מטרת התכנית להסמכת רבנים מסורתיים היא להצמיח אנשי חזון אשר יהיו מובילים בחברה הישראלית. לשם כך התוכנית כוללת שני פנים – הכשרה עיונית ואקדמית והכשרה מעשית – ומשלבת ככל הניתן בין השניים.

לימוד המקורות נעשה מנקודות מבט שונות: מנקודת מבט היסטורית, מנקודת מבט פילוסופית, מנקודת מבט פרשנית מסורתית, ומנקודת מבט אישית, המדגישה את משמעות הטקסטים לימינו. אנו סבורים שגישה מגוונת לטקסט, חיונית על מנת לאפשר המשכיות וציבוריות מחד גיסא וחידוש ופרטיות מאידך גיסא.

במערכת הלימודים של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר אנו מדגישים את תרומתן של דיסציפלינות חילוניות מודרניות (פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ואמנויות) כדי להעשיר את המסר והעשייה הרבנית בימינו. שלא כמו במסגרות אקדמיות רגילות, כל מורה, כל אחד/ת בדרכו/בדרכה, מקדיש זמן לדיון על משמעות הנושא הנלמד ועל השלכותיו האישיות. אך בדומה לבתי מדרש אקדמיים אחרים בעולם, לומדים תלמידי הרבנות בבית המדרש יחד עם סטודנטים אחרים. אנו מאמינים, הן מטעמים יהודיים והן מטעמים דמוקרטיים, שתורה צריכה לעתים להילמד גם במחיצת אנשים שאינם מייעדים עצמם למנהיגות רוחנית ובאים משדרות העם השונות.

הייעוד של מוסמכי ומוסמכות בית המדרש הוא לשרת בקהילות של התנועה המסורתית בישראל, ביזמות יהודית-חברתית ערכית, במוסדות חינוך ובמוסדות לתמיכה רוחנית בחברה הישראלית. לאורך הכשרת הסטודנטים מושם דגש חזק על היכרות עם ה"שטח" הישראלי, כולל על נושאים של תרבות וזהות. הסטודנטים נדרשים בתקופת לימודיהם לעבוד בעבודה מעשית בקהילה, באופן שהכשרתם תהיה מותאמת לצורכי החברה הישראלית. ההכשרה כוללת קורסים, סדנאות, סמינרים, ימי עיון והתנסויות בנושאים שיכשירו אותם לייעודם.

אנו מחפשים מועמדים ומועמדות בעלי כושר מנהיגות ונכונות לקחת חלק במפעל רוחני-חלוצי, המחויבים לטוהר המידות ומזדהים עם עקרונות היהדות המסורתית.  

הדבר בא לידי ביטוי באורחות חיים ובהוויה הרוחנית והמוסרית הכללית כמפורט להלן:

  1. אהבת עם ישראל, תורתו ותרבותו, המשכיות והתחדשות המסורת היהודית על סמך לימוד והבנת רוח ההלכה ומורשת ישראל על פי הגישות המגוונות הקיימות בתנועה המסורתית. אנו מצפים מתלמידינו ללמוד תורה ותרבות עברית לשמה ולשם הכשרתם המקצועית תוך הסתייעות בשיטות מגונות, השיטה האקדמית, הלימוד הישיבתי, ועוד.
  2. "הטוב כי לא כלו רחמיך": אמונה באל ובעולם טוב יותר. על הלומדים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר להשתייך, כל אחד במקום מגוריו, לקהילה המכבדת את מסגרת ההלכה המסורתית ולהתחייב לתפילה יומית ולעשיית חסד. השתתפות במניין בבית המדרש בתפילות שחרית ומנחה היא חובה לתלמידי רבנות.
  3. מדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית המהווה מרכז רוחני ופוליטי לעם היהודי בישראל ובתפוצות. תלמידינו מחויבים מוסרית להמשיך ולחיות במדינת ישראל ולשרת בתפקידים שיאושרו על בית המדרש לפחות שלש שנים לאחר הסמכתם ולהפיץ תורה ברבים.
  4. תלמידינו נדרשים לשמור שבת ומועדי ישראל כהוראת וועד ההלכה בישראל.
  5. המאבק בעוני בחברה היהודית והאנושית, השאיפה לצמצום הפער בין עניים ועשירים והגבלת תרבות הצריכה הם ערכים יהודיים מרכזיים. אנו מצפים מכל לומדי קהילת בית המדרש לרבנים לעשיית חסד וצדקה ולאורח חיים צנוע.
  6. סובלנות וערבות הדדית בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות חיונית דווקא בעיצומם של פולמוסים דתיים ופוליטיים בדורנו כבכל דור. בעם ישראל ישנן דעות והשקפות שונות. אנו שואפים להעניק במה למגוון רחב מאד של דעות בדרך מסודרת ומאוזנת.

דרישות אקדמיות ומקצועיות נוספות:

  1. שירות צבאי או לאומי (אם היה ביכולתם/ן).
  2. תואר שני A. מאוניברסיטה מוכרת.
  3. ניסיון בעבודה חינוכית, קהילתית, טיפולית ו/או מנהלית.
  4. רמת עברית ראויה ומתאימה.
  5. היכרות עם מפעלי התנועה המסורתית בישראל.

שלבי המיון וקבלה לתכנית להסמכה

שלב א' – ראיון מיון ראשוני עם הדיקן.
שלב ב' – מילוי טפסים והמצאת תעודות ומסמכים רלוונטיים.
שלב ג' – ראיון קבלה בפני ועדה.

תהליך המיון מתנהל בחודשים ינואר- אוגוסט.    

כל סטודנט המתראיין בפני ועדת קבלה יקבל תשובה בכתב.

סטודנטים המתקבלים לתוכנית להסמכה לרבנות יידרשו לחתום על חוזה ויהיו זכאים לבקש מלגת מחייה בהתאם לאמור בחוזה. לסטודנטים זכאים שלא למדו בתכנית משל"י אך להם תואר שני ממוסד אקדמי אחר המוכר ע"י מכון שכטר למדעי היהדות, תינתן מלגת מחיה באופן רטרואקטיבי לפי התנאים המפורטים בחוזה.

תכנית הלימודים מבוססת על תבנית בת ארבעה תחומים, המשלבת לימוד אקדמי רוחני מעמיק של היהדות על רבדיה ומקצועותיה עם הקניית כלי פרשנות מודרניים והפנמתם תוך שימת דגש על קהילתיות, חינוך, יזמות חברתית תמיכה רוחנית ויכולת תקשורתית גבוהה.

  • לימודי תלמוד והלכה (30% מהיקף הלימודים)
  • לימודי פרשנות המקרא ותיאולוגיה (30%)
  • מתן הכשרה רבנית מעשית, הכוללת עבודה מעשית מודרכת בקהילות התנועה המסורתית, בבתי ספר ובבתי חולים ולימוד כישורי בית הכנסת (30%)
  • לימודי היסטוריה של עם ישראל (10%)

היקף כל אחד מהתחומים ומבחר הקורסים הניתנים במסגרת תוכנית זו נתון לשינויים, על פי החלטת המועצה האקדמית של בית המדרש לרבנים.[1]

_______________________________________

התכנית בנויה ממספר מרכיבים:

  • קורסים
  • התנסויות
  • חוויות משותפות
  • בחירה אישית של הסטודנט (מופיע בתוכנית הלימודים בשם "התמחות אישית")
  • עבודה עצמית
  • סדנאות מיוחדות בתחומים מעשיים
  • לקיחת אחריות תחת הפיקוח של הצוות הניהולי הקשור להווי הלימודי ואף לחלק מתכני הלימוד
  • קיום קשר עם "השטח" מבחינה מקצועית תוך שימת דגש על הקשר עם מוסדות התנועה המסורתית
  • רכישת כלים מקצועיים בתחום של תפילה, עבודה מעשית וניהול טקסי מעגל השנה היהודית
  • טיפוח מידות אישיות הנדרשות לעבודת הרב/ה
  • מתן מקום וזמן לחיפוש משמעות אישית ומקצועית במקורות ובחוויות של תוכנית הלימודים
  • בדיקת משמעות של המקורות והחוויות של תוכנית הלימודים לחברה הישראלית כיום
  • עבודה עם מנטור (מנחה אישי)

לקראת סוף סמסטר האביב (לסטודנטים ותיקים) או בקיץ לפני שנת הלימודים האקדמית (לסטודנטים חדשים) הסטודנטים יבנו יחד עם הדיקן את תוכנית הלימודים שלהם בהתאם למסגרת המופיעה מטה. כל תכנית טעונה אישור בכתב של הדיקן, המשמש כיו"ר המועצה האקדמית.

אנו מאמינים שכדי להפוך למנהיג/ה רוחני/ת-דתי/ת, על הלומד/ת:

  • לרכוש בסיס איתן של ידע במקורות מכוננים בדת שהוא עתיד להיות אחד ממנהיגיה
  • להכיר את ההתפתחות ההיסטורית של היהדות, ואת תולדות העם היהודי
  • להכיר לעומק את הפרשנות המסורתית ואת ההגות הדתית העתיקה והמודרנית
  • לפתח מיומנויות מקצועיות הדרושות למילוי תפקיד ההנהגה הדתית בעת החדשה (באלה נכללים, בין השאר, הנחיית תפילות, שימוש במוסיקה ובאמנויות לפיתוח הקהילה הדתית, מתן ייעוץ וכישורי ניהול וחינוך)
  • לרכוש כלי פרשנות המאפשרים לבנות תפיסת עולם שיש בה כדי לתרגם את המסורת לצרכי היומיום בשטח.

פירוט אודות תחומי תכנית הלימודים הכולל התייחסות לרציונל החינוכי-תיאולוגי-חברתי שלהם:

  • לימוד תלמוד והלכה

רכישת בסיס איתן של ידע במקורות המכוננים של היהדות.

לימודי תלמוד והלכה מהווים את עיקר שעות הלימוד, כולל זמן הכנה בסדרים. ההחלטה להקדיש לתחום זה מספר שעות גדול, נובעת מההכרה שפרשנות חז"ל לחוק המקראי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלמודים ובהלכה, היא המעצבת את אורחות החיים של העם היהודי. ומכך שספרות זו היוותה את הבסיס העיקרי ללימוד היהודי לאורך הדורות. הכרעה חינוכית זו אופיינית ליהדות המסורתית-קונסרבטיבית, אשר רואה עצמה כממשיכת המסורת הבית מדרשית, ואשר רואה ברוח ההלכה היהודית את הבסיס היומיום המעשי של ההוויה הדתית היהודית.

  •  לימוד פרשנות המקרא ותיאולוגיה

היכרות לעומק עם הפרשנות המסורתית וההגות היהודית לתולדותיה, כולל לימוד מדרשי אגדה, פרשנות התורה בימי הביניים, ביקורת המקרא, קבלה, פילוסופיה יהודית, תיאולוגיה ועוד.

התורה שבכתב כפי שהתפרשה על ידי חז"ל, היא הטקסט המכונן של המסורת היהודית. טקסט זה התפרש לאורך ההיסטוריה היהודית בעבר וממשיך להתפרש גם בהווה בדרכים מגוונות ביותר – החל ממדרשי האגדה וההלכה, דרך פרשנות המקרא המסורתית, הקבלה והפילוסופיה היהודית לדורותיה, ביקורת המקרא, הספרות העברית המודרנית וכלה במחשבה הציונית ובהגות יהודית פמיניסטית.

על הרב המסורתי להכיר את דרכי הקריאה המגוונות הללו של התורה, הנביאים והכתובים, את הפולמוסים החיצוניים והפנימיים העולים מתוך מקורות אלו ואת המשמעויות התיאולוגיות העולות מתוכם. היכרות עמם מעניקה לרב כלים הנחוצים לדרשנות ולמתן משמעות דתית עבור הקהל המשתתף בפעילויות הדתיות, החינוכיות והתרבותיות שאותו הוא מנהיג.

  • פיתוח מיומנויות מקצועיות הנדרשות למילוי תפקיד ההנהגה של הרב בעת החדשה

הכשרת רבנים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מטרתה בראש ובראשונה להכין רבנים שייצאו לשטח מוכנים מבחינה מקצועית לעבוד עם יהודים מכל עדות ישראל ולהשפיע על החברה הישראלית.

בוגרי ביה"מ יעבדו במגוון רחב של מסגרות הכוללות קהילות , מיזמים חברתיים, שדה החינוך הלא פורמלי והפורמלי, לווי רוחני ועוד.  על מנת להגשים ייעוד הזה על הרבנים להצטייד במיומנויות מקצועיות כמפורט להלן:

  • כישורי תקשורת ומנהיגות

על הרבנים להיות בעלי יכולת תקשורתית גבוהה ובעלי מידות אישיות המאפשרות להם לעבוד עם מגוון רחב של אוכלוסיות.  דבר הבא לידי ביטוי ביחסי אנוש טובים ובמידות טובות כגון, כבוד הבריות, יכולת עבודה עם אנשים, יושר, אמירת אמת ועוד.  הסטודנטים יידרשו להיות מעורבים בתהליך של התפתחות אישית בתחומים אלו במשך כל שנות הלימודים בביה"מ. בנוסף הרב משמש כמנהיג ולכן מצופה מהסטודנטים ללמוד לדרוש ברבים, ליזום ולקחת אחריות על פרויקטים, להביע את עצמם בפורמים ציבוריים ובשיעורים ולהשתתף בוועדות של ביה"מ בנושאים מגוונים.

  • מיומנויות מעשיות וקשר עם התנועה המסורתית:

הסטודנטים ירכשו כישורים בתחום של הובלת תפילות ישראל, בניית טקסים באירועי מעגל השנה, קריאת התורה הפטרות, מנגינות למגילות ועוד.

הסטודנטים יבקרו בקהילות של התנועה המסורתית וישוחחו עם רבניה ופעילי התנועה.

הסטודנטים יעסקו בעבודה מעשית מודרכת בקהילות, בבתי הספר, בבתי חולים ועוד, כמפורט בתיאור עבודה מעשית.

(תכנית הלימודים כוללת פעילויות בתוך ומחוץ לכתלי ביה"מ בימי חול, בשבתות וחגים).

  • לימודי היסטוריה של עם ישראל

לימוד היסטוריה של עם ישראל כולל הקשר של עם ישראל עם עמים אחרים ודתות אחרות. לימוד טקסט נעשה תוך שימת דגש לתקופה בה נכתב הטקסט ולהתפתחותו מבחינה היסטורית. כמעט בכל קורס תהייה התייחסות לכלים אינטלקטואליים השייכים לתחום של לימוד ההיסטוריה.

בוגר תוכנית להסמכה של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר חייב ללמוד קורסי מבוא של לפחות שלוש תקופות מרכזיות בתולדות עם ישראל –ימי הבית השני ותקופת חז"ל, ימי הביניים, העת החדשה והמפעל הציוני.  סטודנטים שיתקבלו לתוכנית להסמכה אשר לא למדו תקופות אלו יידרשו ללמוד אותן במהלך תוכנית ההסמכה.  במקביל לכך, בקורסים העוסקים בטקסטים תעשה הלמידה גם מתוך מודעות לנסיבות ההיסטוריות שבהן נוצרו ומתוך שאיפה להבין את משמעותם לימינו אנו.

היקף התחומים בתוכנית הלימודים נקבע ונתון לשינוי על ידי המועצה האקדמית של בית המדרש.

קורסים ומחויבות אקדמיות נוספות עם היבט ישראלי ייחודי:

  • השתתפות בקורס אחד, לפחות, העוסק בציונות (היסטוריה ציונית) או במסעות רוחניים בציונות (ביוגרפיות רוחניות) או בהיבטים תיאולוגיים במחשבה הציונית.
  • השתתפות בקורס העוסק באופן שבו השירה ו/או הספרות העברית המודרנית מפרשות את המקורות המסורתיים של היהדות.
  • שימת דגש על המסורות המוסיקליות של העדות השונות בישראל ולימוד ניגונים ופיוטים, והתייחסות לפסיקת רבנים מכל תפוצות ישראל.
  • היכרות במסגרת העבודה המעשית עם קהילות התנועה המסורתית, בתי הספר של תל"י ומוסדות אחרים בחברה הישראלית שמהם ניתן ללמוד ושעמם ניתן לשתף פעולה בכל הנוגע לעבודה קהילתית ולבניית שותפויות לקידום סדר היום הרבני ותיקון העולם.

התמודדות אישית ומקצועית:

הסטודנטים יידרשו להתמודד עם המשמעות האישית, החינוכית והמקצועית של הלימודים בביה"מ, של החוויות ושל המקורות שהם חווים ולומדים בתוכנית הלימודים.  לשם כך, המורים יתבקשו לייחד זמן לשיחות ולתרגילים שיעזרו לסטודנטים למצוא את המשמעות והשייכות של החומר הנלמד לחייהם  האישיים ולעבודתם המקצועית בהווה ובעתיד. המטרה היא לעזור לסטודנטים ליצור סינתזה אישית המשקפת את המפגש של הסטודנט עם תוכנית הלימודים. לשם כך ובנוסף לנאמר לעיל, ייקבעו בלוח השנה פעילויות מיוחדות שמטרתן לאפשר חשיבה אישית ומקצועית ולהביא בסופו של דבר ליישומם.

_______________________________

[1] המועצה האקדמית היא הגוף האקדמי העליון של בית המדרש. מועצה זו מורכבת ממורים, פרופסורים בעלי שם, נציג/ה כנסת הרבנים בישראל, נציג ועד המנהל של בית המדרש ונציג הסטודנטים. הדיקן משמש כיו"ר של המועצה האקדמית.

להלן פירוט החובות הנדרשות על מנת להימצא מתאימ/ה להסמכה. קורסים שנלמדו במסגרת תכנית משל"י / מכון שכטר – והתלמיד/ה עמד בדרישותיהם יחשבו באופן אוטומטי לצורך קרדיט, קורסים שנלמדו במוסדות אחרים יאושרו ע"י הדיקן או ועדת הפעילות של המועצה האקדמית.

תלמוד – 36 נ"ז
תלמוד עיון 24
תלמוד בקיאות 12

הלכה – 14 נ"ז
מבוא לספרות הפוסקים (פוסקים א') 2
קורס מתקדם בפוסקים (עם סדר) 2
הלכה למעשה – שני סמסטרים עם סדר 4
דיני אישות – אבן העזר סמסטר אחד 2
שו"ת עת החדשה 2
עוד קורס שו"ת 2

רבנות מעשית (לימוד תיאורטי) – 18 נ"ז
דיבור בציבור ודרשנות 2
מיומנויות בית הכנסת
טקסי מעגל חיים 2
פיתוח כישורי הוראה חינוך יהודי 2
ניהול ארגונים וגיוס כספים 2
מבוא לליווי רוחני 2
סמינר רבנות וסדנאות רבנות 20

רבנות מעשית (פרקטיקה)
עבודה מעשית בהוראה וליווי רוחני ועבודה קהילתית במשך שלש שנים
התנסות במפעל קיץ של התנועה המסורתית בארץ או בעולם

התפתחות אישית
התמחות אישית – 5 סמסטרים, 10 נ"ז
עבודה מול מנטור – 4 סמסטרים, 8 נ"ז

מקרא = 8 נ"ז
קורס במקרא על טקסט מקראי כלשהו 2
פרשנות המקרא בימי הביניים 2
מקרא 4

מדרש ואגדה – 6 נ"ז
ספרות האגדה 2
מדרש – פרשנות והפטרות 2
פרשנות ודרשנות סמסטר + סדר 2

מחשבת ופילוסופיה יהודית – 16 נ"ז
מבוא למחשבת ישראל בימי הביניים 2
מבוא למחשבת ישראל בעת החדשה 2
קורס קריאת טקסט הגות ימי הביניים (מו"נ או זהר) 2
זרמים ביהדות המודרנית 2
לקראת תיאולוגיה אישית – בהדרכת מנטור 2
הגות בתנועה המסורתית 2
חסידות / מוסר / קבלה 4

תפילה- 2 נ"ז
תפילה היבטים רעיוניים וערכיים 2

ספרות עברית – 2 נ"ז
ספרות או שירה עברית מודרנית 2

חברה ישראלית – 2 נ"ז
החברה הישראלית המודרנית 2

תע"י – 8 נ"ז
מבוא לתולדות עם ישראל – בית שני המשנה והתלמוד 2
מבוא לתולדות עם ישראל בעת החדשה 2
קורס אחד על תע"י בימי הביניים – מומלץ שו"ת כמקור הסטורי 2
תולדות הציונות – ניתן ללמוד קורס בציונות במחש"י במקום בהסטוריה 2

התפיסה החינוכית בבניית תכנית הלימודים

מטרתה של תוכנית הלימודים היא להכשיר את הסטודנטים לעשייה פורייה בחברה הישראלית בתחומים רבניים. חלק מהיישומים יהיו במסגרות מוכרות כגון קהילות התנועה המסורתית, חינוך במערכת תל"י עשייה חברתית-יהודית, הוראה וליווי רוחני, וחלק יהיו במסגרות שטרם אותרו או אולי אפילו טרם נוצרו. תפיסת העולם החינוכית של בית המדרש שואפת לאפשר ללומד/ת להתמודד עם החומר הלימודי ברמה אישית, חינוכית ומקצועית ולחבר בינו לבין עשייה בחברה הישראלית. תוכנית הלימודים בנויה במטרה להפגיש את הסטודנטים עם מקורות היהדות הקלאסיים והמודרניים, לעודד אותם להשתתף בחוויות כגון: שבת יחד, ועדות תפילה ואחרות, "לעשות חושבים" בצורה אישית וקבוצתית לגבי משמעות המקורות והחוויות ולחשוב על מימושם הפוטנציאלי בשטח. אתגר נוסף הוא להקנות לבוגר את היכולת להיות לומד עצמאי ולאשש את מחויבותו של הסטודנט להלכה המסורתית