מאמרים וטורי דעה

פלורליזם בכנסת

הרב אבי נוביס־דויטש | אפריל 25, 2018

ביום ראשון שעבר לימדתי את תלמידות ותלמידי הרבנות שלנו הלכות נידה, או בשמם המקובל יותר היום "הלכות טהרת המשפחה". לא פעם, הייתי נבוך לאור העובדה שאני – גבר, מתעסק בעניינים הנוגעים למרחב האינטימי הנשי ואף מעניק ייעוץ או מלמד הלכות. ואכן, מחוץ לבית המדרש עודדתי את תלמידיי הגברים לעודד את מי ששואלת אותם בנושאים אלה לפנות לרבה או לאשת הלכה.

הבנת העומק של העניין מדגישה כי הלכה או הדרכת הלכה אינן טריטוריה גברית, אלא מרחב מקצועי שיש להתאים אותו למי שנזקק לו: כך ענייני אינטימיות נשית מן הראוי שיופנו לרבה, ואילו ענייני אינטימיות גברית לרב. באופן דומה רבנים צריכים להיות המחנכים במרחבים גבריים, ורבות או מקבילותיהן בחברה האורתודוכסית צריכות לחנך נשים. במרחבים מעורבים מן הראוי שיהיה מקום לרבנים משני המינים מלכתחילה.

מסיבה זו שמחתי מאד לשמוע על החלטת היועץ המשפטי לכנסת להגדיר את המכרז לרב הכנסת על פי הכישורים הנצרכים, וכפועל יוצא מכך לפתוח את המכרז לנשים ולגברים כאחד.

רב הכנסת עוסק בעיקר בענייני כשרות, קביעת מזוזות וניהול בית הכנסת במשכן. אף אחד מן התחומים אינו דורש מיומנות גברית ואינו נועד לתת מענה דווקא לגברים. במזנוני הכנסת עובדים גברים ונשים, ובחדרים בהם נקבעות מזוזות משתמשים גברים ונשים.

גם לפי מסורת הפסיקה האורתודוכסית אישה יכולה לפקח על ענייני כשרות, לקבוע מזוזות ולמכור חמץ – כך שאפילו לפי התפיסה ההלכתית שאינה מאפשרת לנשים להוביל תפילה או להיספר במניין, לא צריכה להיות מניעה ממילוי התפקידים הדרושים מרב הכנסת. עד כמה שאני מבין, התפקיד לא נועד לתת מענה לצרכים הרוחניים של עובדי המשכן. אך אפילו אם כן, רבה תוכל לתת מענה לצרכיהן של הנשים העובדות במשכן. סבור אני שדווקא במרחב בו עיקר בעלי התפקידים הבכירים הם גברים – יש מקום לדמות רוחנית חזקה ומשמעותית שתוכל לתמוך ולסייע לנשים בכנסת, החל מעובדות הניקיון והמאבטחות, דרך העוזרות הפרלמנטריות ושאר עובדות הכנסת וכלה בחברות הכנסת עצמן.

דווקא בגלל שלעיתים יש מי שמזהה את היהדות והפולחן היהודי כמרחב גברי בלבד, ראוי לכנסת שתבהיר כי המרחב הזה פתוח לגברים ונשים כאחד, גם אם לפי תפיסות יהודיות מסוימות, אופי פתיחת המרחב שונה בין גברים לנשים. אולי אז גם יותאם מבנה בית הכנסת במשכן כך שיהיה מזמין גם לנשים, ללא מחיצת קיר אטומה כפי שהוא מעוצב כיום.

הרב אבי נוביס דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

על החירות, המסגרת והגבול

ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

"היום השמיני": למצוא את הממד הנוסף

פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?

לחיות בין כמה עולמות שכולם בעולם אחד

בראש חודש אדר ב' (וביום האישה הבינ"ל) הייתה נאוה בכותל. אירועי היום הותירו אותה כאובה ועל החוויה היא כותבת כאן.

תוכניות הלימוד

הכשרת רבנים
משל"י
אשירה תהילות
לימוד בית מדרשי בירושלים
לימוד בית מדרשי בתל אביב

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.