מאמרים וטורי דעה

תגובה לדבריו של שר החינוך באשר לנישואים בין־דתיים

הרב אבי נוביס־דויטש | יולי 10, 2019

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

בהיותי רב ואיש חינוך העומד בראש מוסד המכשיר רבות ורבנים אשר מקבלים על עצמם אחריות לאפשר העמקה של שיח הזהות היהודית בישראל, אני מצר על כל יהודי שנהיה פחות יהודי ורואה בכך דבר שפוגע במשימה הראויה של שימור ופיתוח המסורת והמורשת היהודית. פיתוח שצריך להיות מבוסס על ידע, התנהגות אישית ובחירה חופשית. אך צריך לזכור כי יש הרבה דרכים להיות יהודים, וגם משפחה שאחד מבני הזוג בה אינו יהודי, יכולה לבחור בסופו של דבר להיות חלק מהגורמים המשמרים של היהדות – אם משפחה כזו תבחר להעמיק את הידע היהודי שלה ואת העשייה היהודית שלה. אם משפחה כזו תקיים למשל סדר פסח, תדליק נרות שבת, תבקר בבית כנסת, תשתתף בשיעורי תורה, ותשלח את ילדיה לחינוך יהודי – היא תעמיק את הזהות היהודית שלה.

כן, חתונה עם מי שאינו יהודי – אסורה לפי ההלכה, ואם בן הזוג הלא־יהודי הוא האם – הרי שילדיה לא יהיו יהודים על פי ההלכה. אבל אם הם יקבלו על עצמם אורח חיים יהודי ויכירו את הערך המוסף שלו לחייהם, ייתכן מאוד שהם יבחרו לקבל על עצמם את היהדות ולהתגייר.

עמיתיי בארה"ב עושים רבות כדי לקרב יהודים למורשת ולמסורת, לחוות חוויות יהודיות משמעותיות, ולחנך את ילדיהם בחינוך יהודי. הם עושים זאת גם במקרים בהם כשמדובר בבני זוג שאינם יהודים על פי ההלכה, או בילדים של זוג כזה. הם עושים זאת מתוך אהבה גדולה לכל אדם באשר הוא אדם, והבנה כי דחיית אנשים והרחקתם מן הקהילה היהודית אינה הדרך. ועל אחת כמה וכמה השימוש במילה שואה.

באופן דומה, מדיניותה של הרבנות בישראל כלפי מי שמנהלים אורח חיים יהודי אך מתקשים להוכיח את ייחוסם היהודי, ערעורה על שיוכם לעם היהודי, ותביעתה להשיג מידע הכרוך במאמץ גדול (כמו במקרה של אנה אהרונוב שאליו נחשפנו השבוע), מדגישה את ההתמקדות במטרה הלא נכונה. האתגר של המחנך היהודי הוא שימור המסורת והמורשת, העמקת ההיכרות עמה ועידוד אנשים להקים בית יהודי – לא לנהל מדיניות דוחה ומרחיקה. רצוי ואף מומלץ להציב מודלים מקרבים, ולא לזלזל ולהתייחס בקלות ראש לשליחת אנשים לאיתור המצבה של הסבתא של הסבתא שלהם.

המחויבות שלי להמשכה של המורשת והמסורת תובעת ממני לפעול למען מדינת ישראל שבה השיח היהודי וודאי נציגיו הממסדיים מציגים יהדות המכבדת כל אדם, והמכבדת את הזכות שלו לבחור את דרכו. יהדות שמאמינה באיכותה וביכולתה לספק משמעות לאנשים, אך מבינה כי היא ניזונה מריבוי הדרכים להיות יהודים. בתפיסה זו אין מקום להשתלח במי שבוחר אחרת, אלא יש להציג מדוע אני סבור שיש ערך מוסף לבחירה לחיות חיים יהודים עשירים בידע ובחוויה יהודית. מוזר ועצוב איך מי שמייצג את "הבית היהודי" או את קביעת המדיניות של החינוך ושל עתיד ילדינו – הורס את יסודותיו.

בדבריו שר החינוך מועל בשליחותו החינוכית, שכן במקום להסביר כי ראוי שאדם יחזק את זהותו התרבותית, הדתית והלאומית, הוא גורם ליהודים להרגיש רחוקים יותר מן המורשת שלהם, ופוגע הן במי שנישא בנישואים בין־ דתיים ובסיכוי שהוא יבחר להקים בית יהודי, והן בקורבנות השואה וניצוליה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת כי תשא: "כי ברע הוא"

הרב יוסף ברוך, רב הקהילה המסורתית בעומר ובוגר בית המדרש, מתבונן בחילופי ההאשמות בין אהרון ומשה לאחר מעשה העגל, בפרשת כי תישא, ומחפש איך אדם מוצא נחמה ללא עגל זהב - אמיתי או מודרני.

פרשת תרומה: איך בונים משכן בימינו?

מה חשוב בבניית המקדש? החומרים, התוצר הסופי, או שמא התהליך עצמו? הרב ארי חסיד מתבונן בבניית המשכן ומבקש להבין איך בונים מקדש בימינו?

פרשת משפטים: עין תחת עין - באמת?!

האם התורה באמת מצווה אותנו לעקור עין למי שפגע בעין שלנו? הרב דיאנה וילה מצוות בית המדרש כותבת על הסמכות של חז"ל לפרש את התורה, ומה עלינו ללמוד מהציווי "עין תחת עין"?

פרשת יתרו: מעמדן של עשרת הדיברות ביהדות

עשרת הדיברות הן טקסט יסודי בעולם היהודי, אך האם מעמדן גבוה יותר משל מרכיבים אחרים בדת? האם יש לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת? יובל כץ, תלמיד תוכנית ההסמכה לרבנות, מעיין בפרשת יתרו וביחס במקורות לעשרת הדברות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.