מאמרים וטורי דעה

על החירות, המסגרת והגבול

הרב אבי נוביס־דויטש | אפריל 15, 2019

הפרק העשירי של מסכת פסחים עוסק בליל הסדר, הרבה נקודות מעניינות עולות במשנה ובגמרא בפרק הזה ואני רוצה לחלוק אתכם כמה מהן:

המשנה מתחילה בקריאה שלא לאכול לפני ליל הסדר. זהו בעצם הדין הראשון שפותח את הלכות ליל הסדר עצמן והגמרא מסבירה שהדבר מגדיל את החשק ואת התיאבון למצה, לפסח ולמרור. כאן גם מזכירה לנו המשנה דבר חשוב: מצה ומרור יכולים להיות דברים שאנו מחכים להם בהתרגשות או דברים שאנו רגילים בהם. בעיניי מוזר שדווקא אכילה אחרי ציפייה ומאמץ היא דבר מתגמל, יותר מאשר לאכול משהו שזמין לנו כל הזמן.

המשנה ממשיכה ואומרת שגם עני צריך להסב, כלומר לנהוג דרך חירות. בכך היא אומרת שלפחות בערב אחד בשנה כל אחד צריך לחפש את החירות הפנימית שלו. לי זה מזכיר את תפיסתו של ויקטור פרנקל שלפיה גם בעת שעבוד הגדול, האדם יכול למצוא בעומקי הנפש חווית חירות.

המשנה הראשונה מסיימת באמירה שיש לספק ארבע כוסות של יין לכל אחד, ושהתמחוי – קופת המזון הציבורית – צריכה לספק ארבע כוסות יין לעניים. החידוש כאן הוא גדול אף יותר: לא רק שהעני צריך למצוא בתודעתו את החירות הפנימית, גם מי שיש לו אמצעים צריך לפעול בלילה הזה כדי לשחרר את מי שאין לו.

מסיבה זו אני מחבב את הסמלים החדשים על שולחן הסדר: כוס של מרים שמזמינה את הנשים להיות שוות בסדר, התפוז שנועד להגיד שגם להט"בים שייכים לקהילה, והסלק שמחליף את הזרוע כדי לציין שהחירות שלנו אינה זקוקה לשעבוד ולניצול של החי.

האתגר של החירות הוא גדול: הגמרא קובעת כי יש להסב רק בשתיים מתוך ארבע הכוסות ותוהה באילו מן השתיים:

לפי דעה אחת יש להסב רק בשתי הכוסות האחרונות כי בראשונות אנו עדיין מדברים על שעבוד מצרים, ואי אפשר לחגוג שחרור כשמדברים וכשמשחזרים רגעים של שעבוד. הדעה השנייה מפתיעה יותר: לפיה יש להסב דווקא בשתי הכוסות הראשונות כי בשתיים האחרונות האדם כבר חופשי, ולכן אינו חווה את החירות שלו.

ליל הסדר הוא עדיין חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא. אני מאחל לכל אחד מאיתנו לבחור את הדרך שלו לציין את הפסח ואת חווית החירות שלו, ולהיות רגיש לנהל את חייו ללא שעבוד ופגיעה בחירותו של אדם אחר.

חג פסח שמח.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

תגובה לדבריו של שר החינוך באשר לנישואים בין־דתיים

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

איך פרשת קרח תעזור לנו לפתור מחלוקות?

איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר על פרשת קורח מאת נאוה ב.מאירסדורף.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

"היום השמיני": למצוא את הממד הנוסף

פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.