מאמרים וטורי דעה

"כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי"

הרב דיאנה וילה | יולי 12, 2018

בסוף פרשת מטות מסופר לנו שהשבטים גד, ראובן וחצי שבט מנשה מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן. משה מסכים, אך הוא מתנה את הדבר. וכך כתוב (במדבר ל"ב:כ"ט-ל'):

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה: וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:"

על בסיס פסוקים אלה קובע רבי מאיר במשנה (קידושין ג':ד'): "כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי".

בספרות הפוסקים מציינים ארבע מאפיינים שנלמדים מהתנאי הזה: "כל תנאי צריך להיות בו ארבע דברים, ואלו הן: שיהיה כפול [מה יקרה במידה ויתקיים ומה יקרה במידה ולא יתקיים], ושיהיה הן שלו קודם ללאו [להגדיר קודם את האפשרות החיובית ואז את השלילית], ושיהיה התנאי קודם למעשה [לפרט קודם את התנאי ואז את התוצאה שלו], ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו." (שולחן ערוך אבן העזר, סימן ל"ח, סעיף ב').

הגמרא מתייחסת בין היתר לתנאי שעשוי להתממש בשנה שבין קידושין לנישואין. בימינו, כאשר החתונה כוללת קידושין ונישואין, מוצע להתחתן עם תנאי שיהיה תקף לאחר הנישואין.

בחודשים האחרונים בתי דין פסקו לבטל נישואין בכמה מקרים קשים של עיגון, דבר שנחשב רדיקלי בהרבה חוגים. אך כאשר זוגות חותמים על תנאי (כפי שמתבצע כבר בימינו בחוגים אורתודוכסים ליברליים ובחוגים קונסרבטיביים) אפשר לבטל את הקידושין על בסיס מסמך שהם עצמם חתמו עליו לפני שנישאו, במידה ואי אפשר לסדר גט.

התנאי הרלוונטי ביותר למדינת ישראל, שיתפוס גם במקרה המצער שהבעל מאושפז במצב קשה ואינו יכול לתת גט מרצונו החופשי, הוא תנאי שקובע שאם הזוג לא חיו ביחד לתקופה מוגדרת (שנה, 18 חודש) הם לא היו נשואים לעולם. במקרה של ביטול הקידושין למפרע, האישה נחשבת לפנויה ולא לגרושה, ולכן ילדיה מגבר אחר לא יהיו ממזרים.

תנאי – בניסוח של תנאי בני גד ובני ראובן – יכול להיות הפתרון המערכתי המיוחל לבעיית העגונות בישראל ובעולם היהודי כולו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

תגובה לדבריו של שר החינוך באשר לנישואים בין־דתיים

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

איך פרשת קרח תעזור לנו לפתור מחלוקות?

איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? מאמר על פרשת קורח מאת נאוה ב.מאירסדורף.

על החירות, המסגרת והגבול

ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.