מה נשתנה הלילה הזה?
לא הרבה, למען האמת.
עדיין מלחמה.
עדיין חטופים.
עדיין מריבות ומחלוקות ומניפולציות להשגת הכרעה, והאמת מה יהא עליה?
אנחנו השתנינו.
אנחנו פחות בוטחות, יותר עצובים, יותר בודדות.
יותר מיואשים.
יותר שונאות.
למעשה, גם רגעי ההצלה ממצרים, שאותם נחגוג הלילה, היו מהולים בחרדה ומכאוב. צהלות השחרור של בני ישראל נמהלו בצהלות סוסי מצרים, ברדפם אחריהם כשהם לכודים בין מצרים ובין הים. את האופוריה שלאחר קריעת ים סוף החליף האינסוף המדברי המאיים, שבו יש להלוך ללא אוכל וללא מים, עם מנהיג לא מוכר.
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם…עַל פִּי הַחִירֹת…" (שמות יד:ט)
חג החירות מהדהד את שמו של המרחב הזה, שבין מצרים לבין הים; מצב הביניים שבין הצלה לבין איום קיומי חדש.
יתכן שהמצווה לספר ביציאת מצרים נועדה גם לשמש תזכורת לכך, שקושי הוא תופעת לוואי של דהירה קדימה ושל גיוס כוחות לתיקון; שהיות המכאוב חלק מנוף הגאולה שזור בסיפור עמנו, למן היווסדו.
הלילה הזה, הכל מיוחד ודבר לא השתנה: שבכל הלילות – גם הלילה – אנו נאבקים ונאבקות, למען עתיד ושפיות; הלילה הזה נתבל את יגון עמנו בשמחת החירות, שהלוואי יזכו לה חטופינו, ונשמותינו הרצוצות.
הלילה הזה ובכל הלילות נספר ביציאת מצרים, על חירות אל מול הים; ומתוך פי החירות יגבר כוחנו להאמין בטוב ולהמשיך לספר.
הרבה חיה רואן בקר, דיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
תוסף לפסח בעברית – בכל דור ודור
תוסף לפסח להדפסה – בכל דור ודור לשימוש אישי בעיצוב שולחן הסדר יש להדפיס על שני צידי הדף (דו"צ) ולקפל פנימה. ![]()
Contemplations for Seder night
________________________________________________________________________________________________________
מה ישתנה – תוסף להגדה של פסח התשפ"ד
לקראת פורים השנה, סיפרה לי חברתי הרבה דברה ניומן־קיימן – רבת קהילה לקונסרבטיבית גדולה באזור שיקגו – על מגילת אסתר של הקהילה. המגילה נכתבה בידי הרב המייסד של הקהילה, הרב ויליאם פרנקל, כשהיה נער בן 15 בווינה, בשנת .1938 בעת שהמתינו הוא ומשפחתו למועד נסיעתם לארצות הברית, להינצל מהגורל האכזר שציפה ליהודי אירופה, הם לא העזו לצאת מן הבית. בעודו ספון בביתו באימת מוות הוא ישב וכתב מגילת אסתר.
פיסת המידע הקטנה הזאת ריגשה אותי במיוחד כאשר תהינו האם לחגוג את פורים וכיצד, ובאיזה מין מעמד נקרא את מגילת אסתר. דמיינתי את הנער הצעיר דולה עוז רוח ותקווה מכתיבת מגילת אסתר דווקא, כשבחוץ משתולל מלאך המוות, ומהמחשבה שסיפור המגילה מהדהד את סיפורו שלו. והנה, כעת אנו עומדים בפתחו של חג החירות, לדאבוננו עדיין בעצב עמוק, בסבל ובחרדה קיומית; וכמו אותו נער מפוחד ומסוגר בביתו, אנו מוזמנים אל שולחן הסדר, לעלעל בסיפור יציאת מצרים ולהבין שהוא בעצם סיפורנו.
האסופה הזאת, פרי עמלם של רבות וטובים ובתמיכת "יוצרים זיכרון", מבקשת לסייע בכך. היא מספרת מעט מסיפורנו בדור הזה, לפי נושאים בהגדה כדי להקל על שילוב הדברים במהלך הסדר. אפשר לעיין באסופה לפני החג ולבחור רעיון לקערת הפסח או לשולחן החג, או תחינה להדלקת נרות החג; אפשר לשאוב השראה אישית, לעורר מחשבה לקראת החג ולהגיע מחוזקים מעט לליל הסדר; אפשר להדפיס את החוברת או חלקים ממנה לליווי ההגדה; או לשלוח אותה מראש ולהזמין את המסובים לבחור חלקים שירצו לשלב בליל הסדר.
נשוב לרגע לסיפורו של הרב ויליאם פרנקל. לימים סיפר בנו, שביום האחרון ללימודים, לפני שהנאצים סגרו את בית הספר שבו למד אביו בצעירותו, אסף המנהל את כל התלמידים ואמר להם: "יום אחד הנאצים לא יהיו כאן יותר, וילדים יהודים עדיין יאמרו 'שמע ישראל'."
אנחנו חייבים לדעת שיום אחד המלחמה הזאת תיגמר, וילדים יהודים עדיין ישירו "מה נשתנה".
הלוואי שנמצא כוח ברגעים האלה, סביב שולחן הסדר, לשירה עדינה, שיחה והרהור,
ולהמשיך ולספר את הסיפור שלנו.
הרבה חיה רואן בקר,
דיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
תוסף להגדה של פסח בגירסת הדפסה




הָא לַחְמָא עַנְיָא בשילוב "לו יהי" של נעמי שמר | שני בן אור
כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת (דיינו) | יהלה לחמיש
השיר "אחד מי יודע" בשפה הערבית! | רוני איש-רן
אַדִיר בִּמְלוּכָה, (כִּי לוֹ נָאֶה) | יהלה לחמיש
אחד מי יודע - ביידיש! נעמה לויץ-אפלבאום
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ | נעמה לויץ-אפלבאום
מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם | יאיר כוכב והרבָּה חיה רואן-בקר
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת | עקיבא סגל
ליצירת קשר rabschool@schechter.ac.il