעם ישראל היא עקבית, עקב בצד אגודל, עקב בקרקע, יציב, החותר להמשך התנועה אלפי שנים, להתקדמות, להפצת הבשורה, כל יום מחדש. זו בעצם מהות קיומנו, ושליחותנו.
תשעה באב הוא הזדמנות לתקן את החורבן באמצעות התבוננות על העם, על החברה, על ההנהגה וכמובן כל אחד על עצמו. נאוה ב. מאירסדורף מזמינה אותנו לבנות עולם באהבת חינם
האם המילים שיוצאות מפינו הן באחריותנו האישית, או שמא לקהילה יש ערבות הדדית על האמירות של חבריה? אדם ברמן,תלמיד רבנות,מזמין אותנו ללימוד משותף על פרשת השבוע.
סיפורן של האחיות לבית צלפחד הביא את נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת רבנות בבית המדרש לחשוב לא רק על הזכויות המגיעות לאשה, אלא גם לשים לב אל אופן הפניה בשפה.
בין פי האתון שנבראה בערב שבת בין השמשות, לאביר שחור ואביר לבן הניצבים זה מול זה בלי בכלל לדעת על כך, רמי תמם, פרח רבנות, מזמין אתכם ללימוד על פרשת בלק.
איתן קרול, תלמיד רבנות בבית המדרש, מבקש מאיתנו לזכור שכאשר אנחנו קוראים את פרשת קורח, נלמד כיצד לפקפק בעצמנו פחות ולהאמין בכך שאנו ראויים למעמד בו אנו נמצאים.
פרשת שלח עוסקת שוב ושוב ברצף של סליחה, מחילה וכפרה. לעם ישראל נסלח בעקבות חטא המרגלים, אך לא נמחל, ודור החטא לא נכנס לארץ. אולם, הם זכאים לכפרה - בניהם יכנסו לארץ. בסופה של הפרשה טמונה נחמה גדולה, בפרשת הציצית, אשר תזכיר לנו את מצוות ה' כדי שלא נחטא. ובסופו של דבר אנו זוכים לכפרה - הציצית קושרת אותנו לקב"ה שהוציאנו ממצרים ומבטיח שנשאר "אני ה' אלהיכם". לאה אפשתין-שטיינמיץ על פרשת ציצית.
מתוך רצף הסיפורים המובאים בפרשת בהעלותך, מבקש דויד פרלמן-פארן להציע את מנהיגותו של משה כקו המחבר בין האירועים, ואת הקשר למנורה המופיעה בראשית הפרשה.
תלמידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מזמינים אתכם ללימוד שבועות. כאן תוכלו למצוא רעיונות כיצד לחגוג את שבועות כקהילה ביחד ולחוד, וכן דפי מקורות ללימוד עצמי לשבועות על פי נושאים.
היהדות שלנו כמו הסיפור הישראלי שלנו, חסרים אם אנו מותירים מאחור חלק מן הקהילה, אם איננו משכילים לבנות את הפסיפס שנותן לצבע ולגוון של כל מרכיב בקהילה להיות חלק מן הסיפור. הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מתכונן לקראת מתן תורה.
תלמידת תוכנית הרבנות, לאה אפשטיין-שטיינמץ מבקשת ללמוד מפרשיות בהר-בחוקותיי, על האופן בו אנו מצווים להתייחס לסובב אותנו, וכיצד יחס זה משפיע על ערכנו שלנו.
בפרשת אמור, אנו מוצאים בפעם השניה בתורה את העיסוק של מידה כנגד מידה. חז"ל עשו שמיניות באוויר כדי להראות שאין מדובר במידה כנגד מידה ממש. נאוה ב. מאירסדורף, תלמידת רבנות בבית המדרש מבקשת מאיתנו ללמוד מכאן לקבל באהבה את השוני שבין אדם לאדם.
דווקא בימים אלו כדאי לחפש באחר את הפגמים שלנו, ומבלי להוציא לשון הרע, ללכת רגע מחוץ למחנה, לתקן את עצמנו,ולשוב טובים יותר. רמי תמם, תלמיד רבנות בבית המדרש, מציע ללמוד מדיני המצורע.
הגבלת אפשרויות גורמת לנוחות והגנה מסוימות. אי אפשר להיכשל כשאין במה לטעות. לכן נוצרת הזדמנות לאפס התנהגות בזהירות ובכוונה. בזמן שאנחנו בפנים אנו יכולים להתבונן ולהחליט לאילו מקומות לא נרצה לחזור, גם כשנוכל. תלמיד תוכנית הרבנות, אדם ברמן, מבקש ללמוד מפרשת שמיני על אופטימיות ועל כוונה לעתיד לבוא.
בתקופה זו שבין אלכוג'ל לנייר כסף, מציע לנו אדם ברמן לעיין בפרשת צו וללמוד להידבק בדברים הנכונים, כמו החיוך והחוסן והאופטימיות, ולהימנע מהמזיק.
ה' קורא אל משה מתוך אוהל מועד. אמירית רוזן מציעה לנו קוראת במדרש על ראשית ספר ויקרא, כי דווקא בימי הבידוד, לאפשר וירטואלית לחלק מהחוץ להיכנס אלינו הביתה.
אנו חיים בתקופה מרתקת שבה אנו לומדים על ההישגים המדהימים של הטכנולוגיה המאפשרת לנו לא רק לעבוד מהבית, אלא גם לחוות תרבות פנאי מפותחת באמצעות הרשת ולהעסיק את בני המשפחה שספונים בבית איתנו.זוהי ההזדמנות של כולנו להיות קהילתיים יותר וקשובים יותר ולא פחות מכך ללמוד, לשוחח על דאגותינו עם אחרים, ולהיעזר באחרים כדי לא להיות עסוקים כל הזמן רק באתגרים שלנו. הרב אבי נוביס-דויטש מהרהר על ההשלכות הטכנולוגיות והקהילתיות של מגיפת הקורונה.
בימים בהם ניקיון הידים עומד בראש מעייננו, פרשת ויקהל-פקודי מחזירה אותנו אל הכיור חומרי הבניה ומקורות ההשראה של יצירתו. רמי תמם מבקש לשוב אל החכמה הפשוטה של נטילת הידים.
המלחמה האישית בעמלק ששוכן בתוך כל אחד מאיתנו, מעולם לא היתה יותר רלוונטית, טוען רחמים (רמי) תמם, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש. בימים של אובדן ערכים, של התבססות במלחמות אגו, פירוד וחולשה, נראה כי עמלק שוב מרים את ראשו. הרהורים בעקבות פורים.
רצוי לקרוא את המגילה בציבור, אבל מותר לקרוא את המגילה גם בבית. לפיכך, אם למישהו בבידוד יש מגילה כשרה, מותר לו או לה לקרוא את המגילה בבית. ומה קורה אם אין לו?
בשבוע שבו מציינים את יום המשפחה ולקראת סוף השבוע בו נקרא בתורה את פרשת תרומה, הרבה חיה רואן-בקר, מציעה לנו כמה קווי יסוד לבניית בית אותם לומדים מהפרשה.
איתן קרול, תלמיד בתוכנית לימודי הרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר, בוחן את הברית החותמת את פרשת משפטים ואת כל מעמד קבלת התורה. ברית זו הנתחמת בין בני ישראל לבין האלוהים מבטאת ברית להגנה בין אלוהים לבין עם ישראל ובין עם ישראל לבין האנשים המוחלשים בחברה.
יש הנוהגים לערוך סדר ט"ו בשבט, ובו דברי תורה בשבחה של ארץ ישראל ופירותיה. מקורות המנהג מיוחסים לחכמי צפת במאה השבע עשרה. אמירית רוזן, מבית המדרש לרבנות, ודוד גודמן מגישים הצעה לסדר ט"ו בשבט משלהם.
מתי בפעם האחרונה שמעתם מישהו שמספר את הסיפור שלכם בנוכחותכם? סיפור שאתם רגילים לספר על עצמכם? "סיפור מכונן", שבעזרתו אתם מעצבים את תפיסתכם העצמית? את חוויתכם הקיומית? סיפור שמסתובב לכם בראש כבר שנים רבות ללא שינוי ומענה? כיצד הסיפור שלכם נשמע כאשר אתם שומעים אותו "מבחוץ", בקולו של האחר, ולא "מבפנים" בקול הפנימי שלכם?
דוד אריאס נולד בצ'ילה למשפחה מסורתית והוא נכד לסבא וסבתא ניצולי שואה. לישראל עלה בינואר 2014 מתוך אמונה ביהדות ובציונות כאחד, ומתוך הבנה כי ניצול מלוא הפוטנציאל הגלום בו יכול היה להתאפשר רק בארץ. בשנת 2007 התנדב בקיבוץ קטורה במסגרת שנת הכשרה של תנועת הנוער "נוע״ם דרום אמריקה" ושם פגש את דיאנה, מי שתהיה אשתו לעתיד שעלתה לארץ מארגנטינה בסוף שנת 97 ואשר התנדבה בקיבוץ עם תנועת נוע"ם ישראל.
לאחר נאום פרידה ארוך שניתן לאורך כל ספר דברים ושפירט את מרכיבי הברית בין עם ישראל לה', מסיים משה את נאומו בפרשתנו. פרשת האזינו כתובה כמעט ככולה כשיר, והשימוש בטקסט שכתוב בשירה נועד לקשור את הברית לחוויה בלתי אמצעית.
באיזו מידה מתירה ההלכה לאדם עם צרכים מיוחדים להיספר למניין, לשמש כשליח/ת ציבור, לעלות לתורה או לקרוא בהפטרה או במגילה, לשמור מצוות (כגון לימוד תורה, קיום מצוות ועשיית מעשי צדקה), ולהוציא אחרים ידי חובת קיום מצווה. שומה עלינו לברר לפרטים את האפשרות להימנות עם קהל ישראל כבר-מצווה או כבת-מצווה ואת האפשרויות לציון המעמד בפומבי.
פרשת ראה נפתחת בשתי הדרכים המונחות לבחירה בפני עם ישראל • גם כיום לעם ישראל יש אפשרויות לבחירה, והן ממש לא מובנות מאליהן.
דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.
איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר על פרשת קורח מאת נאוה ב.מאירסדורף.
ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.
החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.
פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?
בראש חודש אדר ב' (וביום האישה הבינ"ל) הייתה נאוה בכותל. אירועי היום הותירו אותה כאובה ועל החוויה היא כותבת כאן.
אחד הנושאים שבהם עוסקת פרשת תצווה היא בגדי הכהונה שאותם לובשים הכוהנים בעת מילוי תפקידם. למעשה, בכל רגע נתון הבגדים שלנו הם מעין מסכה שמדגישה חלק מאישיותנו ושמצניעה חלקים אחרים. מהי המסכה שאותה בגדי הכהונה מבקשים לשרת?
בנובמבר 2014 נכחתי בהלווייתו של זידאן סייף, שוטר דרוזי מיאנוח שנהרג תוך כדי מאבק במחבלים שטבחו במתפללי בית הכנסת בטבח הקשה שאירע בהר נוף בירושלים.
נח היא פרשת בר המצווה שלי. כשעליתי לתורה בבית הכנסת הספרדי ברחוב ביאליק בהדר, איי אז בשנת 1988, ליווה אותי החכם חזן יעקב לוי.
הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על שני בריונים שגרו בשכונה של רבי מאיר ושגרמו לו צער, ולכן רבי מאיר ביקש בתפילתו שהם ימותו. אשתו ברוריה שמעה אותו מתפלל ורמזה לו כי אינו מבין שהפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" – נכון.
במילים אלו פתח ר' מאיר מרוטנבורג את קינתו על שריפת התלמוד בפריס בשנת 1204. מילים אלו מהדהדות בי מאז שראיתי את תמונת סידורן של נשות הכותל שנשרף בראש חודש אב ברחבת הכותל המערבי.
די אירוני בעיניי שהרב דובי חיון נעצר היום בשעה חמש בבוקר ממש לפני תשעה באב, מועד אשר מציין בין השאר את חורבן בית שני אשר נחרב בגלל "שנאת חינם".
לפני חמש עשרה שנה ערכתי את החופה הראשונה שלי: זה היה מרגש מאוד ומלחיץ. נפגשתי עם הזוג כמה פעמים ובנינו יחד את הטקס שלהם על פי מגבלות ההלכה.
בבוקר קראתי את הפוסט של הרב דובי חיון בפליאה. זה אמיתי? זה באמת קורה? המשטרה השתגעה? להוציא מהמיטה בחמש בבוקר ולהוביל אותו לחקירה בניידת מאחורי סורג ובריח? רב של קהילה שלנו בחיפה כאילו הוא איזה עבריין מועד?
בסוף פרשת מטות מסופר לנו שהשבטים גד, ראובן וחצי שבט מנשה מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן. משה מסכים, אך הוא מתנה את הדבר.