מאמרים וטורי דעה

איך פרשת קרח תעזור לנו לפתור מחלוקות?

נאוה ברנשטיין | יוני 23, 2019

הפרשה שלנו מספרת לנו על מחלוקת קורח ועדתו שבה הוא מגיע אל משה ומבקש צדק: וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה (במדבר, ט"ז, א–ג). נכון, קורח לא המציא את הבקשה לצדק חברתי, לשינוי בהלך הרוח ולחידוש בהלכה, ובכל זאת יש משהו שונה דווקא בבקשתו של קורח שהייתה בבחינת מרד בהנהגת העם, לעומת התלונות האחרות שהטיח העם במשה ובאהרון.

ישנה משנה מפורסמת במסכת אבות פרק ה' משנה י"ז: ״כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו״.

עיון במחלוקת של קורח על משה ואהרן מאפשר לנו לנסות לעמוד על טיב המחלוקות שעמן אנו מתמודדים בחיי היומיום שלנו, שהרי אם לא היינו מסוגלים לחלוק זה על זה, על מה היינו מדברים? בעולם היהודי כמעט כל משפט מוביל לעשר מחלוקות וישנה בדיחה שאומרת שכל יהודי צריך שלושה בתי כנסת במקום מגוריו: זה שהוא מתפלל בו, זה שהוא לא מתפלל בו, וזה שהוא לעולם לא ייכנס אליו!

בגמרא כתוב "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות" (סוטה מז:). כלומר ברגע שחסרים הידע והלימוד – תהיה מחלוקת. לעיתים נדמה ששכחנו את הפרט הזה, את היכולת ללמוד ולהבין, ונדמה שמרוב פחד ממחלוקת אנו ממחזרים את ההלכה גם אם ייתכן שהיא כבר לא רלוונטית לימינו. הלל ושמאי היו אנשים שונים בתכליתם ומובן שיהיו להם תפיסות שונות, פסיקות שונות ומתוך כך גם הלכה שונה. חז״ל אומרים "שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי א-להים חיים הן והלכה כבית הלל". רוצה לומר: אין אמת אחת מוחלטת בהלכה!

המשך הסוגיה מלמדת אותנו כיצד נחליט למי נקשיב: ״וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין יג:). כלומר, ההלכה תיקבע לפי המעשים, לפי הרגש, ולאו דווקא לפי האמת המוחלטת. ההלכה הולכת לצד המכיל והקשוב.

בעולם המודרני שלנו לא תמיד ברור מיהו קורח ומיהו הלל ולא תמיד יש מקום לשתי דעות, ולפעמים אנו גם עשויים להרגיש כמו בשדה קרב. אז איך קובעים לפי מי ״הלכה כמותן״? עד כמה עלינו להילחם על האמת שלנו מבלי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע צד כזה או אחר? ומה קורה כאשר באמת יש לנו מחלוקת וכיצד נדע שהמחלוקת שלנו היא לשם שמיים?

אני רוצה להציע הצעה: בכל פעם שיש לנו מחלוקת כפרטיים אבל בעיקר כעם, כקהילה וכבני אדם שרוצים באמת להאיר אור בעולם, ראשית נתחיל לשאול את עצמנו כמה שאלות:

האם נעשה ניסיון אמיתי לברר את הדברים בידידות? לעתים קרובות, תקשורת בין הצדדים יכולה לצמצם את היקפה של המחלוקת, גם אם לא להגיע להסכמה מלאה. גם בפרשתנו, משה רבנו מזמן אליו את דותן ואת אבירם אולם הם מסרבים לשוחח עמו ומשה מתרגז.

האם כל צד יכול להסביר את דעתו ואת טענותיו של הצד האחר? "תרגיל" זה מכריח כל צד להיכנס לרגע לנעלי הצד האחר, ולנסות להבין זווית ראייה אחרת. אם צד אחד לא יכול להסביר את הצד האחר, ככל הנראה חסר לו מידע.

האם אחד הצדדים מוסיף ביטויים חריפים שלא לצורך? המטרה היא להקטין את המחלוקת ואם נעשה בהם שימוש, אפשר רק לקוות שהצד השני לא יגיב בשפה דומה כי אז יתחיל להתגלגל כדור שלג שלא יהיה ניתן לעוצרו.

ובעיניי השאלה הרלוונטית ביותר להבנה מהי מחלוקת לשם שמיים היא מהם המניעים של הצדדים במחלוקת? ישנו מרחק רב בין אדם הפועל מתוך זדון למי שכוונתו לשם שמיים, אך כאשר אדם חושב שקיים מצווה ובעצם עבר עבירה, היחס אליו יהיה שונה לחלוטין מלאדם שכוונתו להרע.

לסיום, בכל ויכוח חשוב שלפחות צד אחד יהיה קשוב, וכדאי שאנחנו נהיה בצד הזה. בעיקר חשוב שנזכור תמיד ״שלא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת״ אלא להרבות שלום. ההכרה כי "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"' ושהמציאות היא חלק מהבריאה, תאפשר לנו לחלוק על הזולת לשם שמיים, ולצרף את כל צדדי המחלוקת אל דבר גדול יותר, אל עולם של שלום.

המאמר פורסם באתר "ישראל היום" בתאריך 26 ביוני 2019

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

תגובה לדבריו של שר החינוך באשר לנישואים בין־דתיים

דבריו של השר רפי פרץ באשר לנישואים בין דתיים הם שיקוף של תפיסה דתית פגומה וזילות שואה. השימוש במושג שואה בקשר של התנהגות אנושית הנובעת מבחירה, פוגעת בזיכרם של קורבנות השואה וניצוליה, ויש בה אף יסוד כלשהו של שנאת זרים וגזענות.

על החירות, המסגרת והגבול

ליל הסדר הוא חווית יסוד ביהדות הישראלית וכמעט כל היהודים בישראל מציינים את ליל הסדר בדרכם. מצד אחד הם מתחברים לעבר ולמסגרת עתיקה, מצד שני הם מחדשים ומתאימים אותו לצורכיהם ולאופיים. בעיני זהו ביטוי למתח של חירות כי בעצם המסגרת והגבול הם הכלים המאפשרים לה להתבטא.

לפתח חטאת רובץ – מניעת שחיתות דורשת מודעת אקטיבית

החובה לנהוג ביושר ולחלק את ההון הציבורי בהגינות ובשקיפות מצויה בהלכה היהודית כמו במסורת משפט ובחוקי דתות אחרות. הדגש שמביאה עמה המסורת הוא ההכרה שהשליט מועד להיכשל ולכן יש לבנות מנגנונים שיגנו עליו מפני הכישלון, הן בצמצום היכולת שלו להחליט לבד והן בהכנסה למודעתו בטקס אקטיבי יומיומי את החשש מכישלון.

"היום השמיני": למצוא את הממד הנוסף

פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. אם תשאלו כל ילד שזכה לחינוך יהודי ממוצע מהו המספר "הכי יהודי" בעיניו, סביר שהתשובה תהיה שבע. אז מה מיוחד כל כך ביום השמיני?

תוכניות הלימוד

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.