מאמרים וטורי דעה

על החירות, המסגרת והגבול

הרב אבי נוביס־דויטש | אפריל 15, 2019

הפרק העשירי של מסכת פסחים עוסק בליל הסדר, הרבה נקודות מעניינות עולות במשנה ובגמרא בפרק הזה ואני רוצה לחלוק אתכם כמה מהן:

המשנה מתחילה בקריאה שלא לאכול לפני ליל הסדר. זהו בעצם הדין הראשון שפותח את הלכות ליל הסדר עצמן והגמרא מסבירה שהדבר מגדיל את החשק ואת התיאבון למצה, לפסח ולמרור. כאן גם מזכירה לנו המשנה דבר חשוב: מצה ומרור יכולים להיות דברים שאנו מחכים להם בהתרגשות או דברים שאנו רגילים בהם. בעיניי מוזר שדווקא אכילה אחרי ציפייה ומאמץ היא דבר מתגמל, יותר מאשר לאכול משהו שזמין לנו כל הזמן.

המשנה ממשיכה ואומרת שגם עני צריך להסב, כלומר לנהוג דרך חירות. בכך היא אומרת שלפחות בערב אחד בשנה כל אחד צריך לחפש את החירות הפנימית שלו. לי זה מזכיר את תפיסתו של ויקטור פרנקל שלפיה גם בעת שעבוד הגדול, האדם יכול למצוא בעומקי הנפש חווית חירות.

המשנה הראשונה מסיימת באמירה שיש לספק ארבע כוסות של יין לכל אחד, ושהתמחוי – קופת המזון הציבורית – צריכה לספק ארבע כוסות יין לעניים. החידוש כאן הוא גדול אף יותר: לא רק שהעני צריך למצוא בתודעתו את החירות הפנימית, גם מי שיש לו אמצעים צריך לפעול בלילה הזה כדי לשחרר את מי שאין לו.

מסיבה זו אני מחבב את הסמלים החדשים על שולחן הסדר: כוס של מרים שמזמינה את הנשים להיות שוות בסדר, התפוז שנועד להגיד שגם להט"בים שייכים לקהילה, והסלק שמחליף את הזרוע כדי לציין שהחירות שלנו אינה זקוקה לשעבוד ולניצול של החי.

האתגר של החירות הוא גדול: הגמרא קובעת כי יש להסב רק בשתיים מתוך ארבע הכוסות ותוהה באילו מן השתיים:

לפי דעה אחת יש להסב רק בשתי הכוסות האחרונות כי בראשונות אנו עדיין מדברים על שעבוד מצרים, ואי אפשר לחגוג שחרור כשמדברים וכשמשחזרים רגעים של שעבוד. הדעה השנייה מפתיעה יותר: לפיה יש להסב דווקא בשתי הכוסות הראשונות כי בשתיים האחרונות האדם כבר חופשי, ולכן אינו חווה את החירות שלו.

ליל הסדר הוא עדיין חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא. אני מאחל לכל אחד מאיתנו לבחור את הדרך שלו לציין את הפסח ואת חווית החירות שלו, ולהיות רגיש לנהל את חייו ללא שעבוד ופגיעה בחירותו של אדם אחר.

חג פסח שמח.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

פרשת שמיני: מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות?

מה הקשר בין עטלפים ליום העצמאות? דורון רובין, תלמיד תוכנית הרבנות מזמין אותנו למהלך מרתק בין יום הזכרון, יום העצמאות ופרשת שמיני.

פסח: לחלוק את החירות

בפסח אנו הופכים ללילה אחד לאדונים וגבירות. אך בה בעת שאנו מרגישים את החירות עלינו ללמוד לחלוק אותה עם שותפינו. הרב אבי משוחח על חירות ובחירות.

פרשת ויקרא: איך ממשיכים מכאן?

איך ממשיכה התורה רגע אחרי שהאל נכנס אל משכנו החדש? עבודת הקורבנות נראית טכנית, אך מלמדת אותנו על החשיבות להתמיד, גם אחרי שחשבנו שהגענו אל היעד. אדם ברמן, תלמיד תוכנית הרבנות בבית המדרש, מסתכל על המעבר בין החומשים בעין רעננה.

פרשות ויקהל-פקודי: פרשה בשידור חוזר

פרשות ויקהל-פקודי מציעות שידור חוזר כמעט מושלם של הפרשות הקודמות. מה אנו למדים מחזרתיות כזו על המסורת היהודית? יצחק,תלמיד הרבנות מעיין בפרשה.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.