הרב אבי נוביס־דויטש | יולי 19, 2018
לפני חמש עשרה שנה ערכתי את החופה הראשונה שלי: זה היה מרגש מאוד ומלחיץ. נפגשתי עם הזוג כמה פעמים ובנינו יחד את הטקס שלהם על פי מגבלות ההלכה. למזלי, כחלק מלימודי הרבנות שלי בבית המדרש לרבנים ע”ש שכטר, למדנו לא רק את ההלכות של הטקס אלא גם איך להתכונן לפגישה עם הזוג ואיך לעצב טקס שיהיה גם הלכתי אבל לא פחות מכך אישי ורלבנטי.
אז בהיותי רב שמחתן, היום בבוקר גיליתי שאני צריך להכין תיק שאוכל לקחת למעצר במקרה הצורך. כשהשוטרים דפקו הבוקר על דלתו של חברי – רב מסורתי ובוגר בית המדרש – כדי לקחת אותו לחקירה, הם לא תיאמו איתו את החקירה אלא פעלו במידיות כאילו הציבור חשוף לסכנה ברורה ומיידית ממנו. מי שביקש מן המשטרה לזמן אותו לחקירה הוא בית הדין הרבני של חיפה ולצערי כך משטרת ישראל מטפלת במחלוקת בין רבנים.
החוק בישראל קובע שרק למועצות הדתיות יש הסמכה לנהל חתונות. זהו חוק שלא נאכף מעולם ולמעשה הפרקליטות הודיעה לאחרונה כי לא תפעל לאכוף את החוק. לכן החלטת המשטרה להטריד את שנתו של הרב דובי ולקחת אותו לחקירה היא בלתי נתפסת ובלתי מובנת.
לאורך חמש עשרה שנות הרבנות שלי קיימתי לא מעט טקסי חתונה, תמיד בחר הזוג להתחתן דרכי על אף שידע כי אין לחתונה הזו מעמד חוקי בישראל. הוא עשה זאת כי רצה טקס אישי יותר ובמקרים רבים כי הוא לא רצה שהרבנות תהיה שותפה ליום המרגש והפרטי שלו. לצערי במקרים רבים הרבנות מתנהלת כממסד מנוכר וגם נציגיה אינם מבינים כי חתונה היא קודם כל טקס אישי משמעותי ואירוע בעל מעמד משפטי והלכתי.
המעצר של הרב דובי התרחש ערב תשעה באב, בימי האבל של עם ישראל על חורבן בתי המקדש. את הסיבה לחורבן בית שני תולה המסורת בשנאת חינם. מעצר לפנות בוקר נותן לי תחושה חזקה של שנאת חינם ושל חוסר יכולת לברר כראוי מחלוקת.
כשאני בוחר לחתן זוג אני עושה זאת כי אני מקווה ומאמין שאני יכול לסייע להם לבנות רגע יהודי משמעותי. אני עושה זאת כדי לאפשר לאנשים להתחבר ליהדות שלהם ולאפשר להם להיות שותפים ביום המיוחד שלהם. מהיום אני עושה זאת בידיעה שייתכן שאיעצר יום אחד ואני מוכן לעשות זאת כפעולה של מרי אזרחי.
החיבור בין היהודים בישראל ליהדות מאותגר חדשות לבקרים. רבים מאלו שנתפסים כמייצגי היהדות בישראל עושים לה שירות רע. אני משתדל לעשות לה שירות טוב לפי הבנתי, לכך אני מקדיש את חיי ולכך בית המדרש שבראשו אני עומד מכשיר את תלמידיו.
אנו שואפים לאפשר לציבור היהודי בישראל להרגיש בבית עם היהדות שלו ולבחור את הדרך היהודית שלו. אנו מאמינים שהבחירות האישיות שלנו יכולות להיות מודל חינוכי אך הן צריכות להיות קשובות לתפיסת העולם של בן השיח שלנו ועלינו להיות פתוחים ללמוד ממנו.
כך אני ותלמידיי מנהלים טקסי חתונות: אנו מחויבים להלכה ובד בבד מחויבים לזוג המתחתן וכך נמשיך לעשות. לצערי בישראל 2018 זו עלולה להיות עילת מעצר אבל רק הנכונות להמשיך לעשות זאת תביא בעזרת ה’ ובקרוב את השינוי.
כבר היום מדי שנה בשנה עולה מספר הזוגות שנמנע מחתונה דרך הרבנות, לצערי במקרים רבים זה גם מבטא את תחושת הניכור לזהות היהודית ולתרבות היהודית. אני תקווה ואמונה שהעשייה שלנו היא דרך לסייע לרבים להרגיש שוב בבית.
הרב אבי נוביס דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר בירושלים.
הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.
בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.
תפילות יום הכיפורים מלאות בתעוזה. כמובן הם גם מלאות בהכנעה. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", או וידויים שונים שמניחים שעשינו עבירות מא' ועד ת'. אבל הן גם מעוררות תעוזה.עוד לפני שממש נכנס החג, לפני השקיעה, אנחנו אומרים: "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה ".
יש חשבון בנק לנפש, יש חשבון בנק לנשמה, יש חשבון בנק של הלב. כמה מהחשבונות האלה אתם דואגים לעשות הפקדות אחראיות. אני רוצה להציע פרדיגמה של מה זה נקרא להפקיד הפקדות בבנקים האלה.
