מאמרים וטורי דעה

פרשת "במדבר": שלושה כתרים להם לישראל

יורם טוויטו, סטודנט בתוכנית משל"י | מאי 16, 2018

אחד הנושאים בהם עוסקת פרשת במדבר הוא פיקודי בני ישראל – משה ואהרון מצווים לקחת את מנהיגי השבטים ולמנות את בני ישראל. הכתוב מתחיל בספירת בני ראובן, מסיים בנפתלי ומחסיר את לוי. לוי אמנם נספרים בהמשך בפני עצמם, אך מקומה של משפחת משה נפקד – "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן…" (במדבר ג' – א'-ב').

חז"ל שמו לב לכך וניסו ליישב את הכתוב: בני משה נכללים בבני העמרני, כלומר כולם צאצאיו של עמרם. הלא לעמרם רק שני בנים: משה ואהרון, וכשהכתוב מונה את משפחת העמרני, הרי בכלל זה משה ובניו.

ולעניין המעבר הישיר למניין בני אהרון, דרשו חז"ל שבני אהרון הם בני משה באשר למדם תורה. כי "כל מי שמלמד בן חברו תורה, כאילו יילדו".

ובכל זאת, עדיין תמוה שצאצאיו של משה נעלמו מההיסטוריה היהודית. למשה יש שני בנים ששמותיהם מוזכרים בהקשרים שונים; הראשון גרשום, מוזכר בשמו בהולדתו, תוך התייחסות לסיבת שמו, ואילו את שמו של השני, אליעזר, אנו מכירים רק כשיתרו מגיע עם כל המשפחה אל משה אל המדבר. מכאן והלאה לא נשמע יותר על צאצאיו של משה. גם על זה התעכבו חז"ל בהתייחסויות שונות במדרשים ובתלמודים.

ננסה להתייחס לעניין מהיבט 'שלושת הכתרים' (אבות ד,יג) בהם נכתרו ישראל:

כתר כהונה, כתר מלכות, וכתר תורה.

כתר כהונה – נמסר לאהרון הכהן ולצאצאיו.

כתר מלכות – נמסר ליהודה ולצאצאיו (בית דוד).

ואילו כתר תורה – עומד ומונח ומוכן לכל ישראל, שכל הרוצה יבוא וייטול (עפ"י פרשנות הרמב"ם למשנה).

בשמות רבה מובא שיח בין הקב"ה למשה בעניין זה:

"ביקש משה שיעמדו ממנו כוהנים ומלכים. אמר לו, הקב"ה: 'אל תקרב הלום'.

'תקרב' – לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתוקנת כהונה לאהרון אחיך ולזרעו.

'הלום' – הלום היא המלוכה (שנאמר: 'כי הביאתני עד הלום' (שמואל ב,ז-יח); וכן, 'הבא עוד הלום איש' (שמואל א,י-כב), שכבר מתוקנת המלכות לדוד".

תמה המדרש, איך יתכן שמשה האיש העניו מכל אדם מבקש לו ולבני ביתו? אלא, שביקש משה שבניו ימשיכו את דרכו ולא ילכו בדרכים אחרות, כפי שאכן קרה בסופו של דבר.

נראה כי עניין שלושת הכתרים עונה על שאלת משה: מבין שלושת הכתרים הכתר המדויק ביותר למשה הוא כתר התורה.

רצה המקום שהתורה תהיה נכונה ונתונה לכל הרוצה בה, לפיכך הניחה בקרן זווית שכל הרוצה יבוא וייטול. ובכך נמנעה ממשה ההמשכיות.

ובכל זאת חז"ל היו נכונים למצוא המשכיות למשה בשני מקומות שונים, דבר והיפוכו:

לדעת חז"ל הנער הלוי מספר שופטים הוא נכדו של משה. המעיין שם מוצא כי האות נ' במילה מנשה כתובה מעט למעלה מהשורה, כך שניתן לקרוא זאת כמשה. חז"ל דורשים מכך שמשום כבודו של משה נוהגים לכתוב 'מנשה' ולא 'משה', ובכל זאת משאירים פתח להבנה ורמז במי מדובר על ידי כך שהאות נ' נכתבת מעט למעלה. הסבר זה לא היה נוח כל כך, ולכן מוצאים חז"ל קשר בין אותו הנער הלוי, יהונתן שמו, לבין דמות אחרת במקרא – האחראי על אוצרות דוד המלך: "שבואל בן גרשום בן משה", שבו-אל כיוון ששב בתשובה בערוב ימיו.

לעומת זאת, במקום אחר אנו מוצאים כי חז"ל ייחסו את רבי אליעזר לשושלת משה רבינו, ודרשו כי הוא בנו של משה. בהקשר הזה, מדרש במדבר רבה, דן באחד הסודות הגדולים בתורה והוא סוד פרה אדומה.

סוד זה נמסר למשה בלבד. והנה, "כשעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שיושב ועסוק בפרשת פרה אדומה, ואומר הלכה בשם אומרה: ר' אליעזר…

אמר לפניו: 'ריבון העולמים, יהי רצון, שיהא מחלצי',

אמר לו: 'חייך שהוא מחלציך'".

לא נסכם לפני שנציין כי עניין שלושת הכתרים היווה השראה ליוצרים יהודים לאורך הדורות. נציין שניים מהם:

הראשון הוא הסופר היהודי האידי, כתב מחזה (ביידיש, אשר תורגם על ידו לעברית) בשם זה. על פיו שלושת בעלי הכתר הם שלושת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשב – כתר כהונה, רבי שניאור זלמן מלאדי – כתר תורה, ורבי מנדלי מקוצק – כתר מלכות.

השני הוא המשורר שאול טשרניחובסקי כתב שיר בשם "כתרים", אלא שלדידו שלושת הכתרים הם:

כתר גבורה, כתר תורה וכתר של יופי, כאשר כתר היופי טוב בעיניו מכתר תורה.

להלן, הבית הראשון מהשיר:

שלֹשָׁה כְּתָרִים / שאול טשרניחובסקי

שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם,

כֶּתֶר וְכֶתֶר וְזִיווֹ שֶׁלּוֹ:

כֶּתֶר שֶׁל גְּבוּרָה,

כֶּתֶר שֶׁל תּוֹרָה

וְכֶתֶר שֶׁל יֹפִי – כֶּתֶר שֶׁל נוֹי.

אַשְׁרֵי אִישׁ כֶּתֶר שֶׁל גְּבוּרָה גוֹרָלוֹ,

אַשְׁרֵי הַקּוֹנֶה לוֹ תוֹרָה לְרֵעָה לוֹ,

אַשְׁרָיו וְאַשְׁרָיו אִם פָּרַשׁ לְנוֹי!

ובכן, נסכם ונאמר כי חז"ל ניצלו את היעדרותם של בני משה מפיקודי בני לוי, ובכלל מהתורה, על מנת ללמד אותנו שיעור חשוב והוא שכתר התורה מונח ומוצע לכל הדורש אותו.

ועוד, דרשו: "כתר כהונה וכתר מלכות תלויים על תנאי, באשר כאשר יצאו ישראל לגלות נגזלו מהם שני הכתרים, ואילו כתר תורה עומד וקיים לעד".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

על החירות, המסגרת והגבול

ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

"היום השמיני": למצוא את הממד הנוסף

פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?

לחיות בין כמה עולמות שכולם בעולם אחד

בראש חודש אדר ב' (וביום האישה הבינ"ל) הייתה נאוה בכותל. אירועי היום הותירו אותה כאובה ועל החוויה היא כותבת כאן.

תוכניות הלימוד

הכשרת רבנים
משל"י
אשירה תהילות
לימוד בית מדרשי בירושלים
לימוד בית מדרשי בתל אביב

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.