אנו מחפשים מועמדים ומועמדות בעלי כושר מנהיגות ונכונות לקחת חלק במפעל רוחני- חלוצי, המחוייבים לטוהר המידות ומזדהים עם עקרונות היהדות המסורתית כפי שהם מתפרשים במסמך העקרונות הבא: עקרונות היסוד של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר.

לעקרונות אלו השלכות בכל הכרוך באורחות חיים ובהוויה הרוחנית והמוסרית הכללית כדלקמן:

א. אהבת עם ישראל, תורתו ותרבותו, המשכיות והתחדשות המסורת היהודית על סמך לימוד והבנת רוח ההלכה. אנו מצפים מתלמידינו ללמוד תורה ותרבות עברית לשמה ולשם הכשרתם המקצועית תוך הסתייעות בשיטות על דרך המחקר.

ב. "הטוב כי לא כלו רחמיך": אמונה באל ובעולם טוב יותר.
על הלומדים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר להשתייך, כל אחד במקום מגוריו, לקהילה המכבדת את מסגרת ההלכה המסורתית ולהתחייב לתפילה יומית ולעשיית חסד. השתתפות במניין בבית המדרש בתפילות שחרית ומנחה היא חובה. הסידור ממנו אנו מתפללים בבית המדרש הוא "רינת ישראל," על נוסחיו השונים. לפרקים קוראים אנו תפילות מתוך סידורים מסורתיים אחרים. אנו מכבדים את "מנהג המקום" בכל הכרוך בשאלות של נוסח התפילה שעה שאנו מתארחים בקהילות ישראל השונות ומצפים, באותה מידה, לכבוד כלפי "מנהג המקום" שלנו.

ג. מדינת ישראל היא מדינה יהודית- דמוקרטית המהווה מרכז רוחני ופוליטי לעם היהודי בישראל ובתפוצות.
תלמידינו מחוייבים מוסרית להמשיך ולחיות במדינת ישראל לפחות שלש שנים לאחר הסמכתם ולהפיץ תורה ותרבות עברית בה ברבים.

ד. "אהבה, אחווה, שלום ורעות" – ברית ושותפות בין גברים ונשים בנישואין, בהורות, במשפחה, בבית הכנסת, בבית המדרש ובהנהגת העם היהודי.
ברמת הפרהסיה על תלמידינו לחיות כנשואים כדת משה וישראל או במצב של רווקות, ולהתנהל בדרך מוסרית ומרוסנת בתחום המיני כבכל תחום אחר (כספי, ציבורי וכו'). בכל הנוגע לניהול מערכות יחסים רומנטיות תלמידנו מכוונים את עצמם להיות מעורבים אך ורק במערכות יחסים מחייבות בין גבר יהודי ואשה יהודיה. דברים אלו אמורים על התנהלותם כפרחי רבנות בעיקר בכל הקשור לתפקוד בטקסי חתונה (בין איש יהודי לאישה יהודיה בלבד). בית הכנסת בשכטר נוהג שוויון פולחני בין נשים וגברים ברוח ההוראות הפנימיות של המוסד.

לעיון נוסף:

הרב מוניק זיסקינד גולדברג והרב דיאנה וילה על השתתפות נשים בהנהגת בית הכנסת.

על משמעות פסיקת הרב יעקב רוט מוועד ההלכה בארה"ב בכל הנוגע למיניות ונישואין: www.washingtonjewishweek.com

ה. השבת המסורתית ומועדי ישראל הם בבחינת מענה ראשוני למשבר הסביבתי והאנושי בעולם. תלמידינו נדרשים לשמור שבת ומועדי ישראל כהוראת וועד ההלכה בארץ ישראל.

לעיון נוסף: הרב פרופ' דוד גולינקין וועד ההלכה על אי - נסיעה בשבת.

ו. המאבק בעוני בחברה היהודית והאנושית, השאיפה לצמצום הפער בין עניים ועשירים ומיגור תרבות הצריכה הם ערכים יהודיים מרכזיים. אנו מצפים מכל לומדי קהילת בית המדרש לרבנים לעשיית חסד וצדקה ולאורח חיים צנוע.

ז. סובלנות וערבות הדדית בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות חיונית דווקא בעיצומם של פולמוסים דתיים ופוליטיים בדורנו כבכל דור.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר שומר על נייטראליות בכל הקשור להזדהות ציבורית עם ארגונים פוליטיים ומפלגות. מן הטעם הזה, אין מקום להתארגנות פוליטית כלשהי בתחומי בית המדרש. בעם ישראל ישנן דעות והשקפות שונות. אנו מעניקים במה לכולן בדרך מסודרת ומאוזנת של מושבים לימודיים וימי עיון המוקדשים לנושאים שונים. זאת, תוך התחייבות למנהג המקום ולפוסקי ההלכה המעצבים אותו.

בנוסף לנכונות להתחייב לאורח חיים ולקהילה מסורתיים כנזכר לעיל הרינו דורשים מן המועמדים לבית המדרש לרבנים את התנאים האקדמיים והמקצועיים הבאים:

א. שירות לאומי, צבאי או שירות התנדבותי (לעולים חדשים).
ב. תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת.
ג. נסיון בעבודה חינוכית, קהילתית, טיפולית ו/או מנהלית.
ד. אלו ששפת אמם אינה עברית חייבים לסיים אולפן רמה ו' ולקבל פטור בטרם תחילת לימודיהם.
ה. הכרות ולו גם ראשונית עם מפעלי התנועה המסורתית בישראל ו/או עם מפעלי מכון שכטר (תל"י, מדרשת ירושלים וכו').