הרב אבי נוביס־דויטש | אפריל 25, 2018
ביום ראשון שעבר לימדתי את תלמידות ותלמידי הרבנות שלנו הלכות נידה, או בשמם המקובל יותר היום "הלכות טהרת המשפחה". לא פעם, הייתי נבוך לאור העובדה שאני – גבר, מתעסק בעניינים הנוגעים למרחב האינטימי הנשי ואף מעניק ייעוץ או מלמד הלכות. ואכן, מחוץ לבית המדרש עודדתי את תלמידיי הגברים לעודד את מי ששואלת אותם בנושאים אלה לפנות לרבה או לאשת הלכה.
הבנת העומק של העניין מדגישה כי הלכה או הדרכת הלכה אינן טריטוריה גברית, אלא מרחב מקצועי שיש להתאים אותו למי שנזקק לו: כך ענייני אינטימיות נשית מן הראוי שיופנו לרבה, ואילו ענייני אינטימיות גברית לרב. באופן דומה רבנים צריכים להיות המחנכים במרחבים גבריים, ורבות או מקבילותיהן בחברה האורתודוכסית צריכות לחנך נשים. במרחבים מעורבים מן הראוי שיהיה מקום לרבנים משני המינים מלכתחילה.
מסיבה זו שמחתי מאד לשמוע על החלטת היועץ המשפטי לכנסת להגדיר את המכרז לרב הכנסת על פי הכישורים הנצרכים, וכפועל יוצא מכך לפתוח את המכרז לנשים ולגברים כאחד.
רב הכנסת עוסק בעיקר בענייני כשרות, קביעת מזוזות וניהול בית הכנסת במשכן. אף אחד מן התחומים אינו דורש מיומנות גברית ואינו נועד לתת מענה דווקא לגברים. במזנוני הכנסת עובדים גברים ונשים, ובחדרים בהם נקבעות מזוזות משתמשים גברים ונשים.
גם לפי מסורת הפסיקה האורתודוכסית אישה יכולה לפקח על ענייני כשרות, לקבוע מזוזות ולמכור חמץ – כך שאפילו לפי התפיסה ההלכתית שאינה מאפשרת לנשים להוביל תפילה או להיספר במניין, לא צריכה להיות מניעה ממילוי התפקידים הדרושים מרב הכנסת. עד כמה שאני מבין, התפקיד לא נועד לתת מענה לצרכים הרוחניים של עובדי המשכן. אך אפילו אם כן, רבה תוכל לתת מענה לצרכיהן של הנשים העובדות במשכן. סבור אני שדווקא במרחב בו עיקר בעלי התפקידים הבכירים הם גברים – יש מקום לדמות רוחנית חזקה ומשמעותית שתוכל לתמוך ולסייע לנשים בכנסת, החל מעובדות הניקיון והמאבטחות, דרך העוזרות הפרלמנטריות ושאר עובדות הכנסת וכלה בחברות הכנסת עצמן.
דווקא בגלל שלעיתים יש מי שמזהה את היהדות והפולחן היהודי כמרחב גברי בלבד, ראוי לכנסת שתבהיר כי המרחב הזה פתוח לגברים ונשים כאחד, גם אם לפי תפיסות יהודיות מסוימות, אופי פתיחת המרחב שונה בין גברים לנשים. אולי אז גם יותאם מבנה בית הכנסת במשכן כך שיהיה מזמין גם לנשים, ללא מחיצת קיר אטומה כפי שהוא מעוצב כיום.
הרב אבי נוביס דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.
