מאמרים וטורי דעה

“כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי”

הרב דיאנה וילה | יולי 12, 2018

בסוף פרשת מטות מסופר לנו שהשבטים גד, ראובן וחצי שבט מנשה מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן. משה מסכים, אך הוא מתנה את הדבר. וכך כתוב (במדבר ל”ב:כ”ט-ל’):

“וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה’ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה: וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:”

על בסיס פסוקים אלה קובע רבי מאיר במשנה (קידושין ג’:ד’): “כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי”.

בספרות הפוסקים מציינים ארבע מאפיינים שנלמדים מהתנאי הזה: “כל תנאי צריך להיות בו ארבע דברים, ואלו הן: שיהיה כפול [מה יקרה במידה ויתקיים ומה יקרה במידה ולא יתקיים], ושיהיה הן שלו קודם ללאו [להגדיר קודם את האפשרות החיובית ואז את השלילית], ושיהיה התנאי קודם למעשה [לפרט קודם את התנאי ואז את התוצאה שלו], ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו.” (שולחן ערוך אבן העזר, סימן ל”ח, סעיף ב’).

הגמרא מתייחסת בין היתר לתנאי שעשוי להתממש בשנה שבין קידושין לנישואין. בימינו, כאשר החתונה כוללת קידושין ונישואין, מוצע להתחתן עם תנאי שיהיה תקף לאחר הנישואין.

בחודשים האחרונים בתי דין פסקו לבטל נישואין בכמה מקרים קשים של עיגון, דבר שנחשב רדיקלי בהרבה חוגים. אך כאשר זוגות חותמים על תנאי (כפי שמתבצע כבר בימינו בחוגים אורתודוכסים ליברליים ובחוגים קונסרבטיביים) אפשר לבטל את הקידושין על בסיס מסמך שהם עצמם חתמו עליו לפני שנישאו, במידה ואי אפשר לסדר גט.

התנאי הרלוונטי ביותר למדינת ישראל, שיתפוס גם במקרה המצער שהבעל מאושפז במצב קשה ואינו יכול לתת גט מרצונו החופשי, הוא תנאי שקובע שאם הזוג לא חיו ביחד לתקופה מוגדרת (שנה, 18 חודש) הם לא היו נשואים לעולם. במקרה של ביטול הקידושין למפרע, האישה נחשבת לפנויה ולא לגרושה, ולכן ילדיה מגבר אחר לא יהיו ממזרים.

תנאי – בניסוח של תנאי בני גד ובני ראובן – יכול להיות הפתרון המערכתי המיוחל לבעיית העגונות בישראל ובעולם היהודי כולו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דברי ברכה מפי נשיא שוחרי עמותות שכטר בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

נאום מפי הרב פרופ' גולינקין בטקס ההסמכה. בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות."תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

דברי ברכה מפי דיקנית בית המדרש בטקס ההסמכה הל"ג של בית המדרש

בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הסמיך שלושה רבנים חדשים: הרבה מעיין בלדינג-צידון, הרב דורון רובין והרבה מארין דה-מולינר.
אנו גאים בהם ומאחלים להן ולו שיזכו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."

ארבעת המינים בימינו

הפוסקים והדרשנים לאורך הדורות ניסו למצוא בארבעת המינים משמעות. בזמן נטילת הלולב אני מנסה לכוון את עצמי לקיום המצווה.
ישנה טענה שארבעת המינים מסמלים פרק היסטורי בזיכרון העם: כפות התמרים מייצגות את ארבעים שנות המדבר, ערבות הנחל את חציית נהר הירדן בכניסה לארץ, ההדס – שגדל על מדרונות הרי המרכז – מסמל את כיבוש אזור ההר ויישובו, והאתרוג את יישוב אזור החוף, בית הגידול של פרי ההדר.

דרשה לשמחת תורה: ברכה הינה הגשר שמקשר בין סיום התורה לתחילת התורה

בימים אלו אנו מסיימים לחגוג את חג הסוכות ומקבלים את פני שמחת תורה. חגיגות שמחת תורה משקפות את המסע הרוחני שעברנו מראש השנה ועד עכשיו. עיקר עשרת ימי תשובה הוא העיסוק בביקורת פנימית ואישית, והמבט אל תוכנו פנימה. אנו מתבוננים פנימה, עוסקים בוויתורים וברצון להשתפרות. אנו נמצאים בתהליך של תשובה אשר לעיתים גורמת לתחושת אי נוחות, אשר לבסוף מאפשרת לנו לזכות בהתחלה חדשה ובברכות חדשות.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.