מאמרים וטורי דעה

פלורליזם בכנסת

הרב אבי נוביס־דויטש | אפריל 25, 2018

ביום ראשון שעבר לימדתי את תלמידות ותלמידי הרבנות שלנו הלכות נידה, או בשמם המקובל יותר היום "הלכות טהרת המשפחה". לא פעם, הייתי נבוך לאור העובדה שאני – גבר, מתעסק בעניינים הנוגעים למרחב האינטימי הנשי ואף מעניק ייעוץ או מלמד הלכות. ואכן, מחוץ לבית המדרש עודדתי את תלמידיי הגברים לעודד את מי ששואלת אותם בנושאים אלה לפנות לרבה או לאשת הלכה.

הבנת העומק של העניין מדגישה כי הלכה או הדרכת הלכה אינן טריטוריה גברית, אלא מרחב מקצועי שיש להתאים אותו למי שנזקק לו: כך ענייני אינטימיות נשית מן הראוי שיופנו לרבה, ואילו ענייני אינטימיות גברית לרב. באופן דומה רבנים צריכים להיות המחנכים במרחבים גבריים, ורבות או מקבילותיהן בחברה האורתודוכסית צריכות לחנך נשים. במרחבים מעורבים מן הראוי שיהיה מקום לרבנים משני המינים מלכתחילה.

מסיבה זו שמחתי מאד לשמוע על החלטת היועץ המשפטי לכנסת להגדיר את המכרז לרב הכנסת על פי הכישורים הנצרכים, וכפועל יוצא מכך לפתוח את המכרז לנשים ולגברים כאחד.

רב הכנסת עוסק בעיקר בענייני כשרות, קביעת מזוזות וניהול בית הכנסת במשכן. אף אחד מן התחומים אינו דורש מיומנות גברית ואינו נועד לתת מענה דווקא לגברים. במזנוני הכנסת עובדים גברים ונשים, ובחדרים בהם נקבעות מזוזות משתמשים גברים ונשים.

גם לפי מסורת הפסיקה האורתודוכסית אישה יכולה לפקח על ענייני כשרות, לקבוע מזוזות ולמכור חמץ – כך שאפילו לפי התפיסה ההלכתית שאינה מאפשרת לנשים להוביל תפילה או להיספר במניין, לא צריכה להיות מניעה ממילוי התפקידים הדרושים מרב הכנסת. עד כמה שאני מבין, התפקיד לא נועד לתת מענה לצרכים הרוחניים של עובדי המשכן. אך אפילו אם כן, רבה תוכל לתת מענה לצרכיהן של הנשים העובדות במשכן. סבור אני שדווקא במרחב בו עיקר בעלי התפקידים הבכירים הם גברים – יש מקום לדמות רוחנית חזקה ומשמעותית שתוכל לתמוך ולסייע לנשים בכנסת, החל מעובדות הניקיון והמאבטחות, דרך העוזרות הפרלמנטריות ושאר עובדות הכנסת וכלה בחברות הכנסת עצמן.

דווקא בגלל שלעיתים יש מי שמזהה את היהדות והפולחן היהודי כמרחב גברי בלבד, ראוי לכנסת שתבהיר כי המרחב הזה פתוח לגברים ונשים כאחד, גם אם לפי תפיסות יהודיות מסוימות, אופי פתיחת המרחב שונה בין גברים לנשים. אולי אז גם יותאם מבנה בית הכנסת במשכן כך שיהיה מזמין גם לנשים, ללא מחיצת קיר אטומה כפי שהוא מעוצב כיום.

הרב אבי נוביס דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת כי תשא: "כי ברע הוא"

הרב יוסף ברוך, רב הקהילה המסורתית בעומר ובוגר בית המדרש, מתבונן בחילופי ההאשמות בין אהרון ומשה לאחר מעשה העגל, בפרשת כי תישא, ומחפש איך אדם מוצא נחמה ללא עגל זהב - אמיתי או מודרני.

פרשת תרומה: איך בונים משכן בימינו?

מה חשוב בבניית המקדש? החומרים, התוצר הסופי, או שמא התהליך עצמו? הרב ארי חסיד מתבונן בבניית המשכן ומבקש להבין איך בונים מקדש בימינו?

פרשת משפטים: עין תחת עין - באמת?!

האם התורה באמת מצווה אותנו לעקור עין למי שפגע בעין שלנו? הרב דיאנה וילה מצוות בית המדרש כותבת על הסמכות של חז"ל לפרש את התורה, ומה עלינו ללמוד מהציווי "עין תחת עין"?

פרשת יתרו: מעמדן של עשרת הדיברות ביהדות

עשרת הדיברות הן טקסט יסודי בעולם היהודי, אך האם מעמדן גבוה יותר משל מרכיבים אחרים בדת? האם יש לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת? יובל כץ, תלמיד תוכנית ההסמכה לרבנות, מעיין בפרשת יתרו וביחס במקורות לעשרת הדברות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.