הרב דיאנה וילה | יולי 12, 2018
בסוף פרשת מטות מסופר לנו שהשבטים גד, ראובן וחצי שבט מנשה מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן. משה מסכים, אך הוא מתנה את הדבר. וכך כתוב (במדבר ל"ב:כ"ט-ל'):
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה: וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:"
על בסיס פסוקים אלה קובע רבי מאיר במשנה (קידושין ג':ד'): "כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי".
בספרות הפוסקים מציינים ארבע מאפיינים שנלמדים מהתנאי הזה: "כל תנאי צריך להיות בו ארבע דברים, ואלו הן: שיהיה כפול [מה יקרה במידה ויתקיים ומה יקרה במידה ולא יתקיים], ושיהיה הן שלו קודם ללאו [להגדיר קודם את האפשרות החיובית ואז את השלילית], ושיהיה התנאי קודם למעשה [לפרט קודם את התנאי ואז את התוצאה שלו], ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו." (שולחן ערוך אבן העזר, סימן ל"ח, סעיף ב').
הגמרא מתייחסת בין היתר לתנאי שעשוי להתממש בשנה שבין קידושין לנישואין. בימינו, כאשר החתונה כוללת קידושין ונישואין, מוצע להתחתן עם תנאי שיהיה תקף לאחר הנישואין.
בחודשים האחרונים בתי דין פסקו לבטל נישואין בכמה מקרים קשים של עיגון, דבר שנחשב רדיקלי בהרבה חוגים. אך כאשר זוגות חותמים על תנאי (כפי שמתבצע כבר בימינו בחוגים אורתודוכסים ליברליים ובחוגים קונסרבטיביים) אפשר לבטל את הקידושין על בסיס מסמך שהם עצמם חתמו עליו לפני שנישאו, במידה ואי אפשר לסדר גט.
התנאי הרלוונטי ביותר למדינת ישראל, שיתפוס גם במקרה המצער שהבעל מאושפז במצב קשה ואינו יכול לתת גט מרצונו החופשי, הוא תנאי שקובע שאם הזוג לא חיו ביחד לתקופה מוגדרת (שנה, 18 חודש) הם לא היו נשואים לעולם. במקרה של ביטול הקידושין למפרע, האישה נחשבת לפנויה ולא לגרושה, ולכן ילדיה מגבר אחר לא יהיו ממזרים.
תנאי – בניסוח של תנאי בני גד ובני ראובן – יכול להיות הפתרון המערכתי המיוחל לבעיית העגונות בישראל ובעולם היהודי כולו.
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
האם נוכל סוף סוף לחגוג בשבת חזון ותשעה באב...או שנמשיך להיות בכאב?
המדרש מלמד שלפעמים כי לעיתים למעשים שלנו יש השלכות לדורות עתידיים
אנו נבדוק את מקורותיו של הביטוי ״כל דכפין ייתי וייכול״ ונקשר בין אותו משפט עתיק להתנהגות שלנו ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה ועד היום.